ראיון עם משרד נבות - רובין ארכיטקטורה || ראיונות

''...צניעות היא  תכונה חשובה שאדריכל צריך, לא בכל פרוייקט האדריכל צריך להצהיר 'הנני'. לאדריכל יש אחריות לסביבה הבנויה ולא בכל פרוייקט צריך לעשות את כל המחוות הגדולות וחשוב לדעת מתי לתת יותר דגשים. האדריכלות תשאר במרחב גם אחרינו לטוב ולרע....'

נבות-רובין ארכיטקטורה יושבים בפסז' בטון נסתר בין מגדלי המשרדים של רמת החייל. בתוך קובית זכוכית הפונה מצידה האחד למעבר הולכי רגל ובפינה שניה לחלון ירוק מלא בצמחים, הצליחו צמד האדריכלים ליצור חלל שקט, רגוע ומזמין.

האדריכלית שלומית רובין ואדריכל טל נבות הכירו בזמן שעבדו בבר-אוריין אדריכלים, שבזמנו עוד נחשב למשרד קטנטן. במשך ארבע שנים עבדו השניים על פרוייקטים משותפים ומשם יצאו איש- איש לדרך עצמאית, רובין הפכה להיות סמנכ'לית בניני העיר הלבנה ונבות נסע ללמוד ולעבוד בניו יורק. בשנת 2004 הקימו את המשרד, לא לפני שעבדו תקופה מה על פרוייקטים על בסיס שיתוף פעולה כדי ללמוד ולהכיר היטב היכן יבואו לידי ביטוי בצורה מיטבית חוזקותיהם, לכשיהפכו שותפים.


שלומית רובין וטל נבות. צילום: נטע נבות

נתחיל מהמקום בו בחרתם למקם את המשרד, זוהי איננה בחירה קונבנציונאלית לשבת בין מגדלי משרדים ברמת החייל מאחורי חלון זכוכית גדול, זה לא קצת חשוף מידי?
כמו כל משרד קריאטיבי עברנו את המסלול המוכר של סטודיואים בדרום העיר, חללים תעשייתים ומשרדים. תוך כדי תנועה הבנו שאנחנו לא מחפשים את השטאנץ, אמנם חיפשנו חלל למשרד אבל כזה שלא יראה כמו משרד. כמעט שנתיים הסתובבנו מדרום העיר ועד צפון תל אביב. כשהגענו לרמת החייל החלטנו שיהיה יותר מאתגר למצוא דווקא כאן חלל עם האופי שאנו מחפשים. בין השיטוטים גילנו שטח מסחרי שישבה בו חנות אופניים ומיד הבנו שהחלל הלא שגרתי שממוקם בסביבה 'מסודרת' קוסם לנו. בתחילה החזית הפונה לאיזור המעבר, בו עוברים העובדים בבניין הסמוך הרתיעו אותנו אך הבנו שקשר העין עם החוץ מייצר דינאמיות וחיבור חזק לסביבה. ברגע שדלת הזכוכית נסגרת משתנה הסאונד, השקט עוטף והחלל והפך לבועה נעימה. בדרך כלל כאשר עובדים הרבה שעות במשרד סגור לא יודעים מה קורה בחוץ. כאן אנחנו מרגישים את שינוי התאורה הטבעית, מזג האויר והצמחיה, פרמטרים שמשנים את התחושה בתוך המשרד באופן קבוע. עוד דבר שמאוד עניין אותנו הוא שהמשרד ממוקם במין פסז' כמו הפאסז'ים של פעם, ברגע שנכנסים אליו לא בדיוק יודעים למה לצפות ומה מסתתר בפנים.

ספרו לנו מה מחבר בינכם?
מעבר להערכה ההדדית הגדולה שאנו רוכשים האחד לשניה, שנינו אנשים שלא נותנים לאגו שלהם לעמוד בפרונט. מה שמניע אותנו הוא השאיפה ליצור פרוייקטים שיביאו את התוצאות הטובות ביותר והבנו שכשותפים לכל אחד מאיתנו יש חוזקות מאוד ברורות בתחום אחר, לכן במקרה שלנו, השלם שווה יותר מסך חלקיו.


