|
תוכן ההודעה:
נועם
הכל כתוב בתקן 466 חלק 1 ובתקן 118.
שני התקנים ניתנים לצפייה ללא תשלום באתר מכון התקנים
http://ibr.sii.org.il/IBRSystemWEBClient/index.htm l#/
באופן כללי:
לכל בניין שלוש דרגות חשיפה שונות:
- בטון בקרקע ועד שני מטר מעליה, דרגת החשיפה נקבעת לפי בדיקה כימית של דגימות הקרקע, אם לא נבדק יש להניח דרגת חשיפה 9 או 10
- בטון במעטפת הבניין מ- 2 מטר מעל הקרקע ומעלה.
דרגת החשיפה במעטפת נקבעת לפי המרחק מהים, מכביש ראשי, מאזור תעשייה, או מרכז עיר.
מרחק של פחות מקילומטר מאחד הנ"ל מגדיל את דרגת החשיפה ל- 5, 6, או 8.
- בטון בתוך הבניין, בתנאי שאיננו חניון או מבנה תעשייה, דרגת חשיפה 1.
ככל שעולה דרגת החשיפה, התקן מחייב הקטנת סדקי העומס המאכסימאליים.
הקטנת הסדקים נעשית על ידי הגדלת כמות הברזל בבטון והקטנת קוטר הברזל, כלומר, ברזל יותר צפוף שמחייב אגרגאט יותר קטן בבטון שמעלה את מחיר הבטון.
בנוסף, כמות הברזל יחסית גם לחוזק של הבטון.
קונסטרוקטור/יזם/קבלן ש"משדרג" לבטון ב-40 במקום שמספיק חוזק ב-30, מעלה את כמות הברזל בבטון ב- 20% לערך, והמחיר בהתאם הן לברזל והן לעבודת התפסנות.
בדרגות החשיפה 5 ומעלה, מתבטא גם ההבדל בין המענה הגבולי (תוספת צפיפות, חוזק, ומחיר) למענה התפקודי (תוספת מחיר לבטון בלבד, פחות מתוספת המחיר ה"גבולית").
מי שלא בוחר במענה התפקודי (ומקבל מענה גבולי שמגדיל את חוזק הבטון מ- 30 ל- 55), אמור להגדיל גם את כמות (ועלות) הברזל בלפחות 40% על מנת לענות על דרישת התקן המחייב.
בהצלחה

|