איני מוצא כל יופי בכך שאורבים לאזרח התמים שיכשל בגלל שלא קרא והטמיע את כל החוקים והתקנות שאתה מכיר בע"פ. וזה נעשה דווקא ע"י הרשויות, שמענישות את האזרח על-כך שלא היה מודע לחוק, אותו אמורות הרשויות האלה לדעת.
נכון, הקלשאה אומרת שאי ידיעת החוק אינה פוטרת.
אבל ישנם מקרים בהם היא כן פוטרת (טעות בחוק) והפרשנות השיפוטית עשויה כן להתחשב באותם מצבים.
העניין הוא מוסרי וגילוי רצון טוב.
הרי הרבה יותר הגיוני וצודק (בעיני)שאותה רשות, שמקבלת את מסמכי הבקשה להיתר תבדוק אותם ותתריע על אפשרות לבעיה, ולא תחכה שהאזרח יכשל במשהו כדי להתנפל עליו ורק אז לבדוק.
האזרח אינו יודע את כל החוקים, אך איש המקצוע שעושה עבורו עבודה או עומד מולו ברשות - כן אמור לדעת, להבין, ולדעתי גם להדריך.
הלא גם ידען מאושר כמוך עשוי להתקל במקרים שאינו מודע לכללים מסויימים בתחומים שאינו בקי בהם, והגוף הרשמי שעומד מולו יושב בחיבוק ידיים ומחכה לתפוס אותו במכשלתו.
אני עדיין קורא. הפד"אור עולה לאט אצלי.