בית פרטי עם גג משופע תל ברוך צפון, תרגום אדריכלי עכשווי ומקומי של נבות-רובין  לגג הרעפים האירופאי המוכר, צילום: אלעד שריג


בית פרטי עם גג משופע בלב שכונה ותיקה עם גגות רעפים, פתרון עכשווי לשילוב המבנה החדש בשכונה הוותיקה. תל ברוך צפון, פרט, צילום: אלעד שריג


בית פרטי בתל ברוך צפון, מבט אל הבריכה, צילום: אלעד שריג

ממהי חלוקת התפקידים ביניכם?
בארכיטקטורה ישנם שלבים רבים שיש לעבור עד שפרוייקט מייושם. החלק המשפטי, הדרישות השיווקיות, דרישות הרשויות, תב'ע ועוד. התהליך הראשוני של בניית פרוייקט הוא מאוד מורכב היום. שלומית היא אוטוריטה בתחום הרישוי ובניית תמהילי פרוייקטים. היא זאת שלוקחת את הקונספט התכנוני, צרכי היזם, דרישות הרשויות, בונה להם נפח תלת מימדי ומפצחת את הביטוי האדריכלי הראשוני. משם התהליך עובר לטל להמשך תכנון העיצוב, הפתרונות הטכניים והתרגום למסמכי אדריכלות. כשותפים, לא חשוב לנו מי הביא את הרעיון הטוב, העיקר שזה רעיון טוב.

ועכשיו לשאלה המתבקשת, ממה אתם מקבלים השראה?
לטעמינו ארכיטקטורה הוא מקצוע ששואב השראה מכל דבר חזותי. אמנות, וידאו, קולנוע, ערימת פסולת או שדה חרוש. המוח שלנו עושה מניפולציה לתלת מימד לכל מה שהעין שלנו קולטת.


פרוייקט התחדשות עירונית, הדמיה : C13D

מהו הפרוייקט שאתם הכי גאים בו?
בניגוד למה שנהוג לחשוב על אדריכלים, לא כל הפרוייקטים הם ילדינו. אם היינו צריכים לבחור בפרוייקט אחד אין ספק שהיינו בוחרים בזמנהוף 20 פה אחד. מדובר בפרוייקט מאוד קטן יחסית שהיה שיתוף הפעולה הראשון שלנו. הפרוייקט היה מלא במגבלות שבראיה לאחור ייצרו ערך מוסף ומגוון פתרונות יצירתיים ולבסוף אף זכה באות העיצוב. כשהיזם קיבל את תיק הבניין היה ברור שיש מעט זכויות בניה והרבה קומות, למזלינו הוא גם נתן לנו יד חופשית.
זה היה אמור להיות פרוייקט טיפוסי של דירות קטנות ומרפסות שמש, אבל אנחנו החלטנו למתוח את הגבולות עד כמה שאפשר דרך פרשנות חדשה והקלות בניה. בדירת הגג הצלחנו למקסם את השימוש בשטח הנתון על ידי הפיכת היוצרות: את הכניסה תכננו דרך הסלון, מטבח והמרפסת שבקומה העליונה ודווקא בקומה התחתונה מיקמנו את החללים הפרטיים. בעצם יצרנו וילה עירונית הפוכה. גם פתרון החללים הכפולים שמצאנו יצר דירות מאוד מאווררות ומעניינות ועדין נשאר המרקם העירוני דרך פרוייקט צנוע.


