הנדסת התחבורה ותנועה היא תת-תחום הנדסי של הנדסה אזרחית, העוסק בתכנון ועשייה הנדסית בתחומי התחבורה.
בעבר הוכח כי תחבורה יעילה הינה קריטית להפתחותה של עיר בפרט ומדינה בכלל.
תחבורה יעילה מאפשרת מסחר יעיל ואיכותי, היא מעלה את איכות החיים של התושבים וכן היא מאפשרת קירוב יישובי הפריפרייה לערי המרכז.
מהנדסי התחבורה עוסקים בתכנון תחבורה בשני מקצועות תחבורה עיקריים:
תכנון פיזי הנדסי (תכנון מיסעות) של כבישים, מסילות ברזל, סוללות עפר, גשרים תומכים, הפרדות מפלסיות וכדומה. התכנון מתייחס הן להבט התכן-פיזיקלי, והן להבט הגאומטרי.
תכנון ותפעול דרכים- תכנון דרכים וצמתים והתאמתם הן לסביבה בשטח (מרחקי ראות בצמתים, רוחב הכבישים, הצבת תמרורים וכו´) והן התאמתם לסביבה העירונית והאזורית על ידי ביצועי סקרים ושימוש בידע שנצבר במשך השנים. לאחר תכנון ויישום הדרכים יש צורך בתפעול נכון של הדרכים על ידי שימוש נרחב בסטטיסטיקה ותוכנות מחשב חדישות.
ישנם מהנדסי תחבורה המתמחים בתכנון תחבורה אווירית ותכנון שדות תעופה.
הבטיחות בדרכים- בעית ה´קטל בדרכים´ בישראל הינה מן החמורות בעולם. אחת מן מטרות עבודתו של מהנדסי התחבורה בישראל הינה בדיקת שיטות שונות לשיפור הבטיחות בכבישים, בתנועת רכבות וכן בנתיבים אוויריים.
מהנדס תחבורה הוא לרוב בעל ידע מעמיק בחקר ביצועים ותכנון עירוני ופועל בקשר הדוק עם מתכנני ערים ואדריכלי נוף.