Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון
Archijob.co.il | מדור ראיונות
לרשימת ראיונות מלאה

Interviews List

ראיון עם פרופ' יאשה גרובמן - דיקן המחלקה לארכיטקטורה בטכניון
 

''...המחלקה לארכיטקטורה פונה לכיוון מחקר טכנולוגי ואינטרדיסיפלינריות מתוך שיתופי פעולה עם פקולטות אחרות. אנו מעודדים תפיסה המכבדת ערכים היסטוריים וחברתיים ואת האופן בו הם יכולים לשנות את הסביבה שבה אנו חיים..."

מאת: אביגיל טלמור
פרסום באתר: 6/2019


פרופ' יאשה גרובמן. צילום: חיים זינגר
פרופ' יאשה גרובמן. צילום: חיים זינגר

פרופסור יאשה גרובמן מכהן כחוקר, אדריכל ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. גרובמן עוסק מזה שנים במחקר אקדמי ויישומי בנושא מחשוב, קיימות והשפעות טכנולוגיות על תחום האדריכלות ומהווה אחד מחלוצי המחקר בנושא עיצוב וייצור  אדריכלי מבוסס מחשב.

כאחד מראשוני האדריכלים שזיהו את הצורך בחיבור שבין טכנולוגיה ואדריכלות בארץ,
מה היה הטריגר להקמת מעבדת -T CODE?
את התפתחותה של T CODE  אפשר לייחס לשתי תערוכות שאצרתי והיוו אבני דרך בנושא הארכיטקטורה הדיגיטלית בארץ. התערוכה הראשונה נקראה,Soft ware Boundaries - גבולות רכים, בשיתוף עמותת האדריכלים ושלי כהן. התערוכה הציגה אדריכלים דיגיטליים שעסקו בארכיטקטורה מבוססת גיאומטריות מורכבות ועוררה עניין רב ולא מעט ויכוחים. בזמן הפאנל שנערך בתערוכה הועלו טענות כי לא מדובר בארכיטקטורה אלא במשחקי מחשב מתוחכמים.

בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, צילום: שי אפשטיין
פרופ' יאשה גרובמן, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון צילום: יח"צ

התערוכה השניה  פרפורמליזם - אשר אצרתי בשנת 2008 בשיתוף עם דר' ערן נוימן הציגה את בשורת האדריכלות הדיגיטלית לקהל בארץ, את התערוכה אצרנו בעודינו דוקטורנטים ולפני שהפכתי איש סגל. T CODE - הוקמה כמעבדת הוראה בזמן פרוייקט הגמר, ולימים הפכה מעבדת מחקר - כיום בפקולטה יש כעשר מעבדות מחקר. לכל איש סגל נסיין יש מעבדה שבמסגרתה פועלים סטודנטים לתארים גבוהים וסטודנטים לתארים אחרים.  לימוד דרך מעבדות היא מגמה מתגברת, הקמתה של T CODE אמנם החלה כחלק מחזון למהפיכה דיגיטלית בפקולטה אך חשיבותה בהיותה מעבדת מחקר שמשלבת טכנולוגיה דיגיטלית עם אדריכלות. המעבדה מסמלת את נקודת ההתחלה והשינוי בתחום ה-computation בארץ.
לשמחתי, הטכניון מבין ותומך ברעיון של אדריכל- נסיין. כל איש סגל חדש מצופה להקים מעבדת מחקר ומעניק לחוקרים Start up Grants ומעבדות המאובזרות בציוד מתקדם. הלומדים בתארים הגבוהים מצופים לעסוק במדע מתקדם ולעמוד בתחרות מול האונבירסטאות הטובות ביותר בעולם.

המחלקה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון שואפת לאינטרדיסיפלינריות ופונה לכיוון טכנולוגי דרך שיתופי פעולה עם פקולטות אחרות. הסטודנטים לתארים הגבוהים וראשי המעבדות הם המלמדים והמעבירים את מיטב הידע לסטודנטים בתארים הראשונים.
לפקולטה מיוחסות  הצלחות חסרות תקדים: בשנה האחרונה יצאו מתוכה שלושה פטנטים רשומים, בקרוב יתקיים ההאקתון השני- שמטרתו הקמת חברות הזנק (סטארט-אפ) בשיתוף עם תעשיות הבניה ועוד.
אנו מאמינים שארכיטקטורה מבוססת על הבנה בחברה, בהיסטוריה ובטכנולוגיה מתקדמת וכי ערכים היסטוריים וחברתיים יכולים לשנות את הסביבה בה אנו חיים. בין המחלקות לארכיקטורה הפקולטה בטכניון היא היחידה שעושה מחקר טכנולוגי מתקדם ברמת לימודי דוקטורט ומאסטר. בין המעבדות המובילות בפקולטה נמצאות: המעבדה הרובוטית הראשונה בארץ (השניה כבר בהקמה), מעבדות להדפסה תלת מימדית, מעבדות דיגיטציה, מעבדה ויזואלית בטכנולוגית VR ועוד. למעשה, התפוקה המדעית של הפקולטה מעמידה אותה בשורה הראשונה של האונברסיטאות המובילות בעולם מבחינת ידע, יכולת וכלים.

