אדריכלות במחלוקת - מאמר מאת אדריכל נבו אביטל || מאמרי דעה

אדריכלות במחלוקת // מאמר מאת אדריכל נבו אביטל

אדריכלות איננה מדע מדויק. בשונה מתחום המתמטיקה אין נוסחה ברורה ליצירת אדריכלות בעלת פשטות אסתטית. האדריכל, בגישתו לפרויקט נסמך על מאגרי ידע מתחומים שונים ומגוונים אשר מצטמצמים עד לקבלת התוצר האדריכלי. גבול דק חוצץ בין אדריכלות פשוטה לבין פשטנית. אזי, כיצד ניתן להגיע לפשטות אדריכלית? במאמר זה אאבחן את השוני בין אדריכלות פשטנית לאדריכלות פשוטה ואנסה לתת כלים כיצד ניתן להגיע לפשטות אסתטית אדריכלית.

על מנת ליצור ריחוק מאדריכלות פשטנית, יש לפנות ישירות למורכבות באדריכלות. במקום שהפשטות אינה עובדת התוצאה היא פשטנית ולכן, יש צורך להתחשב במורכבות תחילה על מנת להגיע לפשטות. ברצוני לציין שלא בכוונתי לייצר חלוקה בין אדריכלות רעה לטובה, זוהי לא אקסיומה אלא הנחה כיצד ניתן לייצר אדריכלות פשוטה שמטרתה העיקרית היא להדהד ולא להיות בת חלוף. לדעתי המשמעות של היצירה נמצאת בסתירות ובמורכבות שלה, האיזון נוצר מתוך המתח שקיים בין ניגודים וסתירות שהרי תחושה של סתירה מאפשרת לשני דברים שהם שונים לחלוטין להתקיים זה לצד זה. למעשה, עצם חוסר התאמתם מצביע על סוג של אמת.

מקורות השראה רבים מלווים את האדריכל ברצף היצירה. השראה נובעת מתחומי המדע, ספרות, קולנוע, שירה, תיאטרון, ריקוד, שפות, דת וכו'. בהמשך לשאלתי ברצוני לחשוף בפניכם את מקור ההשראה שלי לכתיבת מאמר זה. כידוע השפה העברית הנה שפה מהותית ואיננה שפה הסכמית. בשפה מהותית לכל מילה יש משמעות לדבר המיוצג. לדוגמא חתול נקרא חתול מפני שהוא מחתל את צרכיו. בשונה משפות אחרות, ולדוגמא בשפה האנגלית חתול נקרא cat מכיוון שכך הסכימו לקרוא לחתול. השפה העברית רוויה במילים בעלות דו משמעות, זהו עושר בלתי נדלה של חכמה חוצת זמנים ומקומות שבראייה מחודשת יכולה לפתוח אפיקי מחשבה חדשים ומעניינים.

>>>להמשך קריאת המאמר<<<