אכן נפגעתי בפוליו בילדותי [ברגל ימין]
ולמרות זאות עבדתי והשתכרתי למחייתי בכבוד,,,ועם שכר די נאה. לשמחתי גם שירות צבאי עשיתי,,,מ.כ ביחדת העורף, וסגן מפקד ביחידה שהיא מטבעה אינה יחידה משרדית. ועיקר עבדתי. ולא רציתי טובות או קיצבאות מהבטוח הלאומי,,,גם לא ניידות.
ב 98 נפגעתי בעבודה וגם ב 99 אבל חזרתי לעבוד אחרי הפגיעות האלה,,,כי להתיאש זה לא בשבילי .ב004 שוב לצערי נפגעתי בעבודה,
עבדתי ב3 מקמות במקביל,,,,לא פרזיט.
מאז הפגיעה בעבודה ב04 המון בתי חולים ויאוש .אך לא זו התענה שלי,,,מאז 04 אני בכסא גלגלים ונזקק לעזרת הזולת.
רק כדי לא ""להכביד""במילים,,,,יושב לו בוועדה מטעם הבטוח הלאומי "פרופ" לוסוס אלכסנדר שהוא נירלוג,,,בשיא חוצפתו והיא די עלובה .כתב הבחור שאני סובל מפליו ב 2 רגלים,,,למרות 1001 אישורים שיש רק ברגל ימין פוליו,,,ויתרה מכך בוועדה רפאוית מטעם מ .הבראות....שיש פוליו ברגל אחת...כך קבע שני חוות דעת מנוגדות על אותו אדם. ושלא לדבר על פסכיאטרית שקבעה ,,,,שמצבי נובע ,,,משימוש בסמים,,,ויש עוד הרבה. המסכנה מסיפורי האישי ש"חוק לרון"שווה במקרה הטוב,,לתחת.
כל פניותי למנכ"לית הבטוח הלאומי,,,היו לבדיחה.כו חוויתי אלימות מילולית ופיזית במהלך הוועדה. השליכו לעברי מסמכים רפאיים...וצעקו תוך כידי צרכות...שיזעקו משטרה. אני לא יודע מי מטומטם יותר הועדות הרפאיות או המערכת שנקראת הבטוח הלאומי...ונימה אישית ...אם המנכלית רוצה
לשפר ולתקן אני מוכן לתת יד,,,לדעתי היא ,
תחפס כיסוי לתחת של חבר מרעיה.
