Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob
Archijob.co.il | מדור ראיונות
לרשימת ראיונות מלאה

Interviews List

ראיון עם האדריכל טומי לייטרסדורף

''אחת הבעיות שלנו כאדריכלים, זה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול וצריכים להסביר לאנשים איך לחיות. זה קשקוש, אתה בסך הכול, (כאדריכל) מספק צרכים של אוכלוסייה מסוימת. אנו צריכים ללמוד את הלקוחות שלנו, מה הם יכולים להרשות לעצמם ומה הם רוצים. כי אחרי שאתה בנית את הפרויקט, אתה הולך חזרה למשרד, הם נשארים לגור שם...''

מאת: עידו גרינגרד
פרסום באתר: 07/201
6

אדר טומי לייטרסדורף ואדר אלון שגיא
אדר' טומי לייטרסדורף
ואדר' אלון שגיא, צילום : לייטרסדורף בן-דיין אדריכלים

משרד טומי לייטרסדורף קיים כבר יותר מ-30 שנה ומתעסק בעיקר בבינוי ערים. התחלת הקריירה של טומי היתה בשנות ה-70' באפריקה בהרחבת העיר אבידג'אן בחוף השנהב. בין הערים והאזורים שטומי תכנן: מעלה אדומים, עמנואל, עיר ימים בנתניה, רובע הים במערב חדרה, דרום אשקלון, חוף ג'סר אל זקרא, מתקן חולות ועוד.

בראיון עם האדריכל טומי לייטרסדורף משתתף גם האדריכל אלון שגיא ממשרדו, וכך אנו נמצאים בשיחה עם אדריכל ותיק
ואדריכל צעיר המציגים זוויות ראיה שונות לגבי תחום בינוי הערים.

כאשר טומי נכנס לכתת הסטודיו בארכיג'וב, הוא ראשית מתייחס לשולחן הישיבות המלא חריצים (שמשמש תלמידים בקורס עיצוב פנים ובמכינה גם לשרטוט ובניית מודלים).
טומי: במודל אין בלופים, בהדמיה אתה מסתיר בעצים ואנשים את כל מה שאתה לא רוצה שיראו. מודל זה מודל.


זה חלק מהשיווק כיום?


טומי: אני לא הייתי אף פעם חזק בשיווק. לקח לי הרבה שנים עד שביקשתי שאלון יכין אתר למשרד וחשבנו לעשות אתר מעט שונה. רצינו למצות את הפוטנציאל שהעובדה שכבר בנינו הרבה שכונות וערים שכבר קיימות. פשוט הרמנו מטוסים וצילמנו פרויקטים שלנו בארץ ובארה''ב . באתר זה נותן לזה מימד אחר. בדרך כלל הבעיה במקצוע שלנו, שאתה מספר כל מיני סיפורים על חלומות שהיו לך בתור אדריכל ואף אחד לא בנה אותם - במקצוע שלנו זה קורה המון לדעתי. כשאתה מציג צילומי פרויקטים רואים שזה לא סיפור, זה אמיתי, אנשים חיים שם.

- מבט על מעלה אדומים - ראיון עם טומי לייטרסדורף
מבט על של מעלה אדומים.
צילום: אלבטרוס צילום אוויר בע''מ

במסגרת חוזה הגג של האוצר אנו מתכננים את הכניסה הדרומית של אשקלון. שם יש משהו מאוד מעניין. רוב ראשי הערים לא רוצים פרויקטים של מגורים. כי הם אומרים: "על כל שקל שאני מקבל מהדייר מהמיסים, אני צריך לשלם עבורו שני שקל עבור ביה''ס ולהוציא לו את הזבל."  אז מה רוב ראשי הערים רוצים? הם מחפשים תעשייה, תעסוקה, מסחר שנותנים להם הרבה כסף ומעט שרות.


יש שתי מהפכות ב-3 השנים האחרונות: אחת זה חוזה הגג. לדוגמא באשקלון, משרד האוצר רוצה דיור והעירייה לא, משום שיש את כל העלות של תשתיות וגם תשתיות על כגון אצטדיונים. בחוזה הגג, מגיע משרד השיכון או מנהל מקרקעי ישראל ואומר אנו רוצים כך וכך יחידות דיור, אבל אנחנו רוצים גם אצטדיון, וגם מבחינת תנועה יש לנו בעיה מחלף. ואז באה חב' הרכבת ואומרת אני רוצה גם תחנת רכבת. וזה נהדר. כי מה שקורה זה שהמדינה באמצעות האוצר ומקרקעי ישראל סוגרים מעין דיל All around. לדוגמא האצטדיונים, כמו בחיפה ונתניה, כולם רוצים אותם כמיתוג לעיר, אבל אף אחד לא עושה את החישוב כמה זה עולה לבנות ולהפעיל את זה ונאלצים בסוף לסגור.

