ראשית - אני עומד לרשותכם במתן תשובות תכנוניות ומשפטיות הקשורות להנגשה של עסקים. פעם ספרתי את התקנים/תקנות/חוקים הנדרשים למתכנן הרוצה לתכנן נכון על פי כל הנדרש - הוא חייב להכיר ולשחות ב כמעט 30 תקנות/תקנים וחוקים שונים.
הנושא מורכב - אני אנסה לתת מספר קוים עקרוניים (אין זה אומר שלא צריך להתייעץ ולקבל חוות דעת פרטנית).
נכון להיום - יש שני גופי אכיפה בישראל :
וועדה מקומית לתכנון ובניה - בעת מתן היתר ואישור לטופס 4/איכלוס.
רשות רישוי עסקים - ברשויות המקומיות.
גם הוועדה המקומית ורשות רישוי עסקים מחוייבים לתת היתר או רשיון עסק על פי תקנות התכנון והבנייה (בתחום הנגישות)
ההמלצה שלי - למתכנן - להתייחס כבר היום (לתכנן בהתאם)לתקנות שאושרו השבוע בכנסת - חלק ח1 בתקנות התכנון והבנייה (בניין ציבורי חדש).
רישוי עסק :
העסקים המחויבים ברשיון עסק - ברובן, עסקים "המתעסקים" במזון(ממכר, מסעדות, בתי קפה, מזנון וכדומה).
מבחינת שירותים (כמות ) קובע בנושא זה הל"ת שהינו חלק מתקנות התכנון והבנייה.
המחויבות לשירותי נכים - נקבעת בחלק ח1 לתקנות התכנון והבנייה - ב"גדול" בכל מקום בו יש שירותים - יהיו גם שירותי נכים.
למרות שחלק ח1 טרם נכנס לתוקף(רק לאחר 1 לאוגוסט 2009)- אני ממליץ כבר עתה להסתמך עליו ברישוי עסקים - מה עוד, שב 1 לאוגוסט יחייבו את העסק להיות נגיש לפי תקנות אלו.
כמובן שקיימים "פטורים" והנחות לעסקים בהתאם לייעודם, גודלם ומיקומם(למשל בתוך קניון)- ויש לבדוק פרטני לכל עסק בנפרד.
לנושא נגישות (גישה) המאפשרת גישה, כניסה, תנועה במקום (אופקית ואנכית)- שוב יש להסתמך (לאחר ה 1 לאוגוסט) על חלק ח 1 לתקנות התכנון והבניה עם הפטורים המעוגנים בתקנות.
בהכנת היתר:
למבנה / עסק חדש - יש להתייחס לייעוד המבנה (האם הוא ייתן שירותים לציבור, האם הוא שייך לרשות ציבורית וכו´, גודלו(האם ההיתר הינו "תוספת" לבניין חדש) ועוד.
ככלל - כל בניין ציבורי חדש (על פי הגדרתו בחוק) מחוייב להיות נגיש על פי תקנות התכנון והבנייה חלק ח1.
מאחר - והחוק מחייב את מתן רישוי עסק - בקבלת חוות דעת ואישור מורשה נגישות מתו"ס, וקבלת היתר וטופס4/איכלוס בחוות דעת ואישור מורשה נגישות מתו"ס, נכון שהמתכנן יתייעץ במורשה נגישות מוסמך ורשוי על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים.
