כנס: עיצוב הזיכרון במבט אל העתיד || אקדמיה

הזיכרונות האישיים והחברתיים שלנו, החל מסוגי אבקת כביסה או ממתקים ועד פוליטיקה וסאטירה מונצחים בכרזות, איורים ויצירות עיצוב אחרות, אולם בקצב הזמן ושטף האירועים - מעולם לא רוכזו ותועדו בצורה מסודרת. על רקע זה, בשנקר בי'ס גבוה להנדסה ולעיצוב ייחנך מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל במסגרת יום-עיון בנושא עיצוב הזיכרון. המכון שהוקם במטרה ליצור מהדורה דיגיטאלית של עבודות העיצוב הגראפי שפורסמו בישראל נועד לשמר את תרבות העיצוב בישראל, ולאפשר נגישות למקורות תרבות זו, כמו גם חשיפה לתהליך העבודה, להכרות עם המעצבים ונגישות לתולדות חיים.

למעמד זה יתכנסו בכירי המעצבים ואנשי האקדמיה בתחום וידונו בנושא 'עיצוב הזיכרון' - הזיכרון האישי והחברתי כפי שהוא משתקף בעיצוב גראפי ישראלי. תצוגה דיגיטאלית של עבודות מעצבים גראפיים מייסודו של מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל תפתח את הכנס, ולאחריה יתקיימו הרצאות של מעצבים מובילים ואנשי אקדמיה בכירים.

מרצה אורח מאנגליה: פרופ' ברוס בראון המשמש כדיקן הפקולטה לאמנויות וארכיטקטורה באוניברסיטת ברייטון מאז שנת 1989. בשנים האחרונות עסק בחקר האספקטים השונים של 'הזיכרון הגרפי'. במסגרת זו חקר את התפקיד של הזיכרון האנושי הויזואלי בתרבויות נכחדות כמו נאסקה בפרו, בחשיבות של הטכנולוגיות המודרניות להעברת הזיכרון האנושי הויזואלי מהמוח לזיכרון דיגיטלי והקשר של הזיכרון הויזואלי לפרסום ומיתוג עכשוויים. פרופ' בראון הציג מחקריו בכנסים בינלאומיים ובפרסומים שהתפרסמו ברחבי העולם. פרופ' בראון עוסק בהנחייה פדגוגית ובניהול היצירתיות והוא חבר בקבוצת המחקר של הפקולטה 'זיכרון, זהות והסטוריה'. פרופ' ברוס בראון נתמנה לעמוד בראש ועדה ממלכתית יוקרתית שתפעל בשנת 2008 להערכת איכותם של מוסדות המחקר באנגליה RAE - Research Assessment Exercise)) לצורך הקצאת תקציבים מקנות ציבוריות.

עוד משתתפים:

פרופ' ירום ורדימון, מן הפקולטה לעיצוב ב'שנקר', ממניחי היסוד של החינוך האקדמי לעיצוב בישראל, ומעצב בעל מוניטין בינלאומי שעבודותיו הוצגו בעשרות תערוכות בינלאומיות, וכן מוצגות במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, מוזיאון הכרזה בפולין ומוזיאון ישראל בירושלים. חבר ה'אליאנס גראפיק אנטרנסיונל', זוכה 'אות המצויינות בעיצוב' של ה'איקוגרדה' ומרצה בפורומים בינלאומיים רבים.
הרצאתו 'זכרון הוא סוג של פגישה' תעסוק בסובייקטיביות ובסלקטיביות של הזיכרון. פרופ' ורדימון: 'האדם היחיד הוא מבחינות רבות הסך-הכל של אוסף זכרונותיו. המציאות שלו עתידה לחפוף בחלקה לזו של אחרים אך תהיה לעולם מציאות עצמאית בתוך אין-סוף מציאויות אנושיות'.

דני קרמן, מאייר מוביל שחנך דורות רבים למעלה משלושים שנה. זוכה פרס גוטמן לאיור, עיטור אנדרסון לספרות ילדים ופרס סוקולוב לעיתונאות. קרמן יזם ואייר את הספרים: 'צייד הסנרק' של לואיס קרול, 'מעשה בחיריק קטן' מאת נתן אלתרמן, 'האריה שאהב תות' מאת תרצה אתר ו'אני וטלי בארץ הלמה' מאת אברהם שלונסקי. משנות ה- 60 מעצב העדליאדות בתל-אביב, ותפאורות לתיאטראות בארץ. עבודותיו מפורסמות בשילוב ייחודי של הומור, קונוטציות היסטוריות, ודיאלוג בין עיצוב לעושר ספרותי. דורות של ילדים גדלו על איוריו שאופיינו, מעבר לוירטואוזיות שלו ברישום גם בתמימות, עושר בפרטים, והתייחסות עמוקה לנשוא האיור. קרמן ידבר על 'תרבות ללא עבר' : 'העבר נחשב למילת גנאי בתרבות הישראלית. שלבי ההתפתחות הטבעיים של התרבות הוחלפו באופנות. חוסר ההמשכיות הוא שגורם לכך שכמעט אין רובד אמיתי של אמנות פולקלור בישראל'.

דוד טרטקובר , מבכירי המעצבים והאמנים בארץ, זוכה פרס ישראל לשנת 2002 על פועלו כמעצב, מורה ומתעד תולדות התרבות בישראל. לאורך שנים, משתתף טרטקובר בביאנלות, תערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. טרטקובר התפרסם כאמן בעל זיקה עמוקה למתרחש בחברה הישראלית המביע את עמדותיו הפוליטיות בצורה נוקבת בעבודותיו המאופיינות בעושר צבעוני גדול ועוצמה. טרטקובר עיצב מאות כרזות וזכה בפרסים יוקרתיים על רבות מהן. לאורך שנים הרצה במוסדות האקדמיה המובילים בארץ, וכן הוא מוזמן להרצות בקונגרסים וכנסים בינלאומיים. ככותב, התפרסם בעיקר בספר שחבר עם אמנון דנקנר 'איפה היינו ומה עשינו' , ובמאמרים שפרסם בכתבי עת ומגזינים. בהרצאתו 'האספנות כשימור תרבות', יתאר את האספנות הפרטית בה התחיל משנות השבעים, וניסיונו המקצועי כאוצר תערוכות.

חוקר התרבות אליק מישורי מהאוניברסיטה הפתוחה ידבר על 'יוסף בודקו מעצב את מהדורת יובל חמישים של כתבי ח.נ. ביאליק'.