פתח דבר - מתוך הספר תפיסה הוליסטית באדריכלות מאת: נילי פורטוגלי
בספר זה אפגיש אתכם הקוראים עם הפרשנות שקיבלה על ידי התפיסה ההוליסטית והחווייתית [פנומנולוגית] לתחום האדריכלות. תפיסת עולם זו נמצאת בשנים האחרונות בחזית השיח המדעי ומציגה רעיונות חדשניים בדיסציפלינות כמו קוסמולוגיה, נירוביולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי המוח. תחומי מדע אלו מתכנסים ונמצאים בדיאלוג מתמשך אף עם יסודותיה של הפילוסופיה והלוגיקה הבודהיסטית. שני עולמות שלהם משויכת עבודתי.
אראה זאת דרך סיפורו של בניין “מרכז למוסיקה וספריה ע“ש פליציה בלומנטל,“ שתכננתי בכיכר ביאליק בתל אביב ושבנייתו נסתיימה ב־.1996 זהו בניין ציבורי מוכר שהוא - יותר מכל בניין אחר שתוכנן על ידי - ייצוג קוהרנטי לתפיסת עולם שלמה, תפיסת עולם הומניסטית שאני מיישמת במשך יותר מ־38 שנות עבודתי בפרויקטים שתכננתי בארץ ובעולם. הספר יציג כיצד תפיסה זו ותהליך התכנון שאני עובדת לפיו, השונה במהותו מתהליכי התכנון הנהוגים, יושמו בתכנון בניין זה בכל רמות קנה המידה שלו, תוך כדי התייחסות למציאות ההיסטורית והפיזית של הסביבה האורבנית שהוא נבנה בה: כיכר ביאליק, שהיא ממשק ייחודי בין מזרח למערב - יצירה ישראלית ייחודית. ממשק שאני אישית מייצגת בהיותי דור שביעי למשפחה החיה בצפת מראשית המאה ה־19 ונכדתו של ד“ר ניסן כַ ַהן, מייסד התנועה הציונית בהונגריה.
הנחת היסוד שאציג היא שיופי והרמוניה באדריכלות [ובכל אמנות מעשה ידי האדם] הם תכונות אובייקטיביות הטמונות במבנה עצמו ובתהליך היוצר אותם.
מהתנסות אישית בתחומי יצירה מגוונים אומר בביטחון שאין הבדל מהותי בין תכנון של כיכר עירונית, בניין, כיסא, עימוד של ספר או בנייה של סרט [שאני עובדת כעת על כתיבת תסריטו ועל בימויו.] אותם חוקים הקובעים את מערכת היחסים הנכונה בין החלקים לשלם, המערכת האחראית לתחושת האחדות בבניין ,]Unity[ נכונים בהגדרתם המופשטת לכל מה שעשוי מצורה, חומר וצבע בכל רמה של קנה מידה. ההבדל הקיים הוא בתכנים, במרכיבים וברמת המורכבות של המוצר.
מתחם ביאליק, שבמרכזו עומדת הכיכר, נמצא בתהליך התחדשות המעורר עניין ציבורי נרחב, ומעידה על כך כמות האנשים הרבה המבקרת בכיכר בכלל ובבניין “מרכז למוסיקה וספריה“ הפעיל בפרט.
בכיכר ביאליק אפשר לראות שהאדריכלים האירופים מראשית שנות העשרים עד תחילת שנות השלושים, שחיפשו שפה אדריכלית ישראלית ייחודית הצומחת מהמקום, השכילו ליצור שפה מקומית. גם אני חיפשתי שפה כזו כאשר התחלתי בתכנון בניין “מרכז למוסיקה וספריה“ - הבניין החדש היחיד שנבנה בכיכר מאז.
הספר נועד לעורר דיון ציבורי רחב בשאלות מרכזיות המעסיקות את הציבור הרחב, והמהוות אתגר העומד בפני אדריכלות המאה ה־21 בנוגע לדרך ההתערבות בסביבה עירונית קיימת ובעלת ערך היסטורי מובהק שעלינו לכבד ולשמור בבואנו לשלב בה אדריכלות עכשווית חדשה, תוך כדי שימוש בפוטנציאל הקיים בעידן הטכנולוגי המודרני שאנו חיים בו.
ההגדרה שאתן בספר למונחים כמו “איכות“ או “הטמעת ערכים לשימור סביבה“ תהיה רחבה מזו שהתרגלנו אליה. על פי הגדרתי, האדם הוא המשאב הסביבתי המרכזי שהמתכנן צריך לתת עליו את הדעת בבואו לתכנן את הסביבה הפיזית שאנו חיים בה.
כריכת הספר, באדיבות: נילי פורטוגלי
אדריכלות נועדה לבני אדם - תפיסה חווייתית לאדריכלות
מטרתה של האדריכלות היא, בראש ובראשונה, ליצור סביבה אנושית עבור בני אדם. אף על פי כן החברה המודרנית איבדה את הערך המרכזי, שהוא האדם, ויצרה
סביבה שיש בה תחושה של ניכור בין האדם לסביבתו. בניינים משפיעים על חיינו וקובעים את עתידה של הסביבה הפיזית שאנו חיים בה למשך שנים רבות, לפיכך מבחנם האמתי הוא מבחן הזמן. כשאנו בוחנים את כל אותם הבניינים והמקומות [מהעבר ומההווה] שהאדם מרגיש בהם “כבתוך ביתו“ ושאנו חשים רצון לחזור אליהם שוב ושוב, כלומר הרלוונטיות שלהם היא מעבר לזמן ,]Timeless[ אנו רואים כי אלו הם אותם המקומות המעוררים בנו חוויה רגשית עמוקה ונוגעים ללבנו.
