שלד

תוכן ההודעה:

שלום דורון,

לצערי אני לא מסכים איתך לגבי השלד.
אין ספק שאחת החולשות של העץ היא רטיבות, אך כדי לפתור בעיה זו אנו מייבאים עץ דחוס יותר הגדל באזורים קרים מאוד באירופה, שמו ספרוס או אשוח בעברית. מעבר לקור ספרוס גדל לגובה מה שהופך אותו לעץ דחוס במיוחד ואידאלי לבנייה. הוא עובר תהליכי ייבוש ושימור בהתאם לסטנדרט הגרמני ונמרח או נטבל בחומרי מעקבי בעירה. כמובן חשוב להזכיר שעצים אלו נטעים במיוחד לצורכי כריתה לטובת בנייה, הם בעלי אחוזי צמיחה מהמהירים בעולם ויתרה מכך רק 3% מסך היערות בגרמניה מותרים לכריתה מידי שנה מה שמצמצם את הפגיעה ביערות ומאפשר חידוש מהיר.

כמו כן למרות היתרונות הרבים של הפלדה עדיין מעל 90 אחוז מהבנייה הפרטית בארה"ב וקנדה היא מעץ.

לגבי שינויי אקלים בארץ, אכן האקלים משתנה באופן קריטי, לא הבנתי כיצד הפלדה מתמודדת עם השינויים הללו טוב יותר לעומת העץ? אנא הסבר, כמו כן לאחר 33 שנות בנייה, בעץ, בישראל לא נתקלו בעץ שהתעוות או שקיבל דיפורמציה כלשהיא כתוצאה ממזג האוויר.

לגבי העמידות לאש, כמו שכבר אמרתי בעבר העמידות של קירות אשר נבנו בשיטת הבנייה שלנו, שאת החתך ניתן לראות באתר האינטרנט שלנו, עומדים בתקן 931 הדורש 46 דקות עמידות, מעבר לכך הם עומדים 102 דקות.

מאידך אני מסכים איתך ששלד פלדה שנבנה כהלכה הוא ללא ספק חומר בנייה איכותי וטוב בעל עמידות גבוהה לאש וחוזק רב. באופן אישי אני חושב שהוא מתאים יותר לבנייה תעשייתית, אך לא ניתן להתעלם מהאחוזים העולים של בתים הנבנים משלד זה.

לגבי הפנים אנחנו משתמשים בלוחות גבס 15.9 מ"מ חסיני אש של טמבור, גם החלופות שהצעת הן מצוינות.

כמו כן בנימה אישית חשוב להדגיש שאני חסיד הדוק של בנייה מתקדמת באשר היא. כאשר אני מגדיר בנייה מתקדמת ככזו כאשר היא עושה שימוש בחומרים מתכלים/ממוחזרים, מינימום שימוש בחומרים מבוססי מלט לבניית הקירות/תקרות/גג. בנייה שכתוצאה ממנה כמות הפסולת נמוכה במיוחד, עמידות לאורך שנים וחשוב מכל רמת בידוד גבוהה המצמצמת צריכת חשמל ומפחיתה בכך את הפליטה של מזהמים לאוויר.

אני ממליץ לכל המשפחות שחושבות לבנות בתים בישראל לשקול בנייה מתקדמת על כל רבדיה בין אם בשלד פלדה, עץ או כל שיטה שהוכיחה את עצמה בעמידה מול האקלים הישראלי ותנודות הקרקע הרבות בישראל עקב הקרבה לשבר הסורי אפריקאי.

מקווה שכולנו נתקדם לעתיד טוב יותר