המהפכה השניה היא הותמ''ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור) שנותנת המרצה לתהליך הסטטוטורי, מעל המחוזי ומעל כולם. מצד אחד יש לך מימון ומצד שני יש לך קצב מהיר יותר. בשנתיים האחרונות בהחלט נוצרו סטוקים שעוזרים להוריד את המחיר לדיור, בנוסף לסבסוד כמו ''מחיר למשתכן''.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- מבט על מעלה אדומים
מבט על של מעלה אדומים.
צילום: אלבטרוס צילום אוויר בע''מ

אנחנו חברה מתכננת של משרד הבינוי והשיכון, אנו עושים פרויקטים רבים מהסוג הזה. אגב, אנו נעזרים באתר Archijob כבר חודשים לחפש אנשים שיכולים לתכנן ולנהל פרויקט בעלות של 3 מיליארד וקשה למצוא. לדוגמא, אלון שעובד על ניצנית כרגע, הוא יודע את כל החוזים והוא נותן את הדין כשהוא לא עומד בקצב וכשהוא עומד בקצב, הוא מקבל מחמאות.

אלון צוחק: מחמאות, לא כתוב בחוזה שום דבר על מה קורה אם אני עומד במטרות.


אולי קשה למצוא כי אין הרבה מחלקות לבינוי ערים באקדמיה בישראל?


טומי: אנשים שבאו למשרד, מהר מאוד נכנסים לנושא של בינוי ערים, זו לא תורה מסיני. אדריכל צריך את הפרקטיקה. זה כמו שאתה רוצה לעבוד במלונאות, זורקים אותך למלון, בהתחלה אתה רוחץ כלים, אז אתה עובר לדלפק קבלה ולאט לאט אתה יודע את העבודה יותר טוב מכל אחד שגמר ללמוד. מה שנקרא בארה''ב On job training, אתה לומד את זה בדרך הקשה. הפרקטיקה זה לא איך לתכנן, זה איך לעבוד. את זה  אף אחד לא מלמד בביה''ס. 10 אחוז אתה מתכנן ו-90 אחוז זה בוכלטריה מול הרשויות, מוסדות, ירוקים ועוד.


אלון, אתה מרגיש כך גם?


אלון: אמנם עשיתי תואר ראשון באדריכלות בבצלאל ותואר שני בבינוי ערים באונ' העברית. אבל כן, את רוב העבודה הפרקטית אתה לא לומד באוניברסיטה, כנראה כמו בכל מקצוע. ההנחה בבצלאל למשל, היא שמה שאתה מקבל בלימודים -  שונה בתכלית ממה שאתה אמור לעשות במקצוע האפור (ולפעמים מתסכל) של האדריכלות ובטח של בינוי הערים. מה שלרוב אתה לומד זה אדריכלות ולא איך להיות אדריכל, שזה שני דברים שונים לחלוטין. ההתעסקות בזה, למרות שהיא מתסכלת, מלמדת מה צריך לעשות. איך להציג לוועדות את מה שאתה עושה וכל תהליכי התכנון שזה לא מה שהרוב שמים לנגד אליהם כשהם הולכים ללמוד. הניהול של התכנון זה מה שיוצר את האפשרויות אל מול האילוצים ואת זה אי אפשר ללמוד בלימודים.


באמת ציינת בעבר שמהות האדריכלות היא אילוצים מול פוטנציאלים, בין אם הם חברתיים, מורפולוגיים או פוליטיים.
זה עדיין נכון עבורך?


טומי: בוודאי. למשל באשקלון, תכנית שבוצעה עבור רשות מקרקעי ישראל, יש כ-30 יועצים שונים, כל אחד עם הדעה שלו. ואתה כאדריכל עובד כמו מנצח תזמורת. כל אחד תורם את שלו אך לכל אחד יש השלכה. לדוגמא בא שר התחבורה ומחליט שיקימו דיפו ותחנת רכבת אצלנו באתר. וזה אחרי שכמעט סיימנו את הפרויקט, זה הפך את הכל. בתור מנהל פרויקט אתה צריך להיות קל תנועה, אתה צריך לדעת שהחיים יותר חזקים מכל מה שתתכנן וצריך להתמודד עם אילוצים, שאם אתה חכם הם הופכים לפוטנציאלים. שני המבנים האלה זה 500 דונם ואתה שונא את הדיפו אבל אתה אוהב את תחנת הרכבת. אז אתה אומר, רציתם אצטדיון, אז הבה נוודא שזה ליד תחנת הרכבת, שכאשר מגיעים אלפי אוהדים מטורפים למשחק, הם לא יסתובבו הרבה. ופתאום יש לך 15,000 מקומות חניה שעומדים ריקים רוב השנה, אז אתה מציע גם מרכז מסחרי שינצל את החניות. זה בעצם בינוי ערים, זה משהו מאוד דינמי. אבל זו התמודדות בכיף, זה אחלה מקצוע.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- תוכנית דרום מזרח אשקלון
דרום מזרח אשקלון.
תמונה: לייטרסדורף דיין אדריכלים עבור רשות מקרקעי ישראל


בתור אדריכל, האם אתה אוהב לקפוץ בין קני המידה של מבנה ועיר שלמה?


