Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון
Archijob.co.il | מדור ראיונות
לרשימת ראיונות מלאה

Interviews List

ראיון עם הפסל איתי זלאיט

''...הקהלים שהולכים למוזיאון הם אחוזים בודדים מהאוכלוסייה, ובחוץ יש חשיפה לכל המגזרים. לא רואים במדיה מה קורה בשעות שהעבודה מוצגת במרחב הציבורי – אלפי אנשים יוצרים שיח אחד עם השני, מדברים בגובה העיניים, צועקים, פורקים, ההתרחשות דומה לכיכר ביוון העתיקה. זה לא מופיע ברשתות או בטלויזיה. חשוב לי שהעבודות הללו לא יהיו פוליטיקה במובן של בעד ונגד. אני לא אאכיל את הקהל בכפית אלא אתן להם את האפשרות לחשוב...."

מאת: נועה רושובסקי
פרסום באתר: 01/2019


איתי זלאיט, פסל ''מדוזה Blue''. צילום: יאיר מיוחס
איתי זלאיט, ''מדוזה Blue''. צילום: יאיר מיוחס

איתי זלאיט עלה לכותרות כשהציב את פסליו בכיכרות בתל אביב - פסל בדמות בנימין נתניהו (''קינג ביבי'') בכיכר רבין ופסל בדמותה של מירי רגב בכיכר הבימה (''בלב האומה'').  בראיון אישי הוא מדבר על תהליך העבודה שלו, על אמנות במרחב הציבורי ועל פסלו של ביבי שנמכר לאוסף פסלי דיקטטורים בארה''ב.


ספר קצת על עצמך: איפה למדת ואיך הגעת לתחום?

אמנות אצלי זה מגיל קטן. מלבד דוד שלי שהוא צייר, אבא שלי היה קליגרף ומעצב תערוכות, יש לו ידי זהב, הוא בנה את הבית בידיים שלו. זה כנראה אצלנו בגנים. בגיל 9 זכיתי בתחרות של מוזיאון ישראל והעבודה שלי הוצגה שם, אני אמן ממש מגיל צעיר.

למדתי בכלל פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה הפתוחה. אלו נושאים שתמיד עניינו ומעניינים אותי עד היום. אני למעשה עושה מחקר של חופש באמנות, ולקח לי זמן להבין שזה מה שחשוב לי ושזה מה שאני צריך לעשות בחיים.

אחר כך למדתי במדרשה בבית ברל, ולאחר סיום הלימודים המשכתי ללמוד במנשר לאמנות ואיור אצל דני קרמן. אפשר להגיד שעברתי הרבה דיסציפלינות.

איתי זלאיט, קומפוזיציה - רדי מייד, 400x550 ס''מ, כפר נטר, 2018. צילום: יאיר מיוחס
איתי זלאיט, קומפוזיציה - רדי מייד, 400x550 ס''מ, כפר נטר, 2018. צילום: יאיר מיוחס

כשנכנסים לסדנא רואים הרבה מהפסלים שלך. האם אתה עוסק רק בפיסול או גם במדיומים נוספים?
בשנים הראשונות עסקתי יותר בציור. זה עדיין היה באותו עולם – פנימי מול חיצוני. בשנים האחרונות אני עוסק יותר בפיסול ויוצר עבודות שהולכות לאוספים, כמו פסלים עצמאיים או פיסול קיר.

הנרטיב בעבודות שלי תמיד קשור לאותו אדם עם אותו ראש. העבודה הזאת (''גלעד שליט'') היא למעשה עגל הזהב שלפני ביבי – התוצר הוא אמנם יותר בקטן, אבל זיהיתי תופעה ורציתי לדבר עליה, שזה מה שאמנות מבקשת לעשות. יצרתי איקונה מוזהבת של גלעד שליט, שיכולה ללכת גם להערצה והאדרה שלו, כמו שקרה הרבה במציאות, או להעביר ביקורת - שהפכו אותו לסוג של קדוש מעונה, שאולי הוא הרבה דברים אבל גיבור לא בטוח.
גם בעבודה שנקראת ''מקרונים'' (ריבוי קצות אבר מין גברי) אני מדבר הרבה על התגובה של אנשים, כשהקהל הוא שותף.

איתי זלאיט, קומפוזיציה בכפר נטר, 2018. צילום: יאיר מיוחס
איתי זלאיט, קומפוזיציה בכפר נטר, 2018. צילום: יאיר מיוחס

איתי זלאיט, ''מקרונים'', 60X60 ס''מ, פולימר על עץ. צילום: יאיר מיוחס
איתי זלאיט, ''מקרונים'', 60X60 ס''מ, פולימר על עץ. צילום: יאיר מיוחס



כפרובוקציה אולי? אתה רוצה לבדוק איך הם יגיבו למשהו שהוא לא רגיל להם?

