''חשבתי שראיתי צורה'' - איציק למבז - אמן הים, שהוא גם נער חוף || ארועים

''חשבתי שראיתי צורה'' // איציק למבז - אמן הים, שהוא גם נער חוף
פתיחה: יום חמישי, 20 ביוני 2013

ממשטחי המים והחול מעלה למבז גירסאות משלו להוויה ולהווי של כל ים בכל מקום. אין אלה Meritime Paintings [ציורים ימיים] - שהם נושא גדול ורחב לכשעצמו בתולדות האמנות, אלא תמונות משפת-הים. הן משדרות נינוחות של אורח חיים מסויים שנעשה מתוך בחירה מודעת, מתוך השתוקקות למקום בו ניתן להתמזג בהמולה הכללית אך גם לעמוד בודד אל מול הגלים. זוהי בחירה שמעלה בזיכרוני את הוויתו של ים אחר, זה של פיראוס, מהסרט Never On Sunday בבימויו של ג'ול דאסין ובכיכובה של מלינה מרקורי. שם, ניתן אולי להבין מדוע בוחרת גיבורת הסרט [זונת רחוב עסיסית ותוססת] לערב תמיד את הים כמקום מפלט. לכל סיפור טרגי, שהיא מספרת במהלך הסרט לאינטלקטואל אמריקאי צעיר המנסה 'לחנך אותה מחדש', היא בוחרת בסוף שמח וקובעת בנונשלנטיות: 'ובסוף, כולם הלכו לים...', כלומר, אין במציאות סופים עצובים לתרחישי החיים, כל עוד אפשר ללכת לים. הים הוא מקום מקלט, הוא מרפא לנפש, שם נמתח קו הגבול גם לנורא שבדברים; שם הכל נגמר, אך גם מתחיל מחדש...



שפת הים של למבז מינימליסטי ביסודו אך רוחש חיים פנימיים. למבז מתבונן בו ממרחק מדוייק היוצר פרספקטיבה שמייצרת אנונימיות; מעין מבט-על - נוגע-לא-נוגע בהתרחשות עצמה. עם זאת ניכרת בציוריו האהבה הבלתי נדלית שיש לו לים באשר הוא ולחופים הנושקים לו. המינימליזם הבולט ברבים מציוריו איננו קר ומתנכר, הוא ניזון ממשטחי המים הרחבים ומהגורם האנושי המכלכל ומניע את מושאי עבודתו. לרוב מאופיינים נופי הים בצבעוניות מונוכרומטית המעבירה הלך רוח מסויים, מהורהר, משייט אל תוך ים לילי, אפלולי משהו, מלנכולי לעתים. אך בו בזמן ניתן לצפות על גבי בדים אחרים בפרצי צבע עזים, המעידים על גוון אחר של מצב רוח או התבוננות על אותו הים באור אחר. נוכחותו של האדם במרחב הפתוח, שבו קו האופק מתמזג עם מרחבי המים, הוא חלק בלתי נפרד מרצף של נופי-חוף מגוונים, הנשלטים על-ידי מצבי אור משתנים. ציוריו של למבז עטורי מתרחצים ושוהי חוף. אך לעיתים הוא מתמקד בים עצמו, במים לבדם, בסירות הדייג, במבנה ארעי על החול, או בבדל-נוף סמוך למים; על כל אלה שורה תחושה טמירה, צפונה פשטות של התמזגות עם הטבע במובן היומיומי שלו, ללא פאתוס הירואי כלשהו.



איציק למבז נולד בתל אביב ולמד מיהושע גריפית וממנשה קדישמן בעת ששהה במחיצתם כאסיסטנט. כישרונו הטבעי ומזגו המיוחד הם שהתוו את אופני יצירתו ואת אופייה. גם לאחר שהקים משפחה המשיך במסעותיו כדרך חיים,לרוב למחוזות שבהם מלחכים הגלים את גבולם. בימים אלה הוא חי את חייו בין לה גומרה שבאיים הקנריים לבין תל אביב. בחופים הנושקים לשני מחוזות אלו הוא מוצא שלל רב המזין את בדיו בציורים גדושי אווירת ים וחוף.

''חשבתי שראיתי צורה''

פתיחה: 20/06/2013
נעילה: 20/07/2013
אוצרת : נגה ארד-אילון

אכסדרת תיאטרון ירושלים
כתובת: מרכוס 20
שעות פתיחה: א'-ה' 16:30-21:30, יום ו' -12:00-15:00מוצ'ש - עד 21:30 ובעת מופעים