היזם או המהנדס צריכים לדרוש מיועץ הקרקע לבדוק

אחריותו של הקונסטרוקטור לקבוע את אגרסיביות הקרקע, שקובעת את דרגת החשיפה בקרקע ובמעטפת גומת הקרקע (לפחות 2 מטר מעל הקרקע).
ללא בדיקה (בודקים אגרסיביות כימית של הקרקע בדגימות הקרקע שבכל מקרה צריך לקדוח ולקחת) על הקונסטרוקטור להחמיר, לקבוע דרגת חשיפה 9 או 10, ולתכנן בהתאם.
רצוי לתכנן את השלד בשיטת תכנון תפקודית (בטון ב-30 עם מעכב קורוזיה 2005-MCI) שמשאירה את תכנון הברזל "כרגיל".
אם נקבעה דרגת חשיפה נמוכה (3) ללא בדיקה, והיזם מוצא שדרגת החשיפה גבוהה (כמעט בכל מקום שבודקים מוצאים דרגות 9 או 10 או 11), אזי הקונסטרוקטור חשוף לתביעה על תכנון שלא בהתאם לתקן המחייב.
במקרה כזה היזם/קבלן "חסך" כמה אלפי שקלים בעלות השלד אבל הקריב מעל ממחצית משך השרות הצפוי וגרם להוצאות תחזוקה גבוהות ומוקדמות.

בהצלחה