שלום גלי,
בהנחה שהחימום התת-רצפתי בטמפרטורה המתאימה, כלומר עד 40 מעלות צלזיוס, אין סיבה שהספוג ישרף.
לעומת זאת, הנחת פרקט תלת שכבתי על גבי חימום תת רצפתי משמעה הנחת בידוד משמעותי מאד עלגבי מקור החום, והאטה משמעותית ביכולת ההגבה של המערכת.
לכל מערכת חימום תכונה שנקראת "אינרציה תרמית". האינרציה התרמית היא משך הזמן שלוקח למערכת להגיב לשינויי טמפ´ בחלל המחומם.
מערכת חימום תת-רצפתית היא בכל מקרה המערכת עם האינרציה התרמית הגבוהה ביותר.כלומר לוקח לה הרבה זמן לחמם חדר. מצד שני, מרגע שהחדר הגיע לטמפ´ הרצויה המערכת תחזיק את החום משך זמן רב, גם לאחר שמקור החום, התנור בד"כ, כבר כבה, ומה שמקרין את החום הוא מסת הרצפה והחול שתחתיה.
הוספת בידוד על גבי הרצפה תגרום להאטה נוספת ביכולת ההגבה של המערכת. בארצות קרות בהן נוהגים להדליק את מערכת ההסקה בתחילת החורף ולכבותה בסופו, יש פחות משמעות לאינרציה התרמית הגבוהה.
בישראל תגובה אטית של המערכת עלולה להיות מעיקה יותר. אפשר במקרה כזה, להוסיף למערכת ההסקה מספר קונווקטורים (מפוחי נחשול) כדי להאיץ את החימום לאחר הדלקת ההסקה, ולכבות את הקונווקטורים לאחר הגעת החדר לטמפ´ רצוייה, כך שהמשך החימום יגיע מהרצפה ויהיה נעים יותר.
אגב, בכל מקרה, גם בישראל, משטר ההפעלה הנכון והחסכוני ביותר למערכת הסקה מרכזית הוא הפעלה רצופה, כיון שהבאת החדר לטמפ´ הרצוייה ממצב קר, דורשת אנרגיה רבה יותר משמירת הטמפ´ לאורך זמן. דבר זה נכון במיוחד בהסקה תת רצפתית.