טומי: אני חושב שזה המשכיות אחד של השני. האידיאלי לנו במקצוע, אם אתה יכול להתחיל משהו בקונספט הכולל של בינוי ערים ותוך כדי אתה חושב כבר על המגרש היחיד והאוריינטציה של המגורים. בפרויקט פרטי אני יכול לעשות את שניהם. הממשלה אומרת בדרך כלל שאם אתה עושה בינוי ערים, אתה לא עושה את האדריכלות.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- בית העיריה במעלה אדומים
בית העירייה במעלה אדומים בתכנון טומי לייטרסדורף.
תמונה: אלבטרוס צילום אוויר בע''מ


במעלה אדומים עשיתם את שניהם, זה קרה שוב?


טומי: במעלה אדומים למעשה הזמינו תכנון של עיר ואחר כך מינו אותנו בתור אדריכלי העיר. היו שם 20 משרדי אדריכלים שכולם עבדו במקביל, כל אחד על אחת השכונות שתכננו ואנחנו פיקחנו על הכל. יותר מאוחר, ביקשו מאיתנו לתכנן גם עירייה. אתה צודק, זה באמת נפל בין הכיסאות אבל בגלל שזה עירייה. עיריות בדרך כלל יש להם חברות כלכליות, כלומר יש חופש החלטה גדול ומהיר יותר בבחירת המתכנן והם ואינם כפופים לכללי המשחק של העירייה.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- מלון Hotel e Golf בדרום אפריקה
מלון Hotel e Golf בדרום אפריקה בתכנון טומי לייטרסדורף.
תמונה: לייטרסדורף-גולדנברג אדריכלים


בתכנון אתם לרוב נמצאים בראייה המערכתית או גם בראיית האדם הבודד?


טומי: גם וגם. אנחנו למשל ביקשנו מהצלם באשקלון לצלם את כל השטח מלמעלה עם הרחפנים ואחר כך לקחנו את הג'יפ וצילמנו מהשטח. אחד לא מחליף את השני. כשאתה עומד על התל עפר בקרקע, אתה רואה דברים אחרים ממה שאתה רואה מהאוויר וההיפך. מהאוויר אתה מקבל את הקונספט הכולל, את הים, את הכביש הארצי, במכה אחת אתה יודע איפה אתה עומד. כשאתה מתחיל ללכת ברגל אתה רואה דברים מופלאים. למשל מה שראינו בתור ערוץ קטן מהאוויר באשקלון, כשטיילנו שם ראינו צמחייה נפלאה שאסור לגעת בה. לפעמים האתגר והקושי של האדריכל הוא להחליט במה אסור לנגוע, להשאיר את זה כמו שזה. אנו מתחילים כל פרויקט כיום עם הרחפן וצילום דיגיטלי שממנו אתה יכול לקבל אפילו שיפועים. תיאורטית כל אדריכל כיום יכול לתכנן בלי ללכת לשטח, יש לו את כל הנתונים. אבל בסוף היום, אוי ואבוי לאדריכל שלא מגיע לשטח. אז אתה רואה כל מיני דברים שאינך רואה. מלמעלה אתה רואה את המאקרו, על הקרקע אתה רואה סיפור.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- תוכנית העיר אבידג'או והריביירה האפריקאית
העיר אבידג'או והריביירה האפריקאית בתכנון טומי לייטרסדורף.
תמונה: לייטרסדורף-גולדנברג אדריכלים


תוכל לספר לנו על עבודתך בג'סר אל זרקא?


טומי: ג'סר אל זרקא (שהינה תכנית נוספת, שבוצעה עבור רשות מקרקעי ישראל) זו דוגמא מעניינת למה יכולה להיות התרומה של הרשויות באמצעות המתכנן להתפתחות של ישוב, שברמת ההכנסות שלו הוא הנמוך ביותר בארץ ונמצא במקום המדהים ביותר. אם תוכל לפתח את הדברים המדהימים שלהם זה מה שייתן להם פרנסה מחר. זה חוף מדהים, לא מקולקל ואתה גם לומד להכיר את האנשים, הם אחלה חברה אבל ללא פרנסה. הרבה עוסקים בתיירות, אך משום שאין תיירות אצלם, רובם עובדים במטבחים ומלונות בקיסריה.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- תמונה של ג'סר אל זרקא כיום
תמונה של ג'סר אל זרקא כיום.
תמונה : לייטרסדורף בן-דיין אדריכלים

