למרות שיש כיום עליה בשימוש במכונות ליצירת מודלים בשיטת שיחול פלסטיק בחום (PLA, ABS), רוב התעשייה המקצועית (וגם סטודנטים במקצועות המתאימים) משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות יותר ובמגוון חומרים גדול בהרבה.
המקצוענים וגם הסטודנטים שלומדים להיות מקצוענים, מחפשים מודלים באיכויות טובות יותר, מדוייקות בהרבה וצריכים לא פעם תפוקות גבוהות יותר. המדפסות האישיות רחוקות מלתת מענה ברוב המקרים.
יתר על כן, כמי שמצוי בתעשייה (ועוסק בהפצת טכנולוגיות הדפסה מכל הסוגים לרבות "אישיות"), קשה לי לראות הצדקה עסקית למכירת שירותים בלשכות שירות שמסתמכות רק על מדפסות אישיות.
וכאן התמונה הופכת להיות מורכבת מאחר שהמדפסות המתקדמות יותר משתמשות בחמרים ייעודיים, המהונדסים במיוחד עבורן.
בדרך כלל מדובר בחמרים פלסטיים (שוב, ייחודיים וייעודיים) במרבית המקרים אלה חמרים פוטופולימריים (מתמצקים בתנאי חשיפה לאור באורך גל כלשהו).
קיימת כיום הדפסה תלת מימדית גם במתכות, גבס וחמרים קרמיים (חומר הגלם הוא אבקה)
קיימים מיזמים איזוטריים של חמרים אקזוטים, אבל סטודנטים ובעלי מקצוע אינם צורכים אותם, בודאי לא ברמה מסחרית.
אני לא יודע מהי שאלת המחקר בסמינר שלך ולא בטוח אם היא מוליכה אותך נכון.
כדי לעזור לך להתמצא ולא להתברבר, אתה מוזמן ליצור אתי קשר ואשמח (בשאריות הפנאי התיאורטיות שלי) לעזור לך.
נתחיל במייל
[email protected] ואם יהיה צורך ואפשרות, נרחיב את ערוץ התקשורת בפרטי.
צביקה גרינברג
קליבר הנדסה.