כמי שעבד בסטודיו של זאהה חדיד, האם לדעתך השימוש בטכנולוגיות מתקדמות איננו מעודד פורמליזם על חשיבה קונספטואלית?
המוטו שלנו הוא שהאדריכל.ית (א.ט- בפקולטה רוב נשי) צריכה לבחור את הכלי בו היא משתמשת בהתאם לרעיון של הפרוייקט. לכלי העבודה תהיה השפעה מכרעת על אופי הפרוייקט. לכל כלי יש יתרון וחסרון, אנו מעודדים את הסטודנטים.יות להכיר את כל הכלים כדי לייצר בחירות נכונות. פורמליזם הוא גחמה תקופתית. לדעתי, הגענו כיום להבנה שאדריכלים יש יכולת גם לתכנן וגם לייצר מבנים בכל הצורות האפשריות. כיום אין מגבלה צורנית, החוכמה היא להגדיר את הפרמטרים שיקבעו את הצורה.
הסגנון האדריכלי של חדיד ושומאכר מבוסס על תפיסה שנקראת פאראמטריסיזם. זוהי תפיסה הדוגלת בהמשכיות, אי-חזרתיות, חוסר גבולות והתמזגות. באופן אישי אני נוהג לחלוק על תפיסתו של פאטריק שומכר בנושא הסגנון. אינני מאמין שאדריכלות צריכה להגיע מתוך סגנון אלא מתוך פונקציה. לאדריכלות מורכבת יתרונות רבים פרספטואלים ואחרים, אך גם מספר חסרונות: השימוש החוזר, המחיר, והגמישות הפרוגרמטית. חשוב לזכור כי לאדריכלות מורכבת יש השפעות סביבתוית, בעיקר פרספטואליות (תפישתיות).
המוזיאון בבילבאו שינה עיר שלמה כאשר אנשים הגיעו במיוחד לראות את הפלא הארכיטקטוני.

בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, צילום: שי אפשטיין
בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב בתכנון יאשה גרובמן, צילום: שי אפשטיין

האם נותר לך זמן לתכנן או שהאקדמיה גוזלת את כל זמנך?
זוהי נקודה מרירה-מתוקה, עד לפני שנתיים החזקתי במשרד אדריכלים פעיל ובמשרד בשותפות שעסקו בפרוייקטים ציבוריים. הפרוייקט הגדול האחרון שתכננתי היה בניין בית הספר פורטר באוניברסיטת תל אביב, לשמחתי קיבלתי את תפקיד הדיקן ונאלצתי להקפיא את פעילותי לשנתיים הבאות. התכנון מדגדג לי באצבעות אך הוא יאלץ לחכות עד סיום הקדנציה. לטעמי נסיון בפרקטיקה בתכנון תורם לעושר הפרקטיקה באקדמיה.

בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, צילום: שי אפשטיין
בניין פורטר באוניברסיטת תל אביב, צילום: שי אפשטיין

מהו לדעתך האספקט הבוער ביותר בתחום האדריכלות כיום?
מגורים. מדובר בבעיה הגדולה ביותר בתחום הארכיטקטורה בארץ ובעולם.
הדילמה כיצד
מכפילים את כמות הבניה ומגדירים מחדש לא רק את הכמות, אלה גם את אופי הבניה. הגענו לסטגנציה עם ערי ושכונות שינה  היוצרות את הבעיות הגדולות בערים: תחבורתיות, רחובות שוממים ועוד. עלינו לייצר חשיבה מחודשת על אופי המגורים ואופי החיים העתידי. אדר' שמאי אסיף יזם פרוייקט מעניין בנושא: ישראל - .48 המערב כשמונה אוניברסיטאות, גופי מדינה וממשלה, ומנסה להעלות את השאלה לגבי נושא המגורים. אנו בפקולטה שוקלים להקדיש את כל שנת הלימודים הבאה כדי לנסות ולמצוא פתרונות אמיתיים לשאלה. במקביל יש להתייחס לנושא ה- Ageing, הזדקנות האוכלוסיה שמשנה את הדרך בה העיר נצרכת. ע"י תושביה.

במה יעסוק המאמר הבא שלך?
במחלקה נערכים מחקרים במובן ה-"טכניוני" ההנדסי של המילה. אדגיש ארבעה כיווני מחקר שונים בהם אני מעורב ובוודאי יהפכו למאמרים:
הדורטורנט גיא אוסר פיתח במעבדה מטדולוגיה העוזרת לאדריכלים לבדוק האם הצורה שתכננו יכולה להיות מיוצרת באמצעי הייצור הקיימים. זהו כלי הנותן גם לאדריכל ולייצרן אפשרות לבדוק את ה- BUILDABILITY לתכנון גיאומטרי מורכב והאם הוא ייוצר בעלות סבירה או שיש לבחור בגיאומטריה שונה. הפרוייקט יצא מהמחלקה כפטנט.

