פרק מהספר ''המרחב השלישי'' - מרכז ופריפריה בספרות הישראלית || מדיה

פרק מהספר ''המרחב השלישי'' - מרכז ופריפריה בספרות הישראלית
מאת: אדריכלית דפנה לוין

פרק מתוך הספר ''המרחב השלישי'' העוסק בניתוח הספר ''שום גמדים לא יבואו''. מטרתו של ספר זה לשרטט את המרחב המופיע כרקע, להפוך אותו לרטורי ולחשוף באמצעותו רכיבים שהטקסטים הספרותיים מבקשים להדחיק. הדיון בכלים מתחום חקר המרחב הנו פורה במיוחד בהקשר של הספרות הישראלית, שכן ספרות זו נכתבת במסגרת השיח הציוני שמאבק מרחבי מתמיד מתחולל בו.

בית אחד
לפחות עבור קורא ישראלי-יהודי, ההתמקמות במרחב ובזמן הקונקרטי של הרומן שום גמדים לא יבואו היא מיידית: עיירה הנמצאת סמוך לגבול, המותקפת בשנות ה-80 על ידי קטיושות וחדירות מחבלים, ונמצאת בין הרים שבהם מושב חקלאי מצד אחד וכפר ערבי מצד שני [עמ' 197-188], וכן במרחק נסיעה קצר מ'העיר' [עמ' 20], הלוא היא קריית שמונה. גם מבלי לציין במפורש את שמה של מעלות, המימטיות של התיאור אינה מותירה ספק באשר לרקע המרחבי הישראלי אשר נמצא בבסיס הרומן.

בעיירה עצמה ישנם בתי מגורים מסוגים שונים האופייניים לעיירות הפיתוח: בלוקים, מדורגים [עמ' 12], ''בנה-ביתך'' [עמ' 80], ''רכבות'' [עמ' 90], ''משק-עזר'' [עמ' 209], מרכז קליטה, מגורי מתנדבים ומגורי חיילות. סוגי הדירות ממופים ברומן על פי רצף היררכי של התקדמות כלכלית, כך ש''כולם בעיירה היו זזים מדירה לדירה'' [עמ' 109], ו/או של יכולת היציאה בעתיד מהעיירה [עמ' 74]. בין בתי המגורים מצויים בעיירה מרחבים ציבוריים שונים, כמו מקלטים, מגרש משחקים, קופת חולים, מעון ילדים, מגרש כדורגל, מרכז מסחרי, בנק, דואר, סופר, מכולת, שוק, מפעל ואזור תעשייה, בית מועצה, בית ספר, בית קולנוע, בית כנסת, מגדל מים ובית קברות. מרחבים אלה מהווים את הרקע לרומן והם מוצגים לרוב כנקודות פונקציונליות הקשורות לעבודה. יוצאת מן הכלל ההתייחסות למרחבים ציבוריים אלה ביום שבו מתרחשת העלילה: ''כולם מסתובבים ברחובות כמו איזה מיליונרים שלא צריכים לעבוד'' [עמ' 156], כמו גם במהלך ההתרחשות במרכז העיירה סביב הרב כהנא, ביום שבו מת אבי המשפחה [עמ' 160-159 ועמ' 246].






>>>להמשך קריאת הפרק לחצו כאן<<<