משהו שבאמת קשה לי להבין ומסקרן אותי.
היריעה, לפי הספר והנתונים היבשים, היתה אמורה להנחית את הרעש בצורה משמעותית.
לעומת זאת, צמר זכוכית קל היה אמור לתרום מעט מאד, אם בכלל. ברור לי שהוא לבדו לא היה יוצר את ה"שקט" שרציתי.
אז למה קרה למעשה שההפחתה המשמעותית היתה רק אחרי ששמנו צמר?
איפה הקאצ´? אולי משהו בשמיעה האנושית?