כאשר היוצר מוותר על זכויות היוצרים ומעבירן ללקוח, יכול הלקוח :
1. לשכפל את התכנון במקומות נוספים. אם נניח שהאדריכל תכנן בית ספר, יכולה העיריה להקים מבנה דומה עם אותן התוכניות (עם שינויים הכרחיים) במקום נוסף ללא צורך באישור או פיצוי האדריכל המקורי.
(ראי לדוגמה את מבני מפעל הפיס המשוכפלים ברחבי הארץ).
2. בעתיד יכול הלקוח (לאחר הבניה) לבצע שינויים בתכנון ובמראה ובאופי המבנה וזאת בלי שהאדריכל יוכל למחות על כך.
(הוא אינו בעל זכויות היוצרים במבנה).
3. הלקוח גם יכול להחליף בקלות את האדריכל במהלך התכנון / בניה והאדריכל לא יוכל לטעון כי פוגעים לו במוניטין באמצעות שינוי ופגיעה ביצירה שלו.
לדעתי יתכן והדרישה היא חוקית (כי היא קיימת בתחומים רבים של יצירות) אבל היא לא נשמעת לי מוסרית משום החד צדדיות של דרישה שכזו ומשום שאופי הדרישה מוביל לשכפול מבנים תוך ביטול תפקיד האדריכל והוצאתו מהשרשרת.
האדריכלים צריכים להתאחד ולהתנגד לדרישה שכזו.
דרך אגב - מענין מי העלה בראשונה את הרעיון הנ"ל.
איתי אלמוג
