כשהפוסטר נהיה פוסט- ראיון עם האמן והמעצב יוסי למל || ראיונות

עבודותיו של המעצב יוסי למל מהוות חלק בלתי נפרד מהסטורית העיצוב הישראלי. לאורך שנים מגיב למל בדרכו הייחודית לסוגיות, לעיתים שנויות במחלוקת, הנוגעות בפוליטיקה, אקולוגיה, זכרון השואה, זכויות אדם ועוד. באופן כללי מצטייר למל כמי שטומן ידיו עמוק בתוך נושאים מהם מעצבים אחרים מתרחקים כמו מאש.


למל וחולצת הקרונה מסדרת הדימויים החדשה שיצר. צילום: בן למל.

לפני חודשים ספורים החל למל, כאדם סקרן וויזואלי, חובב טבלאות ואינפוגרפיקה, לעקוב אחר ההתפתחויות המספריות של נגיף הקורונה והבין שמשהו יוצא דופן מתרחש. תוך זמן קצר, התמלא הפיד שלו ושלנו בדימויים גרפים חזקים הלוכדים את העין. ''המספרים, האחוזים, העקומות והישרים גרמו לי להבין כי זוהי שנת הקורונה ועל כך הייתי חייב להגיב בזמן אמת. סדרת World War C עוסקת כולה בנושא הקורונה, כאשר שם הסדרה מרמז כמובן למלחמת עולם שלישית ואם יש מקום להשוואה, הוא כאן - זוהי שואה אקולוגית שיצרנו במו ידינו תוך התעללות בבעלי חיים והתערבות מאסיבית בטבע''


דימויים מתוך סדרת הקורונה,2020. קרדיט: יוסי למל

עיצוב הסדרה מעורר מידית אסוציאציה של תעמולה במשטרים טוטליטרים. בסקאלת צבעים מצומצמת- אדום, שחור, לבן ודימויים נגישים משקף למל לצופים את המגיפה האפוקליפטית המתרחשת וכן את החרדות, המחשבות והתובנות האישיות שלו בנושא. ''הצבעוניות הפרובוקטיבית איננה מקרית, היא מהדהדת את תחילת המגיפה בסין, את ההסתרה, ההונאה, הדיס-אינפורמציה, ההכחשה, השקרים של מנהיגי העולם, הזילות בחיי אדם והשיאים הפוליטים שנשברים מכל עבר. ברמה המטאפורית, הקורונה מגלמת את אויב העם.'' 


דימויים מתוך סדרת הקורונה,2020. קרדיט: יוסי למל

כמו נביא זעם או ה-''גרטה'' של האמנות החזותית, למל מתריע כבר שנים רבות, ויזואלית וקונספטואלית, על חורבן אקולוגי. רק לאחרונה הגיב לאסון השריפות באוסטרליה עם כרזה ובה דב קואלה שובה לב דומע דמעה אדומה כדם, ויצר דימויים בלתי נשכחים בכרזה המגיבה לאסון הגרעיני בפוקושימה [2011]  ולבעיית המהגרים  לאירופה [2016]. '' כבר עשרות שנים שהנושא האקולוגי מצוי בנפשי, לפני 21 שנה עיצבתי את המיתוג של המשרד להגנת הסביבה ומאז אני שותף פעיל בהסברה והעלאת המודעות בתחום.''



מימין: כרזה בנושא ההגירה ההמונית לאירופה. משמאל: כרזה בנושא האסון הגרעיני בפוקושימה.  קרדיט: יוסי למל

למל מזוהה כאיש כרזות, אין ספק שמבחינתו הכרזה היא הפורמט בה' הידיעה. בזכות הכרזות שעיצב, זכה באין ספור תחרויות ופרסים והוא מוזמן תדירות לסימפוזיונים וביאנלות בארץ ובעולם. ''בכרזה יש להעביר מסר תמציתי ומהיר. אינני אוהב לספר סיפור מתחילתו ועד סופו או לחשוב במונחים של פיצ'ר. אני איש של מסר ישיר ומדוייק כזה שלוקח שש שניות להבין אותו. כמחווה נוסטלגית אני עדיין מדפיס ומציג כרזות מסורתיות בגודל 120X180 אך למעשה העבודה היא באינטרנט. כאשר הקונספט חזק לא משנה הפורמט, הפוסטר נהיה פוסט''.

דרך דימוייו הנזיריים, נוטע למל בצופיו את זרע הפורענות הקונספטואלי ונותן לו לנבוט לכדי תובנה עצמאית. ''אני מעדיף מסר דל, חזק ולא מתיפיף. נטו עצמות בלי בשר, דרכו אני משקף עניין אישי, מצוקה שצפה. אחרי הבום, אנשים מתחברים ברבדים עמוקים יותר. אני מעביר מסר שמאתגר את העין, אנשים מחפשים למסך מסרים באמצעות מסכים והיום יותר מתמיד - אין לאן לברוח. כאשר לא יודעים איזה יום היום ומה השעה הצלילה לוירטואלי מתבקשת. עכשיו כשהכל נעצר בונים דברים מחדש. ההמנעות יוצרת גם דברים טובים: נס, גילוי, בניית התא המשפחתי, רוגע כפוי שמאפשר לשים לב לאיכות השקט''.


מימין: לוגו בעיצובו של למל לארגון אמנסטי העולמי, משמאל: כרזה בנושא הקונפליקט הישראלי- פלסטיני בתקופת פיגועי 2002. קרדיט: יוסי למל.

בשנים האחרונות מלמד למל באקדמיה ומודה בפה מלא כי הוא נהנה מזה. ''פעם לא הבנתי כמה אני יכול לתת, ללמד וליזום באינטראקציה עם סטודנטים. היום אני מבין שאני אפילו די טוב בזה'' לדבריו האינטראקציה עם הסטודנטים יוצרת דרייב אדיר '' בפרויקט חוויתי שערכתי עם סטודנטים מ-HIT הזמנו חמישה מעצבי כרזות מובילים מורשה. הפרוייקט לווה בקטלוג, תערוכה וסימפוזיון שיצרו גל ששינה דברים. הרצון למצוא רעיונות חדשים ודרכי הבעה חדשות מאלצים אותי לצאת מאיזור הנוחות. הרזון שומר על קלילות התנועה וככה לא מתנוונים''.

כאשר הוא נשאל כיצד שומרים על רלוונטיות, הוא מעיד כי הוא קשוב לרחשי הסביבה, לנושאי השיחה, לנעשה בעולם. למל מודה ''סוד הקסם הוא להשאר ילד שמנסה למצוא תשובות. להיות סקרן, להבין כמה אתה לא יודע, לחפש כל הזמן מה עוד מעניין אותך. והדבר החשוב ביותר- דע את תפקידך במערכת''

World War C, כרזה מתוך סדרת הקורונה וריאציה על הדימוי מקרב איווג'ימה במלחמת העולם השניה. קרדיט: יוסי למל