התערוכה בסלונה מפגישה בין טקסט לדימוי, בין אות למכחול, בין שני אמנים
בסגנונות שונים, שהמחבר ביניהם הוא עומק היצירה והמיתוסים המניעים אותה.
חגית קזיניץ – אמנית רב-תחומית החיה ופועלת בתל-אביב, בוגרת "המדרשה" ו"קמרה-אובסקורה",
עוסקת בציור, צילום, פיסול, כתיבה ועיצוב-אופנה. מקורות ההשפעה היצירתיים בעבודותיה
של חגית מגיעים מחקר תרבויות המזרח-הקדום, בדגש על מיתוסים נשיים קדמוניים. משחר
ההיסטוריה מונצחים היחסים המורכבים שבין נשים לגברים במיתוסים ואגדות ,שספק מהללות
ספק מקללות את דמות האישה. הנשים המיתיות של חגית נקרעות: הן חזקות לכאורה, אך
עדיין נרדפות מהחזק, מהגבר. אלו נשים יצריות, כוחניות, אך פגיעות ורגישות בו-זמנית.
העיסוק של חגית באותן אלילות פאגאניות מדגיש את היותן קורבן, את חוסר היכולת שלהן
להתקבל בעולם בו הן נחשבות למוזרות ויוצאות דופן, רק בשל הפחד וחוסר היכולת של
העולם המקובל והגברי להתמודד עם כישוריהן, עם כוחן ויכולתן. הבחירה במיתוסים של
המזרח הקדום היא אינה מקרית, אלא מחברת את חגית באופן פרטני לנשים שחיו כמוה, באותו
מרחב גיאוגרפי פחות או יותר, עם אותם תנאי אקלים, יובש וצמחייה- האישה
הפרה-היסטורית כמו בת-דמותה האישה הפוסט-מודרנית, הייצוג החברתי שלה, מקומה בעולם,
הרגשות והפחדים שלה, חוצים את מרחבי הזמנים ורלוונטיים היום כמו-גם אז.
יובל תירוש – יובל מצייר מגיל אפס, למד במגמת אמנות ואת רוב התפתחותו האמנותית
העביר בלימוד עצמי. הרישומים של יובל הם בעיפרון, פחם או דיו. רק לאחרונה החל
להכניס קצת צבע לעבודותיו, שימוש ראשוני בשמן ואקריליק בתוך הרישומים שלו. הוא היסס
זמן רב לפני שעשה את הצעד הזה, שנים רבות לחצו עליו להפסיק קצת את העיסוק הרב בדיוק
ופרטנות, לעבור לרזולוציות אחרות, מופשטות יותר. הרישומים שיובל מציג כולם נושאים
שמות של שירים ספציפיים, שהיוו את ההשראה לדימוי, את המניע ליצירה האמנותית שלו.
ההתחברות היא לשיר מסוים, אליו הוא מרגיש קשר חזק ומחליט להעביר את ההתחברות האישית
הזאת לתוך הדף. לקרוא את מילות השיר ולהכניס לו משמעויות. ברוב העבודות יש שקיפות
של מצבים רגשיים אישיים שלו, אולם אין כוונה להעביר מסר סובייקטיבי, אלא מצב רגשי
מתמשך, או דווקא סיטואציה של מקרה ספציפי. השירים הם שמנחים את העבודה, אבל יש
ליובל חיזיון של הדימוי עצמו עוד טרם החל לצייר אותו. העבודות הן ליריות ונוטות
למלנכוליות, אך אינן בוטות או מזעזעות בכאב שלהן, אלו תיאורי מצב רגשיים קשים אך
סטאטיים, שכל צופה יכול להתחבר אליהן ולפשטות הנוגה שלהן, חיבור אמיתי, כנה
ואוניברסאלי.
אוצרת : נעמה צוויק
פתיחה: יום שלישי 22/9/09 משעה 20:30
על המוסיקה : DJ ארז צוק-רמון
נעילה: 18/10/09
סלונה
תרצה 17 יפו
טלפון: 03-5181719
שעות פתיחה: כל יום מ-21:00