''ריקוד האבנים'' - תערוכת יחיד בגלריה לאמנות שבטית & אמנות ישראלית || ארועים

התערוכה ''ריקוד האבנים'' מציגה עבודות של האמנית מרים בובר העוסקת בתבנית נוף מולדתה. היא מתמקדת ביצירתה בציור נוף מקומי ובדיוקנאות באמצעותם היא עוסקת למעשה בשאלות של זהות. המקום והזמן נוכחים בעבודותיה תוך חיפוש מתמיד אחר היופי בטבע העתיק והנצחי. בובר מחוברת לנופים של ארץ התנ''ך שלא השתנו מימי קדם - הזיתים, הגבעות המשובצות באבנים והנוף על גבול המדבר.

בובר חושפת אותנו, הצופים, לפנטזיית הפסיפס האישית שלה, כפי שהיא מפרשת אותה. האבן עוזרת לה להשתחרר מתבניות קבועות וכך מעודדת שינוי והתפתחות, מעודדת ספונטניות והרפתקנות, יצירתיות ורגש. יש לה למעלה מ- 200 עבודות שמיעוטן עוסק בשואה ומרביתן בשורשים שלה בארץ, בנופים של האזור בו היא חיה [מושב לכיש,] שנופיו במהלך עונות השנה המתחלפות הם מקור השראה ונושא להתבוננות אינסופית.

בובר נולדה בשנת 1938 בפולין. כשהייתה בת 3 הופרדה מהוריה שנספו בשואה והוחבאה בבתי איכרים פולנים ובמקומות מסתור שונים. אחרי המלחמה שהתה בבית יתומים. ב 1949 כשהיא בת ,11 עלתה לארץ עם קבוצת מאה הילדים של לנה קיכלר והתחנכה בקבוצת שילר. מאז עלייתה, עוסקת בובר באמנות כאלמנט המעניק חיים, אלמנט המגדיר את תחושת החופש שלה ובחיפוש מתמיד אחר היופי בטבע, בנופים ובפורטרטים. עבודותיה מהלכות בזהירות על גבול הזיכרונות ומחפשות לגעת ביופי, כמו אומרת, הייתי שם. ראיתי. הבנתי. עכשיו אני יוצרת פה באבני פסיפס, כי האבנים היו פה תמיד, וגם הנוף, ותמיד יישאר היופי הזה של החצבים, של תל לכיש, של עצי הזית והברושים.


מרים בובר, ריקוד האבנים. קרדיט צילום : בתיה בובר


מרים בובר, ריקוד האבנים. קרדיט צילום : בתיה בובר

הבחירה להציג את עבודות הפסיפס של בובר בגלריה המחברת בין אמנות מסורתית לבין אמנות ישראלית על שלל גווניה ומורכבותה, הנוצרת עכשיו בישראל, מעניקה רובד נוסף לתערוכה ויוצרת קשר ישיר לעבר הרחוק ולעבודות פסיפס מרהיבות שנוצרו לאורך אלפי שנים. האבן - צבעוניותו העזה והססגונית וסוד הקסם של ייצורו – ריתקה את עמי העולם ממזרח אסיה ועד אירופה והפעילה את קסמה על בובר. הפסיפסים הראשונים מופיעים מאז האלף השלישי לפני הספירה ובמהלך אלפי השנים לאחר מכן, מעטרים מבנים רבים, הן פרטיים והן ציבוריים. בעת העתיקה ניתן היה למצוא יצירות פסיפס כמעט בכל מקום שבו התקבץ קהל גדול של אנשים – בתי מרחץ, מבני דת, מבני ציבור וכדומה. עד היום מגלים בכל רחבי העולם, כולל בישראל, עוד ועוד יצירות פסיפס, בעלות ערך אמנותי, שאבדו לאחר אלפי שנים והן נחשפות אט אט.
המפגש הראשון עם העבודות של מרים בובר משאיר תחושה של סיפורים פוסט אימפרסיוניסטיים מצוירים באבן. בובר מקבלת השראה מעבודותיו של ואן גוך המשתייך לזרם הפוסט אימפרסיוניסטי ויוצרת עבודות בסגנון ייחודי משלה, חופשי ואסוציאטיבי שמאחורי כל אחת מהן סיפור. בכל אחת מהעבודות מושקעים שבועות רבים של עבודה מדויקת כדי ליצור איכויות של ציור ייחודי ומשמעותי באמצעות אריחי פסיפס. את האריחים היא יוצרת בעצמה, בעזרת גלזורה צבעונית כדי להשיג עומק ועושר צבעוני וכדי להגיע לגוון עשיר ומיוחד של צבעים שמגרה את הדמיון.

בובר יוצרת באבן גם דיוקנאות, יצירות בהשראת שירים, דיוקנאות ויצירות המבטאות חוויות אישיות. עבודות עיניים שזורות בחלק מעבודותיה. תחילתן מופיעות בעבודות על השואה בהן השתמשה בעיניים מהיער, גם בעיניים שלה, כאשר הדמויות מסתתרות או קבורות באדמה בתוך היער. 'אני יכולה לעבוד על עיניים שבוע. מזיזה ומזיזה את האבנים עד שמתקבלת ההבעה שאני רוצה.' העיניים מופיעות בעבודות השואה, בדיוקנאות, בחתול ובנמר.בובר השתתפה בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות יחיד, יצרה עבודה למוזיאון הילדים בלוחמי הגטאות, לבית כנסת ברמת גן, למרכז הקהילתי בלכיש ועוד.


מרים בובר, ריקוד האבנים. קרדיט צילום : בתיה בובר


מרים בובר, ריקוד האבנים. קרדיט צילום : בתיה בובר

''ריקוד האבנים'' - תערוכת יחיד לאמנית מרים בובר
אצירת התערוכה: נעמי גורדון-חן בשיתוף הגלריה
פתיחה חגיגית : יום שישי, ה-4.2.2022 , בשעה 11:00
נעילה 26.2.2022
בגלריה לאמנות שבטית & אמנות ישראלית
רח' מרכז בעלי מלאכה 13
תל אביב