אבל ממש לא מייצגת, רק את דעתי הפרטית.
המאמץ, התכנון והמעשים לניצול מי גשמים, מי קולחין וכו´ אמור להיות כלל ארצי ולא נקודתי.
אז גם אם בפרויקט המרשים שפורט כאן, היו מובילים את המים דרך מסננית מכניים, כדי למנוע הסחפות של חולדות, ג´וקים וחלקיקים גדולים, אל בור חלחול, או אל אגן איגום על מנת להחזירם ולהדירם אל הקרקע - זה היה יפה ונחמד, אבל בטל בשישים!
אולי צריך לערב יותר אדריכלי נוף, או "ירוקים" אחרים בשלבי התכנון העתידיים, בכבישים, בניקוזים, בתכנון ערים - לו כל צידי כביש ושטחים מרוצפים אחרים היו מנוקזים באופן נכון, לו כל תעלות הובלת מי הנגר - מראש, היו מתוכננים לאיסוף ופיזור המים (השבת המים למי התהום) - אז היינו במקום קצת שונה.
אבל במדינה בה הכל מתוכנן עד סוף הקדנציה מ ק ס י מ ו ם... במדינה שבה שכחו נתיב רכבת בעת הקמת מחלף כבישים, במדינה שהתחושה המלווה את אזרחיה שהכל זמני... מה אפשר כבר לצפות?
"יהיה בסדר... נמצא כבר פתרון" - הלא כן?!