כיוון שונה הוא מחקר העוסק בשימוש בתפטיר פטריות לייצירת מוצרים ברי- קיימא (Sustainable) לתחום הבניה והעיצוב התעשייתי. המחקר מנסה למצוא פתרון להחלפת חומרים שאינם מתכלים, בחמרים מתכלים. למשל, אריחים לתקרות אקוסטיות מתפטיר פטריות. תוך כדי המחקר התגלה שלתפטיר הפטריות יש יכולת ספיגה יוצאת דופן וכרגע עולה נסיון לפתח עם חוקרים משבדיה מוצרי הייגנה מתכלים כדי להחליף את הקיימים כיום אשר אינם מתכלים ומהווים מפגע אקולוגי.
מחקר שלישי עוסק ביכולת הדפסה תלת מימדית של אדמה (Earth-Material) ובטון בקנה מידה המתאים לבניית בניין.
והמחקר הרביעי עוסק באופן בו אנו חשים בחלל בעזרת סימוציות בסביבות וירטואליות. אנו עורכים ניסויים אמפירים על אנשים אמיתיים ע"י בדיקות פוליגרף, לחץ דם, נקודות מבט ועוד כדי להגיע למסקנות איזה סוג חלל יהיה מייטבי מבחינת פרופורציות ותכנון. זהו פתח לתכנון מדוייקט ואפקטיבי של חללי ריפוי, למידה או דווקא שימוש שלילי לתכנון חלל היוצר תחושות לא נעימות.
לשאלתך, המאמרים הבאים יסכמו את תוצאות המחקרים הללו - לאו דווקא כדיקן אלא כחוקר אחד מתוך ארבעים שנמצאים בפקולטה על ארבעת מסלוליה.

הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, צילום באדיבות הפקולטה
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, צילום יח"צ באדיבות הפקולטה.

מה החזון שלך לעתיד הפקולטה ובמה היא שונה מפקולטות דומות במוסדות אחרים?
שאיפתינו לרתום את חוזקות הפקולטה לקריאת מגמות חברתיות, הסטוריות, תרבותיות ועיצוביות. להשתמש ביכולות ההנדסיות החזקות שיש לטכניון, במקביל לחיזוק האינטרדיסיפלינריות של הפקולטה.
כפקולטה, אנו מעדיפים ליזום שיתופי פעולה על תחרות. דרך כך ניתן לרתום חוקרים ממגוון תחומים למחקרים אינטרדיסיפלינריים וטכנולוגיים במחלקה שלנו. לטעמי, לפקולטה לארכיטקטורה אין כרגע מתחרים בארץ, רוב הפקולטות סביבנו שמות דגש על לימודי תואר ראשון ומעט על לימודי התואר השני. גם היקף הסגל מצומצם משמעותית מאשר בפקולטה שלנו. הפקולטה בטכניון מונה כ- 40 חוקרים, למרביתם PHD ומעבדות מחקר פעילות, זהו היקף צוות שעומד בתחרות מול פקולטות מקבילות בעולם. מטרתינו להצטיין בקנה מידה בינלאומי במחקר ובחינוך אדריכלי.
השנה יסיימו אצלנו 94 מאסטרנטים ו-12 דוקטורנטים. זוהי עליה ברורה משנים עברו. אותם בוגרים הם האנשים שבסופו של דבר מקדמים ומעצבים את המדינה, יושבים במקומות מבוססים ומשפיעים והם אשר ביכולתם לבנות חזון מקצועי.

מה המצב מבחינת חלוקה מגדרית של העוסקים.ות בתחום האדריכלות?
בפקולטה יש כרגע כ- 70 אחוזי נשים. ברוב המשרדים הצעירים יש כמות בלתי מבוטלת של נשים מנהלות ואף הסגל שלנו מורכב מרוב נשי. הפקולטה איננה מושפעת בשום צורה ממגדר או מגזר אלא אך ורק ממצויינות אקדמית. באקדמיה יש אינטגרציה מלאה- לדוגמה ראי כיצד בשנים האחרונות השתלב המגזר הערבי בצורה נפלאה בתחום.

מה עצתך למי שמתחיל.ה ללמוד בפקולטה?
עצתי - להתאהב. להתאהב במקצוע אבל לדאוג לקחת את האהבה הזאת בפרופורציה. להתמסר למקצוע אבל להקפיד להיות פתוחים גם לדברים אחרים פרט למקצוע: טיולים, תרבות, קריאה, בילוי עם חברים.
אדריכל צריך להיות אדם מלא -  עליו להיות רגיש ולתרגם מערכות חברתיות מורכבות לחללים ומבנים. מי ששוקע כל כולו רק במקצוע מפספס את הבסיס החשוב שלו - המרכיב האנושי.
 

 


יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

איתי אלמוג בר פריימריז

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B