אם הבטון היה מתכווץ כתוצאה מזחילה פלסטית ואיבודי מים, הדריכה הייתה מאבדת מכוחה. כיום השימוש בסוגים של vgm מונעים את הזחילה בדקטים ויישום הדריכה לאחר שהבטון התקשה ועבר כבר התכווצות ראשונית עונה על הבעיה הזו. כמו כן מקובל להשתמש בכבלים של פלדות מעולות בעלות חוזק פי5 בערך מפלדת זיון רגילה. ובתכן מתחשבים בהתכווצות האלסטית של הפלדה.
מעבר לכך חשוב לציין שהדריכה מכניסה מאמצי לחיצה לחתך הבטון באזורים שהוא בדרך כלל מתוח וסדוק ולכן הבטון מנוצל היטב בכל החתך, ואין סדקים באזורי המתיחה (אפשר לחשב שמאמצי הלחיצה הנובעים מהדריכה יהיו שווים למאמצי המתיחה הנוצרים מהעומס הסטאטי המופעל על החתך)
בנוסף כמו שראינו חישוב אלמנטים דרוכים נעשה בכמה מצבי עמיסה. מצב אחד תלוי במאמצים הקשורים בהקמה ומצב שני, הדריכה הסופית לאורך כל הגשר, תלוי בהעמסה מלאה במצב שרות.
תוספת - נפלאות הבטון הלא מתכווץ