תודה לך ירמי. מהמעט שקראתי בנושא הפקעות

תוכן ההודעה:

חוקי ההפקעות בכח במדינת ישראל הן חוקיות אך ורק הפקעות לצרכי ציבור וגם זה תוך סיבות מוצדקות ונבחנות בהגיון, וכמובן תוך פיצוי הולם (שמאים למינהם יכד´) לסופגי הנזק הקנייני.
*גם הפקעה בכח אפשרית עבור משרד הבטחון וזה גם נבחן בצורך הבטחוני של המדינה כמובן וגם זה ברור שתוך פיצוי ..

אלא שכאן החורג (אגב סידרתי באותו פרויקט במספר חריגות חמורות) אינו הפקעה עבור הציבור (משרד הבטחון) אלא הפקעה לעניין חילוץ עבריין חורג במכוון שברור ששכנו אינו אמור להנזק בירידת ערך קניינו.

ובפשטות: זה שאתה נותן לחורג את הפרווילגיה לתקן תוך כניסה לחלקה שאינה בבעלותו ועל הדרך זה יגרום נזק לחלקה השכנה אכן אתה מגן עליו מתביעה כספית שכן איפשרת לו תיקון וכבר לא ניתן לתבןע אותו ומהצד השני הרשות בהחלטתה לאפשר לו זאת גורמת נזק שהיא אחראית לו ..
אפילו לא שאלו התיעצו עם השכן שלו, אולי מעדיף שהחריגה תשאר ויתבע נזק (והחורג יתקן עם מהנדסים טובים אצלו או שלא) והחריגה שכאילו אין אפשרות להסיר פשוט תשאר והנפגעים יתבעו אותו. שיתקן משהו כאן ויקלקל על הדרך תוך גרימת נזק משמעותי לחלקה זו החלטה יותר ממוזרה ..

אבל כפי שצייני, קראתי שהפקעות בישראל אפשריות בגדול רק לצרכי ציבור, והיוצא מין הכלל מטבע הדברים הוא משרד הבטחון. על פניו ההחלטה בלתי חוקית בעליל, כפי שהסמכות לרשויות לתת הקלות לחריגות בניה הן מוגבלות לחריגות מינוריות וחריגות שבפרוש אינן פוגעות בסביבה. החלטתה של המחוזית כאן היא סוג של הקלה לעבריין תוך פגיעה בסביבה (השכן) יותר מהפגיעה המקורית של העבריין בשכן!
כאילו קבעו לי לתקן לך את המראה של הרכב אך לצורך תיקון מראת הרכב שלך אני יאלץ לנסר לך החוצה את ההגה 😂

תודה לך ושבת טובה ירמי ..