אני כן משתמש גם בהומור וגם במשחקים על התפר המגדרי: הגברים בורחים והנשים רוצות לשים את זה בסלון. הנשים בסוף מנצחות בוויכוח. הייתי מאוד שמח לשים מצלמה בתערוכה כזאת ולראות את התגובות.

גם בעבודה של הפנים של דנה אינטרנשיונל, שעשיתי להן תבנית, חוזר המשחק של מה שנמצא מתחת לפני השטח. זה תמיד היה נכון אבל במיוחד היום בעידן הפייק-ניוז אנחנו יותר מבינים וחווים את המוות של עידן התמימות. אנחנו כבר יודעים שטעם החיים זה לא קוקה קולה, שהבית של תנובה כבר שייך לסינים, בעידן של אחרי המחאה החברתית אנחנו כבר יודעים שמה שאתה רואה זה לא מה שבאמת קורה. כיום זה אחד הכלים שצריך לתת לילדים שלך: ללמד אותם לבדוק מה קורה מתחת לפני השטח.


איך אתה מחליט על נושא לעבודה?
תהליך העבודה של ה''מדוזות'' למשל הוא מאוד משחקי, אני צריך פיזית ליצור וקשה לי לתכנן בראש את הדבר. אני פורס את כל התבניות בסטודיו ומתחיל לחבר אחת אל השניה. יש חיבורים, כמו ה''לביאה'', שממש נוצרים מעצמם מתוך הנסיונות בסטודיו. מתי שזה מתחבר זה מתחבר.

חשובה לי האותנטיות. בבתי ספר לאמנות הרבה פעמים המורים עשויים ליטול ממך את האותנטיות כי הם ''מתבנתים'' אותך לדרך מסוימת, ואני מנסה לפעול כמה שיותר בלי פילטרים, מהבטן. זה קצת מזכיר טכניקות דאדאיסטיות: היצירה יוצאת ממני באופן נקי ואני מפרש אותה לאחר מכן.



חיבורים שנוצרים מתוך נסיונות בסטודיו. איתי זלאיט, ''לביאה'', 35x24 ס''מ , יציקת פולימר, 2017. צילום: יאיר מיוחס
חיבורים שנוצרים מתוך נסיונות בסטודיו. איתי זלאיט, ''לביאה'', 35x24 ס''מ , יציקת פולימר, 2017. צילום: יאיר מיוחס

ומה עם למשל הפסלים של הפוליטיקאים, כמו קינג ביבי ומירי רגב?
זהו למעשה החלק השני של העבודה שלי. הוא מתחיל מכאב, ממשהו בבטן, ומזדקק למשהו כשאני מנסה להבין איך אני שם את זה על קיסם. אני בודק איך אני מכניס את זה לחתיכה אחת. הדגל בכיכר רבין שנוטה בין לבין הוא דוגמא מצויינת לדעתי. למעשה חשבתי איך אני מכניס את כל המצב הזה בפריים אחד: אם מהחקירות של ראש הממשלה לא יצא כלום, ועוד הרבה ''אם''. אני מרגיש שאנחנו נמצאים בנקודת ביניים כזאת. בזמן אמת קשה לנו להבחין בשינויים, אבל אם אני עושה רגע זום אאוט ורץ עוד 20-30 שנה קדימה – אני אשאל: מה זה? איפה הייתם ואיך אף אחד לא עשה כלום?

העבודה של מירי רגב התחילה ממראה בלבד, עם הכיתוב ''סרטן בלב האומה'' (שהפך בהמשך ל''בלב האומה''). הוספתי את הדמות שלה בגלל שהרגשתי שבעבודה עם הדגל כולם ציפו לדמותה של שרה נתניהו, וזה איכזב אותי. מבחינתי האלמנט המרכזי בעבודה הזאת הוא המראה, ומי שרוצה יכול לקרוא בין השורות. היו מי שהגיעו והבינו את הכאב והזעקה שיש בעבודה הזאת, והיו כאלה שראו מבחינתם רק משהו יפה, שלגיה.

