סיימתי ללמוד בגיל 35, הייתי כבר עם ילדה אחת (שנולדה בשנה השנייה ללימודים). בזמן הלימודים לא היה לי כסף אז נאלצתי לעבוד בכל מה שיכולתי, ואשתי כנ"ל. ברור שניסיתי לעבוד במשרדי אדריכלים ואמנם סטודנט אחד שעבד כבר באיזה משרד סיפר לי שמחפשים שם עוד סטודנט. ניגשתי והתחלתי לעבוד ולעזור להם בכל מה שהם בקשו. כל זה בשכר סטודנט. יחד עם פר"ח, מלגות וכל החסכונות מהצבא גמרתי את התואר.
היתרון שלי היה שכבר הייתי עם שנתיים נסיון במשרד ויכולתי למצוא עבודה. המשרד שבו עבדתי כסטודנט רצה אותי קבוע אבל בגלל שעברנו לעיר אחרת עזבתי אותם, לא לפני שמצאתי מקום עבודה חדש.
... ואם עד כאן זה עוד נראה לך רק קצת חריג, אני אמשיך עוד קצת את הסיפור.
אחרי שלוש שנים כאדריכל החלטתי לעבור לתוכנה. מאחר ואני כל החיים שלי משחק בתוכנות ובקידוד, מצאתי עבודה בחברה מסויימת. אחרי שנה וחצי עברתי לחברה אחרת שם כבר הייתי ראש צוות. (... בשלב הזה כבר ברור לך שזה לא סוף הסיפור) אחרי ארבע שנים בתוכנה, בגיל 42 נמאס לי מתוכנה והחלטתי לחזור לאדריכלות. חזרתי לשתף פעולה עם האדריכלית אצלה עבדתי אבל הפעם כשותף. עכשיו אנחנו ביחד ויש לנו משרד קטן (ומאד איכותי).
... אז נראה לך שמשהו כמו גיל ביולוגי יכול להפריע ?
יובל
