אם תקראו את חוק התכנון והבנייה תבינו ואני ממליץ.
ובקצרה,
אם אתה מתכנן, אתה הרי יודע שיש הבדל גמור בין תוכניות, המפותחות בשלב תכנון לרמה של "בקשה להיתר" לבין תוכניות המפותחות בשלב "לביצוע" כאשר בדרך יש עוד שלב או שניים לפי רמת המתכנן.
ועכשיו פסיכולוגיה,
כמובן אינך יכול לכפות, אנחנו (המתכננים) לא שוטרים !
אך עבודתנו צריכה להיות לפי שיקולנו (לפי החוק כמובן).
צריך להסביר ללקוח (גם בכתב) כי הפעולה והשרות הנדרש ע"י דרוש היתר בהמשך,
וכך לקבל את העבודה, הלקוח כמובן לא יוכל לעשות כלום עם תוכנית "שלב הייתר" הרי אין שם פרטי בנייה והתוכנית גם לא מסומנת "לביצוע".
יש לעשות חוזה עם תשלום שלא קשור (וזה אחד הוויכוחים הגדולים שיש לי עם קולגות)
לתהליך הבנייה. התשלום חייב להיות על כל העבודה !
כך שבשלב מסויים אם הלקוח רוצה לעבור עבירה, זאת זכותו בכל מדינה דמוקרטית (כמובן שידע כי ישלם על כך).
אז המתכנן ידרוש את (כספו את כולו) ביושר וכך גם מגיע לו.
לסיכום
כדרישת החוק, חוזה בכתב ! ובנוסף עם לקוחות כאלו כל נקודה קריטית בכתב.
בהצלחה
גל