איתי זלאיט, ''בלב האומה'', כיכר הבימה 2018. צילום: יאיר מיוחס
איתי זלאיט, ''בלב האומה'', כיכר הבימה 2018. צילום: יאיר מיוחס

מה דעתך על חוק נאמנות בתרבות?
מעצבן אותי שמדברים על חוק הנאמנות, כי זה כמו לראות רק חלק מהפאזל הגדול. בחוק הנאמנות בתרבות – האמנים זועקים. בחוק הלאום – הדרוזים, וכן הלאה. אנחנו האמנים, הדרוזים, האשכנזים, הסודנים, אנחנו אותו דבר, מה שמתחלף זה רק הכסאות. מה שנשאר קבוע בתמונה זה הדחף לשנות את המבנה מבפנים, מהיסודות שלו. ולכן עד שהקבוצות הללו לא יתחברו זה לא ישתנה.

בגלל שאנחנו כל כך טרודים בזרם הזה של היומיום אנחנו לא מתעסקים עם כל התמונה. זה למעשה מה שאני מנסה לעשות בדרך שבחרתי לי. אני לא תופס צד ונשאר בצורה עיקשת באמצע, וזה תופס ביקורת מהשמאל כי אני צריך ליצג לדעתם משהו. לדעתי זה יותר אפקטיבי ככה, כי אני גורם בכך לשני הצדדים לחשוב ולהפעיל את הראש. העובדה שיש רק 2-3 ''ברכות'' לאמא שלי בכל פעולה שאני עושה היא הישג, מפני שהצופים הם שותפים לשיח. אלה שמשוכנעים כבר מבינים אבל כולם מצליחים להתייחס לנקודות האלה.

דו שיח על אמנות במרחב הציבורי. איתי זלאיט, ''בלב האומה'', כיכר הבימה 2018. צילום: יאיר מיוחס
דו שיח על אמנות במרחב הציבורי. איתי זלאיט, ''בלב האומה'', כיכר הבימה 2018. צילום: יאיר מיוחס

האם אתה מכין לעצמך מודלים קטנים או סקיצות לפני העבודה עצמה?
אני בונה מודלים, למשל לפסל שהכנתי לבית מלון עשיתי מודל מדויק לפני. זה נעשה בהתאם לצרכים. בניתי גן פסלים לכפר נטר. לעבודת קיר ענקית עשיתי הדמיה.

האם אתה נעזר בתרומות / קרנות או יוצר במימון עצמי?

רוב המימון הוא עצמי ממכירה של עבודות ופרויקטים שאני עושה. אני מקבל הצעות למימון כאלה ואחרות, להרבה אני אומר לא: אם זה גופים מסחריים או עם אג'נדה – אני לא רוצה להיות חייב. מימון נותן לך מצד אחד חופש לעבוד, אבל צריך שזה יהיה מישהו שמכיר בחופש האמנות ולא מחפש להכתיב. אמנות חייבת להיות חופשית, בניגוד למה שנאמר בחוק הנאמנות לדוגמא.
חלק מהדרך שלי לממן את העבודה שלי היא כשאנשים קונים ממני עבודות בדיעבד. מעבר למה שהם מקבלים הם מרגישים חלק, כמו הדסטארט. פונים אלי גם מעצבים ואספנים פרטיים כדי לקנות את העבודות.

מהו לדעתך ההבדל בין אמנות ציבורית לאמנות במוזיאון?
הקהלים שהולכים למוזיאון הם אחוזים בודדים מהאוכלוסייה, ובחוץ יש חשיפה לכל המגזרים. לא רואים במדיה מה קורה בשעות שהעבודה מוצגת במרחב הציבורי – אלפי אנשים יוצרים שיח אחד עם השני, מדברים בגובה העיניים, צועקים, פורקים, ההתרחשות דומה לכיכר ביוון העתיקה. זה לא מופיע ברשתות או בטלויזיה. חשוב לי שהעבודות הללו לא יהיו פוליטיקה במובן של בעד ונגד. אני לא אאכיל את הקהל בכפית אלא אתן להם את האפשרות לחשוב.

לתת לקהל את האפשרות לחשוב. איתי זלאיט, ''קינג ביבי'', טכניקה מעורבת, כיכר רבין 2016. צילום: דרור סיתהכל
לתת לקהל את האפשרות לחשוב. איתי זלאיט, ''קינג ביבי'', טכניקה מעורבת, כיכר רבין 2016. צילום: דרור סיתהכל

האם מישהו רכש ממך עבודות פוליטיות לאחר הצגתן?

