מסע במרחב הזמן לרומניה בבית האמנים תל אביב || ארועים

נופים נוכריים, מבנים עתיקים לצד מגדלים מודרניים, תפנימים של בתי כנסת, עיירות הרריות ששיפוליהן משתברים אל לגונה כחולה ובה ספינות מפרש גדולות, וסצנות שכמו נלקחו מכתבי יד מוארים – כך נפרשות בפנינו, בתערוכה החדשה עיירותיה של רומניה, שבהן ביקרה ואותן חקרה ותיעדה בברלי ג'יין סטוארט במשך שלוש שנים. בציוריה של סטוארט, כמו עמד הזמן מלכת. עם זאת נראה כי היא מצליחה לחבר בין אירועי העבר וההיסטוריה של רומניה – היסטוריה מקומית חילונית, דתית ויהודית, משפחתית ותרבותית-יידית – להווה. אפשר לראות בעבודותיה, אינטרפרטציה מקורית לקשר שלה עם שורשיה ממזרח אירופה ולדיאלוג המתמיד שהיא מנהלת עימם.

המדיומים המרכזיים של המחקר של האמנית הם ציור, רישום, חריטה על מצעי עץ ופרספקס ותבליטים. חשיבות רבה היא מייחסת לאפשרות החזותית לרתום את סיפורי המשפחה וחיי היהודים בערים ובעיירות ברומניה של פעם לרומניה העכשווית, כגשר בין העבר להווה, כמו גם לשלב בין התרבות הנוצרית לזו היהודית שנרקמה במרוצת השנים. הקומפוזיציות הקולאז'סטיות המתארות מרקם עירוני נמתחות בין עבר להווה: התיאטרון היידי בבוקרשט, בתי הכנסת, מבנים חילוניים, אורבניים וכפריים – כולם שלובים אלו באלו ומעידים על השינויים החברתיים בקהילה ברומניה, על הקשר ההיסטורי ועל טראומות העבר של יהודי רומניה, שסבלו מפרעות ואפליה קשה עוד מהמאה ה-19, וחלקם הגדול הובלו למחנות ההשמדה ונטבחו במלחמת העולם השנייה.


מסע בזמן לרומניה, קרדיט צילום: איציק בירן

כאמנית המתגוררת בלונדון ומגדירה עצמה יהודייה מאמינה, נוכחותה בבית הכנסת המקומי שבו היא מתפללת בקביעות והתרשמותה מהאדריכלות של בתי הכנסת ומפנים אולמות התפילה, הביאו את סטוארט בעשורים האחרונים לצייר בתי כנסת רבים בלונדון, ברחבי אנגליה ובמקומות אחרים באירופה. לצד התיעוד הציורי של בתי הכנסת מנקודת תצפית עליונה של עזרת הנשים, סטיוארט חוקרת את הקהילה היהודית סביבה בהקשרה ההיסטורי-חברתי, כמו גם את תהליכי ההתערות של הקהילות היהודיות במרחב הציבורי באירופה במאות שלפני מלחמת העולם השנייה, וכן גם בשנים שאחריה.
דרך עיניה של האמנית, בעבודות בתערוכה בבית האמנים בתל אביב, העבר וההווה מתמזגים למשך אחד. העבודות מייצגות את חיי הקהילות היהודיות ואת תרומתם לתרבות ולכלכלה המקומית ברומניה, מן המאה ה-18 ועד ימינו. ''אני מנסה להרכיב מרקם ציורי של החיים היהודיים שנשמעים ממנו צלילים של חיי עבר בהקשר מודרני'', כותבת סטיוארט.

בעבודה Sighet, The Light Beyond, Pyrography מתוארת סיגט, עיירה כפרית ופסטורלית בהרים, שבה בעבר היה השטעטל החסידי פעיל מאוד. בהווה מתואר אורח החיים החילוני יותר שהתפתח במרכז העיירה. אחד מתושביה של סיגט היה הסופר אלי ויזל, שביתו בעיירה הוא כיום מוזיאון. בעיירה זו נאספו היהודים והועברו למחנות ההשמדה. חלקי העבודה העוסקים בעבר נותרו כרישום קווי על מצע העץ החשוף, חסרי צבע, העבר כמו דוהה ומתמסמס כמו הזיכרון המתעמעם לא פעם, ואילו החלקים העכשוויים של העיר וחיי הקהילה בה נצבעים צבעים חיים וחזקים.


סיגט - האור שמאחור, קרדיט צילום: דאנקן פיליפס

במסעה ביקרה האמנית בעיירה במחוז בוטושאני שממנה הגיעו סבא רבא שלה ומשפחתו, עיר מוקפת גבעות נמוכות ומיוערות, שבה קשרי תחבורה טובים לארצות הסביבה, והייתה מקום אידיאלי לעסקים עבור הקהילה היהודית הגדולה. עיסוקו של סבא רבא של סטיוארט כנגר, מיומנות שעברה מדור לדור, גם כנראה קשורה לפסלי עץ שעשה, פסלים שהדימויים שהם מציגים דומים מאד לדימויי חיות וצמחיה המפוסלים על גבי הקברים בבתי הקברות היהודיים ברומניה שסטיוארט ביקרה בהם. גילוף בעץ הוא מסורת אמנותית רומנית שהשפיעה גם על סטוארט, ובחלק מעבודותיה היא משתמשת במצע עץ, שעליו היא חורטת ומקעקעת בעט חשמלית את ציוריה.

תערוכת יחיד : מסע במרחב הזמן לרומניה II בברלי ג'יין סטוארט

אוצרים: ורה פלפול, אריה ברקוביץ
בבית האמנים - רח’ אלחריזי 9, תל אביב

הכניסה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום ע''פ תקנות התו הירוק עד 23.10.231