תכנית המתאר לתל אביב - עכשיו הביקורת - דעה || מאמרי דעה

תכנית מתאר חדשה [וראשונה] לתל אביב יפו. זה טוב? זה לא טוב? גם וגם // תמר זנדברג

בשבוע שעבר, אישרה מליאת הוועדה המקומית תל אביב-יפו את התכנית תא/5000 – תכנית המתאר הראשונה לעיר תל אביב-יפו. זהו מאורע בעל חשיבות גדולה, לא רק בגלל שתל אביב יפו היא עיר בעלת חשיבות גדולה, אלא גם בגלל שזו הפעם הראשונה שתכנית כזו נכתבת ונידונה. ואולם, חברי סיעת מרצ תל אביב, בראשות סגנית ראש העיר מיטל להבי, בחרו להצביע דוקא נגד התכנית אישור התכנית. חברת המועצה תמר זנדברג מסבירה מדוע:


מתוך תכנית המתאר של עיריית תל אביב-יפו

התכנית היא תולדה של תיקון 90 לחוק התכנון והבניה, אשר קובע כי ועדה מקומית אשר לה תכנית מתאר בתוקף תקבל סמכות מורחבת לאשר תכניות ללא צורך באישור הוועדה המחוזית. התיקון יצר תמריץ לרשויות לתכנן ליזום ולתכנן תכנית מתאר כוללת. כך עשתה עיריית תל אביב-יפו, כאשר יזמה תכנית מתאר כוללנית, לראשונה מאז תכנית גדס מ-1927.
על התכנון הופקד צוות התכנון הפנימי של מנהל התכנון העירוני, החלטה אמיצה וחשובה אשר תרמה רבות לגמישות הפוטנציאלית של התכנית.

עם זאת, אסור לשכוח, כי תכנית מתאר היא קודם כל מסמך מדיניות המתווה סדר יום תכנוני. במובן זה אין בנמצא תכנית ''מקצועית'' או נייטרלית גרידא. מטרתה של כל תכנית – בפרט תכנית כה גדולה וחשובה – היא לקבוע את החזון העירוני שנבחרי הציבור רואים לנגד עיניהם, כמייצגי תושבי העיר.
אחת התובנות הראשונות שלנו היו, כי אישור תכנית מתאר כוללת לתל אביב היא הזדמנות, אולם יש למלא אותה בתוכן מתאים. תכנית מתאר כוללת היא כלי תכנוני רב עוצמה. היא קובעת את החזון לעיר ומעניקה וודאות תכנונית, אולם אלה יפעלו לטובת הציבור רק אם היא מעגנת כמה עקרונות חשובים באופן סטטוטורי.

בדיוק בימים בהם נכנסה תכנית המתאר לישורת האחרונה של הדיונים לקראת אישור להפקדה, פרצה ברחובות תל אביב וישראל המחאה החברתית, אשר נושאי תכנון שיחקו בה תפקיד מרכזי - גם אם לא מוסגרו ככאלה בשפה מקצועית. דיור בר השגה, שכר הדירה ו''יוקר המחיה'' של גני ילדים, חינוך, בריאות וכו' הם למעשה נושאים עירוניים מובהקים של מגורים, עירוב שימושים ונגישות.
כבר בשבועות הראשונים של המחאה, התגבש צוות המומחים ''ספיבק יונה'' [בראשות פרופ' יוסי יונה ופרופ' אביה ספיבק], שהציע מתווים אלטרנטיבים למדיניות הממשלה בשלל תחומים. אחד הצוותים המרכזיים היה הצוות ''דיור, תכנון ותחבורה'', בראשות ד''ר אמילי סילברמן, שגיבש מסמך מרתק ופורץ דרך בתחומי האחריות החברתית-תכנונית והקשר ההדוק בין השניים.
תכנית המתאר של תל אביב יפו, למרות כמה יתרונות ועקרונות חשובים, חסרה בדיוק בתחומים אלה.


מתוך תכנית המתאר של עיריית תל אביב-יפו

ראשית, התכנית לא הפנימה את המחאה החברתית ולא שינתה מספר יעדים חשובים בנושא המגורים. קודם כל וחשוב מכל: התכנית אינה קובעת הוראות מחייבות בנוגע לדיור בר השגה, למרות התקדמות משמעותית שהשיגה עיריית תל אביב-יפו בנושא ולמרות שהמצב החוקי מתחיל לאפשר זאת.
כמו כן, היעד העירוני הכללי למגורים בשנת 2025 הוא נמוך מדי ולא לוקח בחשבון את העליה המטאורית בעלות המגורים, שהיתה המנוע העיקרי למחאה. בנוסף לכך, התכנית שמה דגש יתר על יעודי קרקע של תעסוקה ומלונאות, יחסית למגורים, מה ששם סימן שאלה מעל המטרה העירונית - שהוגדרה בחזון העיר המהווה רציונל לתכנית: עיר לתושביה.
בנוסף, התכנית לא שמה דגש מספק על עירוב שימושים בכל שכונות העיר, מה שמהווה את נשמת אפה של עירוניות מתפקדת: עירוב כזה חסר לחלוטין במרכז ובצפון, ואילו בדרום, חסרה הטיה מובהקת לכיוון המגורים, בתוך עירוב השימושים הקיים.

דרום העיר זכאי להתייחסות נפרדת בהיותו מנוע הפיתוח העיקרי שמסמנת התכנית. דרום העיר הוא אחת ההזדמנויות הגדולות בתכנית ובמצב הקיים מהווה את אחד הפספוסים הגדולים. האזור שחסרים בו הכי הרבה שטחי ציבור ושימושים ציבוריים, מוטה בתכנית, באופן גורף, לטובת תעסוקה. שכונות המגורים או השכונות המעורבות בו מבודדות זו מזו באמצעות רשת כבישים מטרופוליניים המבתרים את הדרום ובאמצעות מתחם המסילה ודרך אילת המיועדים לבניה מתחמית וגבוהה והמפרידים אותו מהמרכז והצפון.

ומילה אחרונה ליריעה קצרה זו והיא אולי החשובה מכל, בנושא התחבורה: התכנית אינה מבטאת העדפה ברורה לתחבורה בת קיימא, כלומר להעדפה מובהקת לתחליפי רכב פרטי. יעד הנסיעות בתחבורה ציבורית הוא צנוע ביותר ועומד עד 30% - יעד נמוך ושמרני למרכז מטרופוליני עירוני כתל אביב; התכנית אינה מתלה את הבינוי באזורים מוטי הסעת המונים בפיתוח התשתית התחבורתית, היא נצמדת לתקני החניה הקיימים ואינה מפחיתה מהם ואף אינה מייצרת תמריצים אחרים ונוספים למיתון תנועה ולתחליפי רכב פרטי.


מתחם רדינג, מתוך תכנית המתאר של עיריית תל אביב-יפו

פינוי התחנה המרכזית ומתחם רידינג – בהם התמקדה החשיפה התקשורתית של אישור התכנית – מהווים נקודות חשובות ביותר, אולם תכניות אלו הן בסופו של דבר נקודתיות ולא מערכתיות.
לאורך כל הדרך, אנו – חברי סיעת מרצ תל אביב יפו – ראינו את תפקידנו בהתוויית המדיניות וסדר היום עליו מבוססת התכנית. המדיניות העירונית, כמו גם התכנית שמבטאת אותה, מתחילה ונגמרת בעקרונות הבסיסיים שצריכים להיות מעוגנים סטטוטורית ולהוות עוגן לתכניות הבניה העתידיות שינבעו ממנה.


תמר זנדברג היא חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, מטעם סיעת מרצ שבקואליציה