אושרו הקריטריונים לדיור בר השגה

אושרו הקריטריונים לדיור בר השגה בתל אביב 
הנהלת עיריית תל-אביב-יפו אישרה את הקריטריונים לקביעת הזכאות לדיור בר השגה בתל־אביב-יפו, כפי שהומלצו ע''י ועדת המעקב ליישום המלצות הועדה לדיור בר השגה בעיר. 
  
 
הדמיית פרויקט דיור בר השגה ברח' לוחמי גליפולי בעיר

הזכאות והקריטריונים הינם פועל יוצא של שיקולי מדיניות ובראשם הגדרת קהלי היעד כתוצאה של אמידת צרכים. הקריטריונים ייקבעו ברמה כוללנית-עירונית: קריטריונים שהם תבחיני זכאות, שישה תנאי סף בסיסיים ועוד תנאי התלוי בגודל הדירות. הקריטריונים יהיו זהים בכל הפרויקטים בעיר - בצפון ובדרום, בפרויקטים של יזמים ועל קרקע עירונית. שינוי בקריטריונים לא יבוצע לפני תום שנתיים ממועד הפעלתם, באישור מועצת העיר בלבד.
 
ששת תנאי הסף לזכאות:
 
1. חסר דירה- ללא בעלות על דירה או חלק מדירה אחרת.
2. תושב תל־אביב-יפו- מי שהיה ועודנו תושב העיר תל־אביב-יפו ברציפות במשך חמש שנים, בטרם מועד פרסום המכרז.
3. הגבלת גיל- הזכאות רק למשקי בית שבהם גילו של אחד מהבגירים אינו עולה על 45 שנה במועד פרסום ההגרלה.
4. הכנסה- הכנסה חודשית ברוטו למשק הבית שאינה עולה על השכר הממוצע למשקי בית בעשירון השביעי [כיום 14,405 שקל].
5. הצהרת המועמד על הון ונכסים- ההצהרה תכיל פירוט בדבר נכסי נדל''ן, כלי רכב, נכסים ופקדונות פיננסיים וכו'.
6. עבודה - משפחה תיחשב כעובדת, הממצה את כושר ההשתכרות אם אחד מבני הזוג הינו אחד מאלה - עובד במשרה מלאה או בעל תיק במס הכנסה.

בשנים האחרונות עלתה דרישה מצד תושבי העיר לדאוג לדיור בר השגה, בשל העלייה במחירי הדירות ובשכר הדירה בפרט. מהלכים של פיתוח דיור בהישג יד ברמה העירונית אינם ייחודיים לתל-אביב- יפו; ערים מרכזיות אחרות בעולם המערבי מתמודדות אף הן עם הנושא ובעשור האחרון פותחו כלים שונים לעידוד דיור בהישג יד ברמה העירונית, לרוב תוך שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. לפיכך, החליט ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, לפני כשלוש שנים על הקמת ועדת למציאת פתרונות לדיור בר השגה, בראשותו של המשנה לראש העיר, ארנון גלעדי, בה שותפים צוות יועצים חיצוניים הכוללים את החוקרת ד''ר אמילי זילברמן [המכון לחקר האזור- הטכניון] והכלכלן אהוד פסטרנק וכן בעלי תפקידים עירוניים. במהלך התקופה בה פעלה הוועדה, נעשתה עבודה רבה שמטרתה גיבוש כלים תכנוניים-כלכליים לעידוד דיור בר השגה בתל-אביב-יפו.