קינג ביבי היא כבר לא עבודה פוליטית, זאת שליחות מבחינתי. מאז הצגת הפסל אני מעביר הרצאות, ומקבל כל שבוע הודעה מבתי ספר לאמנות, מקורסים של דמוקרטיה, מבתי ספר יסודיים ואוניברסיטאות. בשביל הרבה אנשים העבודה הזאת היא לאו דווקא פוליטית: זה נותן להם מוטיבציה ודרייב להגשים את המטרה שלך. זה נותן השראה, וזה הכי מרגש שיש בעיני.

קינג ביבי היה חסר תקדים ואנשים עדיין לא כל כך מבינים מה היה שם. לקח לי בעצמי שנה שלמה לצאת מהשוֹק. ביומיים שלאחר הצבת הפסל בכיכר רבין עשיתי 70 ראיונות לכל העולם – BBC, CNN, אל-ג'זירה, הסטוריונים מאוסטרליה ועוד רבים. באחת השיחות היה על הקו בחור שמייצג אספן מטקסס, אחד האנשים העשירים בארה''ב והבעלים של אוסף פסלים הגדול בעולם של דיקטטורים. הוא אוסף אותם כבר 30 שנה וכותב ספר מרתק. הוא הגיע אלי הביתה ובמשך 8 שעות ישב וסיפר סיפורים מסמרי שיער, על מבצעי הברחה שעשה בכל העולם, ברמה של המוסד, כדי לחלץ פסלים ברגע שנפלו השלטונות הצוררים. את הפסל של סדאם חוסיין חילץ מעיראק ברגע שהוא נתפס עם משאית הנראית כמו משאית של האו''ם, ודרך מערכות הביוב העירוניות. יש לו באוסף גם פסלים של לנין, סטלין ומובארק. קינג ביבי הוא למעשה הפסל היחיד שהזמין מאמן ולא מפסל תחת שלטון דיקטטורי. את קינג ביבי יצקנו בשבילו מברונזה. אני עדיין מחכה שישלח לי צילום של מובארק, סטלין וביבי ביחד.
 

איתי זלאיט על רקע ''המדוזה'' של דנה אינטרנשיונל. צילום: יאיר מיוחס
איתי זלאיט על רקע ''המדוזה'' של דנה אינטרנשיונל. צילום: יאיר מיוחס

הליכודיאדה השתמשה בדימוי של קינג ביבי על רקע עיריית תל אביב באחת הכרזות שלהם, וזה משמח אותי מאוד. כשאתה עושה פרובוקציה זה הדבר עצמו, אני מחפש משהו אחר שיאתגר את כולם. אנחנו מתייגים כל הזמן אחד את השני, וכשאתה לא מבין מה בדיוק המשמעות אפשר לעצור ולהתעמק.

הפסל של מירי נמצא עדיין במשא ומתן, אני לא ממהר כי אני יודע שיש לדברים האלה חשיבות. חשוב לי איפה זה יוצג, יש שני מוזיאונים בחו''ל – אחד מהם בארה''ב שמתעניינים גם בעבודה הזאת וגם בקינג ביבי. אני מאמין מאוד במה שאני עושה, ולכן אני יודע שמבחינת ערך – הוא יהיה גבוה לא רק כלכלית אלא גם אמנותית.


האם יש תוכניות לעבודות עתידיות שאתה יכול לחשוף?
אני מסתכל כרגע אל מעבר לים – בישראל נחמד לנו לחשוב שאנחנו מרכז העולם אבל אנחנו בהחלט חלק ממשחק יותר גדול. יש כרגע שתי תערוכות שאני עובד עליהן, אחת מהן תערוכת יחיד והשניה תהיה בפסטיבל עכו בסוכות.


יש לך טיפים לאמנים אחרים?
זה ישמע כמו קלישאה אבל זה לא – תשקיעו הכל בלחזק את עמוד השדרה שלכם. זאת הדרך של אמן אמיתי, לשחות נגד הזרם. זה טיפ בעיני שהוא לא רק לאמנות. אם אתה תנסה לשאוב את כל הכוחות שלך רק מבחוץ אתה תתאכזב ותיפול, אתה לא באמת מודע לכל הכוחות החיצוניים שמנווטים אותך וההתניות שמנהלות אותך. אתה חייב לזקק את הקול הפנימי שלך ולהקשיב לו. ואם אתה מרגיש שזה זה – לך על זה לא משנה מה המחיר. זה לא קורה הרבה שהקול הזה מדבר אליך ואתה חייב להקשיב לו, אל תראה שום דבר בעיניים כשתמצא את זה. הסביבה עוצרת, לפעמים מכוונות טובות או מדאגה. להמשיך בעשיה, להמשיך ולהמשיך. גם אם נופלים, צריך מיד לנער את האבק ולקום.

 

 


יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B