סיקור מפגש #9 Archijob - מרחבים זמניים באדריכלות ועיצוב || ארועים

סיקור מפגש #9 Archijob // מרחבים זמניים באדריכלות ועיצוב

במפגש ארכיג'וב התשיעי במספר, שהתקיים ביום חמישי, 02/05/2013, לקחו חלק מעצבים, אדריכלים, אנשי מקצוע וסטודנטים. הערב עסק בנושא ''מרחבים זמניים באדריכלות ובעיצוב'' וכלל שאלות כמו - מהו מרחב זמני, מה מגדיר אותו ככזה ומי משתמש בו. את ארבעת ההרצאות ששמענו במהלך הערב העבירו מעצבים ואנשי עשייה מתחומים שונים שהציגו כל אחד נקודת מבט שונה ומפתיעה על נושא ה-''המרחבים הזמניים''.

את הערב פתח מנכ''ל ארכיג'וב, אדריכל איתי אלמוג בר. בדבריו הסביר כי אחת המטרות באירועים אלה היא לקדם את השיח הרעיוני בקרב העוסקים בתחומי האדריכלות והעיצוב. לפתיחת הערב הציג איתי קטע קצר מסרט האנימציה ''הקרודים'' שמדבר על משפחת אדם קדמון שנאלצת לעזוב את המערה בה היא חיה ולצאת לנדוד בעולם לא מוכר. הקטע ההומוריסטי נועד לחבר את הקהל לנושא הערב: מרחב זמני. איתי סיפר כי האדם הקדמון, שהיה נע ונד והיה רגיל לחיות במקומות שונים ובמרחבים זמניים משתנים - לרוב מחוסר ברירה, עקב חיפוש אחר מזון ומעבר לאזורים אחרים כדי להתמודד עם כוחות הטבע. עם המעבר להתיישבות מסודרת ועירונית, נוצר מצב בו מרבית הסביבות שאנו חווים הן סביבות קבועות ומקובעות שגורמות לנו לשוב ולחפש אחר השונה, הזמני והמפתיע.



את חלק ההרצאות של הערב פתח עידו ברונו, מעצב התעשייתי ומרצה בכיר בבצלאל, שהתייחס בהרצאתו ''עיצוב זמן במרחב זמני'' לעיצוב תערוכות תוך התמקדות בתערוכת הורדוס שמוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל בירושלים. ברונו הסביר איך יוצרים כניסה דרמתית שמנתקת את הצופה מאווירת הרחוב ומכינה אותו לחוויות שצפויות לו בפנים. מבטים, אווירה ושלבי תכנון ועבודה.



את סבב ההרצאות המשיך האדריכל אלון כהן ליפשיץ, מעמותת ''במקום'' שדיבר על הזמני והקבוע בתכנון בגדה המערבית. ליפשיץ הציג כמה מהמצבים התכנוניים הבעייתיים שיצרה גדר ההפרדה, ההתפתחויות במרוצת השנים בהגדרת שטחי AB ו C, הקו הירוק והישובים הישראליים באזורים אלה. כדוגמא הביא ליפשיץ מקרה של בית פלסטיני, שמצא את עצמו מנותק מהישוב שלו ומגודר בגדר בגובה 9 מטר, שמוקפת מכל סביבותיה בישוב היהודי שהתפתח במקום.

אחרי הפסקה קצרה עלה לבמה מעצב התאורה אורי רובינשטיין, זוכה פרס קיפוד הזהב על עיצוב תאורה לשנת 2008. בהרצאתו, THE EMPTY SPACE, התייחס לכוחם של אמני במה להפוך חלל למקום. רובינשטיין דיבר על כך שהאפשרויות של ''מרחבים זמניים'' בעולם המופע הן מגוונות מאוד, כאשר ההגדרה הבסיסית ביותר לתיאטרון היא פשוט מפגש בין מציג וקהל, בדרך כלל עם סיפור קבוע מראש. ברוב הפעמים המפגש מתרחש בחלל שמוגדר מראש כ''אולם תיאטרון'' ושיש בו תשתית לאחסן גם את האמנים וגם את הקהל. אפשרות נוספת היא כשיוצאים מאולם התאטרון לרחוב ואז, כאשר האמן הולך והקהל מתפזר המקום חוזר להיות מה שהיה קודם- פינת רחוב, גן ציבורי או כיכר. בכל מקרה המכנה המשותף הוא שבסוף המופע לא נשאר דבר ממשי מיצירת האמנות שחווינו- זאת בניגוד לאומנויות האחרות, בהן נשארת למשל תמונה על בד או מילים על דף. אמני מופע ומעצבי במה מתחילים עם חלל נייטרלי וטוענים אותו עם רגשות וסיפורים שנשארים כזכרונות והשראה בראשי הקהל ותו לא.

 


סיים את הערב ה- ''אמן הסודי'', שבהרצאותו ''קהילה, עיר ומדבר'' התייחס לפסטיבל Burning Man, בו השתתף פעמים רבות ועל הגרסה הישראלית לפסטיבל, Midburn שהוא שותף להקמתו. בזמן הפסטיבל שנמשך שבוע, הוא הופך להיות העיר השלישית בגודלה בנוואדה, שיש לה חוקים ומאפיינים ברורים במרחב הזמני שנוצר. במסגרת הפסטיבל בונים המשתתפים פסל איש, מקדש ועוד מיצגי אומנות רבים שאת כולם שורפים בתום ימי הפסטיבל.
שלומי, סטודנט שמשתתף ביוזמה להכנת אחד ממיצגי האומנות בפסטיבל Midburn הקרוב, הציג את הדגם - מקום התכנסות ומפגש בצורת חמסה, שיתנשא לגובה 6 מטרים. הפסל יכלול תופים אשר מגע בהם יגרום לפסל להאיר בנקודות מסוימות שלו. ככל שיותר אנשים ישתתפו כך הפסל יהיה מואר יותר וימשוך אליו קהל רב יותר.

המפגש הבא שלנו יתקיים באוגוסט ויעסוק בנושא ''אדריכלות ותיירות''. פרטים יפורסמו באתר בהמשך. נשמח לראותכם!