היות וקול הוא תנועה מחזורית של מולקולות החומר [הקול למעשה הוא ´רק´ אנרגיה - אין משהו פיזי שהוא גל קול... אנרגיית הקול מזיזה מולקולות של אויר, מים, בטון וכד - אי לכך, בואקום קול לא מתקיים] המאפיינים הפיזיקליים של המדיום דרכו עובר הקול - משפיעים על מהירות הקול ואיבוד האנרגיה במעבר דרך אותו המדיום.
לקול ´קל´ יותר לעבור דרך מים מאשר בחומר דחוס וקשיח כמו בטון - לכן, ככל שהקיר בעל אחוזים רבים יותר של לחות [מים..] לקול קל יותר להרעיד את מולקולות המים [לעומת הבטון] ולכן יש פחות שיכוך אנרגיה במעבר דרך הקיר [ובהתפשטות הקול לכיוונים נוספים]
ככל שהמדיום מתחמם - צפיפותו פוחתת. נכון, בקיר בטון זה פחות מובחן מאשר באוויר, אבל עדיין ניתן להרגיש בהבדל. ככל שהחומר פחות צפוף ודחוס - קל יותר לקול להתפשט. שוב, יש פחות שיכוך - פחות התנגדות.
ככל שטמפרטורת הבטון עולה - ערכי מודולוס יאנג פוחתים. ככל שערכי מודולוס יאנג פוחתים [בכל אלמנט] ערכי הבידוד שלו פוחתים...
חשוב לציין שערכי הבידוד וההשפעה בעקבות לחות הקיר אינם ניתנים לקביעה פשוטה - מבודד יותר או פחות.
זה תלוי בשילוב של גורמים. אחת הסיבות לכך היא שבמקרה של קיר בטון, שיצוק באופן מושלם, ללא כיסי אוויר ומיקרו סדקים - המים בבטון יכולים להוביל בסופו של דבר לתוצאה הפוכה - על ידי העלאת המאסה של הקיר.
אחת השיטות לבחון את ההשפעה היא על ידי בדיקה שמעבירה רעידות בבטון ובדיקת הרעידות בכמה נקודות בקיר.
בדיקה כזו שמתבצעת בתקופות שונות של הקיר [כאשר רטוב וכאשר יבש] יכולה להראות את השינוי ביכולת להעביר רעידות דרך הקיר.
ככה
בקטנה
הסבר [מקווה שסביר]
