חזרה לאנלוגי- תערוכה קבוצתית חדשה חוזרת לשימוש בסרט צילום
|| פרויקטים
במסגרת התערוכה 'קווי ראייה' יוצגו שורה של עבודות וידאו של אמנים ישראלים ובינלאומיים החושבים מחדש את השימוש בפילם בעידן הנוכחי.
בהיררכיית הדימויים, לדימוי האנלוגי שמור מקום של כבוד. זהו דימוי מרשים, עשיר ובעל עומק הקשור קשר הדוק למושגים כמו מקוריות, יחידאיות ואיכות. אבל הטכנולוגיות החדשות שצמחו בעשורים האחרונים פגעו במעמדו של הצילום האנלוגי: הפילם הפך לקובץ דיגיטלי, משאיר אחריו לא רק נוסטלגיה אל החומריות של הסליל אלא בעיקר געגוע להיגיון האנלוגי, על ההמשכיות, החד פעמיות והאינדקסליות הטבועה בו. דווקא בשיאה של מהפכת הצילום הדיגיטלי והקושי לייצר ייצוג יציב של המציאות העבודות ב'קווי ראייה' מציגות עמדה אמנותית חדשה.
דימוי של האמנית שרה שווימר מתוך התערוכה קווי ראיה קרדיט יח''צ
העבודות בתערוכה תופסות את הפילם כ''חומר ביקורתי'': ההיסטוריה הכרוכה בו והאסתטיקה המזוהה עימו משמשים כאן כאמצעי לרפלקסיה על תהליכים חברתיים ותרבותיים עכשוויים. בין השאר, מציגה התערוכה עבודת וידיאו חדשה של האמן ניר עברון הכוללת חומרי ארכיון נדירים מתוך ארכיון תנועת הלח'י. באמצעות השימוש בחומר הקיים, עברון חוקר את הקשר בין זיכרון, לאומיות וצילום בהקשר המקומי והאישי. עבודות אחרות, כמו עבודתה של האמנית שרה שווינר הפועלת בארצות הברית, מציגות מתח לא פתור בין הטכנולוגיות השונות ומשלבות בין מציאות ובדיון. שווינר, שהייתה מעצבת גרפית בכירה בניו יורק טיימס, משתמשת בצבעוניות של הפילם על מנת להציג עבודה שנונה ותיאטרלית שבמרכזה האייפון בצבע ורוד-זהב של חברת אפל.
![דימוי של האמן ניר עברון מתוך התערוכה קווי ראיה קרדיט יחצ [2]](../images/20200528_2020_05_28_03.jpg)
דימוי של האמן ניר עברון מתוך התערוכה קווי ראיה קרדיט יח''צ
העבודות בתערוכה לא שואפות לייצר טוטאליות של משמעות, לסמן רצף של פעולות או לבצר את מעמדו של האמן כמחבר בודד. הפואטיות, הצבעוניות ו'האלכימיה של הנסיבתיות' [כפי שכינתה זו האמנית טסיטה דין] שאבדו עם המעבר לצילום הדיגיטלי מגויסים מחדש לטובת מבט שוהה ומשתהה על כמה מהנרטיבים הגדולים של המודרניות – לאומיות, קפיטליזם וקידמה – אותה מודרניות שהדימוי האנלוגי מזוהה עימה כל כך. הדימוי שהן מייצרות מבקר את 'החזותיות הטהורה' של הצילום האנלוגי לא פחות מאשר מייצר אותה באמצעות ריבוי קולות, חיתוכים מפתיעים וסיפורים חדשים.
העבודות בתערוכה לא שואפות לייצר טוטאליות של משמעות, לסמן רצף של פעולות או לבצר את מעמדו של האמן כמחבר בודד. הפואטיות, הצבעוניות ו'האלכימיה של הנסיבתיות' [כפי שכינתה זו האמנית טסיטה דין] שאבדו עם המעבר לצילום הדיגיטלי מגויסים מחדש לטובת מבט שוהה ומשתהה על כמה מהנרטיבים הגדולים של המודרניות – לאומיות, קפיטליזם וקידמה – אותה מודרניות שהדימוי האנלוגי מזוהה עימה כל כך. הדימוי שהן מייצרות מבקר את 'החזותיות הטהורה' של הצילום האנלוגי לא פחות מאשר מייצר אותה באמצעות ריבוי קולות, חיתוכים מפתיעים וסיפורים חדשים.
דימוי של האמן אדוארד דיקאם מתוך התערוכה קווי ראיה קרדיט יח''צ
התערוכה מהווה חלק מפסטיבל ארט/דוק [מנהל אמנותי: גלעד רייך] שעתיד להתקיים בארטפורט בסוף חודש יולי [במידה ויתאפשר לפי הנחיות משרד הבריאות].
ארטפורט
רחוב העמל 8, תל אביב.
תאריך תחילת התערוכה : 05.06.2020
התערוכה מהווה חלק מפסטיבל ארט/דוק [מנהל אמנותי: גלעד רייך] שעתיד להתקיים בארטפורט בסוף חודש יולי [במידה ויתאפשר לפי הנחיות משרד הבריאות].
ארטפורט
רחוב העמל 8, תל אביב.
תאריך תחילת התערוכה : 05.06.2020
תאריך נעילת התערוכה : 08.08.2020
שעות פעילות התערוכה:
רביעי וחמישי 12:00-19:00
שישי ושבת: 10:00-14:00
בימים אחרים בתיאום מראש
הכניסה חופשית [בהתאם להנחיות משרד הבריאות]
שישי ושבת: 10:00-14:00
בימים אחרים בתיאום מראש
הכניסה חופשית [בהתאם להנחיות משרד הבריאות]
מה שנשאר תערוכת יחיד | נעמה עילם
הישג חשוב לזכויות המיגון בתל אביב-יפו - התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל
תכנון ועיצוב מטה חברה בברזיל
למרות הכל: ענף האדריכלות והעיצוב בתנועה
רענון אביבי לבית: מבצעים והשקות לפסח
מול הכנרת: בית שמרגיש כמו חופשה - אדריכלות ועיצוב: סטודיו 'רות ולבנה' 
צבע כאמירה של שמחה: השפה האופטימית של סטודיו טולה
נשים שיודעות לבנות, לעצב ולהוביל 
קולקציות 2026 אביב
דווקא עכשיו: צאו החוצה מאת שי דוד, מעצב נוף, כרכום 
הגוונים החדשים באקריל - בלורן
מלון בוטיק פרטי: דירה בראשון לציון שעוצבה כפרק חיים חדש - מעצבת פנים שני חיוט
לא רק עיצוב - יצירה מחדש של בית - מעצבת פנים גלית ששון 
הצד השמח של העיצוב: הבחירות שעושות חג בבית
אהבה על שרטוטים: כשהשיפוץ הופך למבחן הזוגיות
|
||||||||