אין ספק כי כל אותם הבניינים ויצירות האמנות שאפשר לכנותם על־זמניים נוצרו בחברות ששאבו את כוחן מהתרבות ומהמסורת שלהן. עם זה, אפשר להבחין כי כל הבניינים האלה מעוררים בנו חוויה רגשית דומה מאוד ללא קשר למקום, לתקופה או לתרבות שהם נוצרו בה ואף ללא קשר למקום או לתרבות של מי שחווה את החוויה. בעקבות הבחנה זו הניח אלכסנדר כי פרט לשונה שבין הבניינים, יש בבסיסם יסוד אוניברסלי ונצחי המשותף לכולנו כבני אדם.
יש דרכים שונות לתאר את הבניינים המקרינים את האיכות העל־זמנית: האדריכל פרנק לויד רייט כינה אותם “בניינים הלוקחים אותך מעבר למילים.“ סטפן גרבו מצטט בספרו Alexander, Christopher Architecture in Paradigm New a for Search The
את אלכסנדר האומר: “הבניינים שלהם ערך רוחני הם דיאגרמה של פנימיות היוניברס או תמונה של פנימיות נפש האדם.“ הקשר החווייתי־רגשי שנוצר בין האנשים ובין הבניינים שאני מתכננת, לרבות ב“מרכז למוסיקה וספריה ע“ש פליציה בלומנטל,“ מתרחש בכל רמות הקשר שבין האדם לסביבה, החל בקנה המידה האורבני, כלומר בדרך שהבניין תורם לחוויה המתרחשת במרחב הציבורי [במקרה זה לכיכר ביאליק בתל אביב,] וכלה בחללי הבניין עצמו ובפרטי המנורה, הכורסה או הידית של הדלת, כלומר הקשר מתקיים ברמה האינטימית ביותר שבין המשתמש למקום, כפי שאתאר בהמשך הדברים.
באמנות המושגית, שהאדריכלות העכשווית היא חלק ממנה, ביקשו להתנתק מעולם הרגשות ולקשור את התכנון לעולם האידאות והדימויים. בשל כך נוצרו בניינים וארטיפקטיים שהקשר שלנו אליהם שכלתני גרדא ונטול כל בסיס רגשי. הנחת היסוד שאני מתבססת עליה בספר זה דרך סיפורו של בניין “מרכז למוסיקה וספריה“ שתכננתי היא שכדי לשנות את פני הסביבה וליצור מקומות חדשים “כבתוך ביתנו,“ וארטיפקטיים שאכן נרגיש בהם ונצחי המשותף לכולנו כבני אדם. אין מדובר בשינוי של סגנון, אופנה או חזון אישי של יוצר, אלא בצורך לאמץ תפיסת עולם חדשה, תפיסת עולם הוליסטית חוצת תרבויות, שתחליף את דרכי החשיבה והתפיסות הקיימות שיש בהן סכנה קיומית לסביבה הפיזית והאנושית שאנו חיים בה.
![מימין: צפת, בית כנסת יוסף קארו [המאה ה־16 לספירה] במרכז: His-an-Fu סין [מאות 8-7 לספירה.], משמאל: דלפי יוון [המאה ה־4 לספירה.]](images/20200623_portugali01.jpg)
מימין: צפת, בית כנסת יוסף קארו [המאה ה־16 לספירה] במרכז: His-an-Fu סין [מאות 8-7 לספירה.], משמאל: דלפי יוון [המאה ה־4 לספירה.]
דימויים:
נילי פורטוגלי / תפיסה הוליסטית באדריכלות / הוצאת עם עובד, תל-אביב
כעת ב- E-BOOK
בכותר - הספרייה המקוונת בישראל לקישור:
בשפה האנגלית E-BOOK ל-קישור:
|
מודיליאני, בין חברים במוזיאון תל אביב לאמנות
הכל כלול | ראיון עם נדל רויזין אדריכלים
סדרת הקרנות -פנים: חייו הקולנועיים של הבית
מתיחת פנים למבואת כניסה במפעל תעשייתי II חשיפת מעצבים
תערוכה קבוצתית חדשה: מרחב אווירי
בית מודרני בפורטוגל מול נוף של מבצר ונהר
ההורים עובדים חיוניים והילדים לומדים במסכים - עיצוב דופלקס מותאם תקופה
קול קורא - להקמת מרכז לחדשנות ויזמות פדגוגית וחינוכית של רשת החינוך ''עתיד'' בבנימינה
סלסילות הניקל האיכותיות של פלסאון עושות לכם סדר בחדר האמבט
לראשונה עיריית תל אביב -יפו מציעה דיור בר השגה ייעודי לערביי יפו
Circular skyscraper by BIG architects
תחרות בינלאומית - תכנון נקודת תצפית על הזוהר הצפוני
תערוכה של האמנית היפנית יאיוי קוסאמה תוצג במוזיאון תל אביב
''ארבעים על ארבעים'' - התערוכה לאדריכלים צעירים 2021
העיצוב אמריקאי, הרחוב הולנדי והיישוב ישראלי
לזכרו של רס''ן רן כוכבא, אדריכל, טייס ואיש משפחה
פתרונות הכיסוי הפופולריים לפרגולות בשנת הקורונה
שיחה עם האוצר דורון פולק על חשיבותה של אמנות במרחב הציבורי
בית הספר למשחק ''בית צבי'' חונך מעונות סטודנטים
פתרון מושלם לקיץ החם - לוחות רב שכבתיים של פלזית -פוליגל
לוח גבס חדשני מבית אורבונד מציע הגנות אש מתקדמות
שושנת המדבר - המוזיאון הלאומי של קטאר
רינות עומדת בקצב גם בתקופות הלחוצות ביותר
מיתרים, שירי אהבה ומכונית אדומה בתערוכתו של המעצב והאמן רון ארד