'ארכי – פוליטיקה'. ארכיטקטורה, תכנון, תרבות וכלכלה

בתקופה שבה הדת והלאומיות מנוצלים באופן ציני על ידי פנדמנטליסטים וקבוצות קיצוניות מימין ומשמאל ליצירת קונפליקטים בין תרבויות, וכאשר אדריכלים ואומנים יוצרים מתוך מניעים פוליטיים כוחניים, נוצר איום קיומי אמיתי על הסביבה הפיסית והאנושית שבה אנו חיים.

אין ספק כי במצב שנוצר ישנו צורך בתפיסת עולם חדשה אשר בטיבעה תחצה תרבויות ובכך תחליף את דרכי החשיבה והתפיסות הקיימות.

כנסים מסוג זה שאורגן על ידי עמותת האדריכלים ושו'ת במקום לעסוק במקצוע האדריכלות לשמו, דהיינו בשאלות הרלונטיות שאכן יובילו לאדריכלות שאכן תמנע את האיום הקיומי הקיים על הסביבה הפיסית והאנושית שבה אנו חיים, שוב עוסקים בבנלי, בקל, בפופוליסטי והוא: הפוליטיזציה של האדריכלות, קריא שימוש באדריכלות ככלי ציני להשמעת דעות פוליטיות [לגיטימיות ככל שיהיו] שהינן הבון טון של היום, איפוא היו האדריכלים יפה הנפש אחרי 1967 שאז באמת קולם היה צריך להשמע ? אבל אז שתקו כי העדיפו להתפרנס בכבוד בעשייה האדריכלית שמעבר לקו הירוק, ? היום בזמן שבמילא יש קונזנסוס לאומי בכל קצוות הקשת הפוליטית ליציאה מהשטחים, והם אינם יכולים במילא להתפרנס מאדריכלות שמעבר לקו הירוק, צצים הם לפתע כגיבורים במלאכתם הקלה ותופסים טרמפ על מה שאינו רלונטי יותר לדיון.

נילי פורטוגלי, אדריכלית

מזל שוילה סבויה לא נמצאת בנווה דקלים...

נילי שלום,
שמחתי לראות תגובתך כי לא ניתן באמת יחס לכך שהסביבה
מעצבת אותנו ולכן הנטיה הפופוליסטית ה'קלה' נוקמת בנו לאחר מעשה.
כמו כן הייתי רוצה להתייחס לאמירה שלך כי יש קונצנזוס ברוחב היריעה
ליציאה מהשטחים, הרשי לי לומר לך, בתור נגר ובונה מודלים שעובד עם
עשרות אדריכלים כי לדעתי הקונצנזוס בדיוק הפוך להצגתך.
כך שאין באמת קונצנזוס אלא חילוקי דעות ואין בכך דבר שגוי, אדרבא.
בכבוד.
אוריה נהרי