פרט מתוך הפרוייקט בזמנהוף 20, תל אביב, צילום: עמית גירון


איזור הלובי הפרוייקט בזמנהוף 20, תל אביב, צילום: עמית גירון


חללים כפולים בפרוייקט זמנהוף 20, תל אביב, צילום: עמית גירון


הפרוייקט בזמנהוף 20 חולק קיר עם הבניין שצמוד אליו, תל אביב, צילום: עמית גירון

אילו פרמטרים לקחתם בחשבון ובאיזה דילמות נתקלתם בבניה של פרוייקט דיור להשכרה?
ראשית, אנו מנסים ליצור ארכיטקטורה משמעותית גם בפרוייקט שבו כל כך הרבה דירות. חלק גדול מהעבודה היה לפצח את הרעיון של 'דיור להשכרה'. אמנם הדירות מאוד קרובות להיצע שיש בשוק אך ההבדל הוא בכך שהיזם צריך לתחזק את הדירות המושכרות כעשרים שנה לפני שהן יכולות להמכר. החוק מגדיר בדיוק את רמת שירות שהיזם צריך לתת, דבר שמכתיב את בחירת החומרים ובחירת סוג המערכות שמוכנסות למבנים. החוכמה היא להשקיע מאוד במערכות ובתכנון בשלב הראשוני כדי להבטיח תפקוד ותחזוקה קלה של המערכות לאורך זמן. כדי לאפשר את מכירת הדירות בעוד עשרים שנה, על המבנים להשאר אטרקטיבים ומעודכנים גם בעתיד הרחוק. ערכנו אין ספור דיונים על מהו ה- DNA של פרוייקט פורץ דרך שכזה. כיום אין בארץ נסיון מספק לגבי פרוייקטים מסוג זה. לתחושתינו אם הפרוייקטים יבנו בסטנדרטים המקובלים כיום יהיה קשה לגרום להם לעמוד במבחן הזמן.

עוד החלטות שהיינו צריכים להתחשב בהן היו מהו סוג עירוב השימושים שפרוייקט כזה דורש. מהם הערוצים המסחריים הדרושים, אילו שימושים ציבוריים יתוכננו, האם תהיה ספריה, בית קפה מועדון דיירים או חדר כושר. החלטה מעניינת שעלתה היא האם כדאי להשקיע בחלל עבודה שיתופי כמו WeWork. והאם ברגע שאנשים ירדו למטה מביתם כדי לעבוד בחלל כזה, האם צריך תקן כל כך גדול לחניות לרכבים או שבעצם חלל העבודה המשותף יגרום לירידה בכמות הרכבים הפרטיים ויהיה צורך ביותר חניות לרכבים שיתופיים, קורקינטים ואופניים. מתוך עבודה על הפרוייקט עולות שאלות קנספטואליות על הארכיטקטורה בארץ ועל המשמעות של סביבה המספקת את כל המרכיבים הדרושים לחיים גם בעוד עשרים שנה קדימה.


פרויקט מגורים רמת השרון, הדמיה : C13D

כמעט כל הפרוייקטים שלכם נבנים באיזור המרכז והשרון, האם יש לזה סיבה מיוחדת?
שנינו גדלנו במשרד תל אביבי, הלקוחות שמגיעים אלינו מכירים את הפרוייקטים שנבנים במרכז ויצא שככה זה נשאר, אין כאן בחירה מודעת. אנו מאוד מאמינים שהכרת הרשויות וקרבה פיזית לאתר הפרוייקט הם פרמטרים חשובים. מאידך כרגע אנחנו עובדים על פרוייקטים בראשון לציון ובאר יעקב בהם אנו מתכננים פרוייקט דירות להשכרה שנקרא 'דירה להשכיר' ופרוייקט של מחיר למשתכן. מדובר בפרוייקטים מאוד שונים מאלה שבנינו בתל אביב או בשרון עד היום, אלה איזורים מתחדשים בהם אנו מתכננים שני מתחמים בהם כשלוש מאות יחידות דיור להשכרה כחלק מהפתרון שהמדינה מצאה לבעיית הדיור.


פרוייקט התחדשות עירונית, הדמיה : ARC DECO-

יש לכם טיפ לאדריכל/ית צעירים?
לאורך השנים הבנו כי חשוב מאוד לרכז את המאמץ בפרוייקט קודם כל בהבנה לאן רוצים להגיע. להשקיע בתהליך חשיבה, בפיצוח הפרוייקט בהבנה לאן רוצים להגיע ורק אז להתחיל לרוץ. בארץ בדרך כלל התהליך הוא הפוך, רצים ותוך כדי תנועה חושבים לאן רוצים להגיע ואז לעיתים קרובות יש לחזור לאחור דבר שמבזבז אנרגיה ומשאבים. הטיפ שלנו הוא לרכז את כל המאמץ בריצה נכונה ותכליתית.
צניעות היא תכונה חשובה שאדריכל צריך, לא בכל פרוייקט האדריכל צריך להצהיר 'הנני'. לאדריכל יש אחריות לסביבה הבנויה ולא בכל פרוייקט צריך לעשות את כל המחוות הגדולות ולדעת מתי לתת יותר דגשים. האדריכלות תשאר במרחב גם אחרינו לטוב ולרע.