הפקידנות הזו אוכלת כל חלקה טובה והבלוף מגובה ע"י אמצעי התקשורת בכל החזיתות, כאילו תחת "הגנת הצרכן".
מוציאים מכרז לאיטום של גגות בתי-הספר של עיר מסויימת. רק קבלנים רשומים יכולים להרשם (כדי שלא יכתבו בעיתון על העירייה שלקחה "קבלן לא רשום"). המחירים כמובן על הקרשים. כל ילד שעושה חשבון יכול לראות שמחיר הזפת לפי המפרט (2.5 קילו למ"ר), עולה יותר מהמחיר שהקבלנים הציעו עבור כל העבודה. אבל כולם שותקים. בסוף מגיע הקבלן הרשום שזכה במכרז, עושה קצת תיקונים על הגג, או שבמקרה הטוב עושה שכבה אחת במקום שתיים, מסייד את הכל מלמעלה,ומכניס לכיס שלו אלפי שקלים על כל יום עבודה. מה כבר יכול להיות ? אם תהייה נזילה הוא יבוא עם פועל ויעשה כמה תיקונים.
בלי כל קשר, הבטן שלי מלאה על הפקידנות הזו. מוציאים מודעות בתקשורת שמשטרת הזרים נמצאת כאן על מנת להגן על העובד הזר מפני "הקבלנים הנצלנים". לא דובים ולא יער. הקבלנים (השיפוצניקים ודומיהם)משלמים להם בדרך כלל יופי של כסף, מזומן ביד 350 שקל ליום. והמשטרה היא זו שרודפת אחרי העובדים בכל האמצעים, כולל הלשנות בתשלום, כאילו היו יהודים בגרמניה הנאצית. ובתקשורת הכל כמובן נראה הפוך לגמרי כאילו הקבלנים הם הרעים בסיפור.
אותו הסיפור אצל רשם הקבלנים, אצל רשם החברות, ובמיוחד במשרד העבודה: שמה אתה מדווח כל חודש "כאילו" העובד הפלשתינאי מרויח רק 70 שקל ליום, כדי שתשלם מינימום מס. כו-לם יודעים את זה. הפקידות במשרד העבודה בעצמן מייעצות לך איזה סכום מינימלי מותר לך להצהיר וחלק מהן אפילו מלאות את הסכומים בעצמן, על מנת לזרז את התהליך. הכל בלוף.
כעקרון : אם זה כתוב בעיתון - אזזה שקר.