התכנית שלנו בהתאמה עם הפרוגראמה של הממשלה, עשתה שני דברים:

1. מיידית, לתת להם ,500 יחידות דיור כי הם חנוקים לגמרי והדיור הוא מהסוג שהם יכולים להקים בעצמם. זה מצב, שרבים גרים בחמולה ואחד הדברים שהם יודעים זה לבנות, הם אינם יכולים להרשות לעצמם לקחת קבלן חיצוני. כאן נכנסים כללי המשחק: אתה יכול לבנות את הבניין עבור 2-3 חמולות שבונות ביחד, בין 6-8 יחידות דיור. משום שישנם הרבה ילדים, צריך דירות גדולות וזה יקר, אך לא אצלם כי הם בונים לבד. העובדת הסוציאלית הדריכה אותנו שהנשים בבניין משותף רבות על החללים הציבוריים, כגון המעלית, מי ינקה את המדרגות ועוד. כלומר, זה חשוב לקבל את הטיפים על האוכלוסייה המסוימת. כל אדריכל, לא חשוב עם כמה שנות ניסיון, חייב בכל פרויקט להתחיל בהקשבה.

אחת הבעיות שלנו כאדריכלים, זה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכול וצריכים להסביר לאנשים איך לחיות. זה קשקוש, אתה בסך הכול, (כאדריכל) מספק צרכים של אוכלוסייה מסוימת. אנו צריכים ללמוד את הלקוחות שלנו, מה הם יכולים להרשות לעצמם ומה הם רוצים. כי אחרי שאתה בנית את הפרויקט, אתה הולך חזרה למשרד, הם נשארים לגור שם. כלומר מה שהם חושבים, יותר חשוב ממה שאתה חושב. אם אתה רק עושה משהו מתוך אגו, להכנס למגזין, הלך עליך.

2. בדקנו במה הם חזקים. הם חזקים במסחר ומלונאות אך בקנה מידה קטן. הם מסוגלים להקים ולהפעיל לבד מלונית קטנה ולא מלון גדול. לכן, לאורך החוף, עשינו יחידות מלונאיות מאוד קטנות שמשולבות עם המגורים שהתושבים יכולים להפעיל את זה. בחור אחד כבר הקים מלונית כזה, הלכתי לבקר. שאלתי אותו מי הקליינטים והוא ענה לי משפחה דתית מירושלים. ביקשתי לדבר איתם, אז הבנתי שהם מסוגלים להרים ענף תיירות, כי תיירות זה בעצם שירות לאנשים.

ראיון עם טומי לייטרסדורף - קטע מתוך ההצעה בגס'ר אל זרקא שבוצע עבור רשות מקרקעי ישראל
קטע מתוך ההצעה בגס'ר אל זרקא שבוצע עבור רשות מקרקעי ישראל.
תמונה : לייטרסדורף בן-דיין אדריכלים

ומה עם החוף?


טומי: החוף הוא ציבורי ואנו מחדשים את השוק המסורתי ועל הכביש יש מלוניות קטנות עם מגורים. בפרויקטים שלנו תמיד המלונות פתוחים לרחוב ולא יוצרים קיר חוסם כמו שיש בתל-אביב. ומקום כזה צריך עוגן תיירותי אחד, אז יצרנו כפר נופש שנוהל על ידי חברות.

מה שהיה מדהים, זה שכולם רצו לעזור בג'סר, כל הרשויות והארגונים. מי נלחם בנו? קיסריה. החברה שחיים על שפת בריכה ולמבורגיני והם מתנגדים לשכנים שחיים בתנאים ירודים. תושיטו יד.


זה גם בא לידי ביטוי בתכנית שלכם. יש לכם כיכר בכביש, שכעת מנותקת - האם הכוונה שבעתיד תוכל להתחבר לקיסריה?.


ברור. כל היופי בחוף, זה שאתה לא הולך לפי גבולות של ערים, אתה הולך ברצף. צריך לקשר את כל החופים ביחד.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- סימון המרחק מוילות קיסריה למרכז הנופש
סימון המרחק מוילות קיסריה למרכז הנופש.
תמונה: רשות מקרקעי ישראל


מאין קיבלת את ההשראה?

טומי: ההשראה מגיעה מהמון מקומות. כשבנינו שכונות באבידג'אן או באורלנדו, המכנה המשותף זה ללמוד הכול מחדש ולהכיר את האוכלוסיות. קיבלתי מהרבה אדריכלים השראה, למשל קורבוזייה. כמעט מכל אדריכל, לפעמים אתה לא מבין מהיכן בא הרעיון, זה לא אחד לאחד, זה שילוב של השראות. הנה, שאל את אלון, הוא מתכנן את העיר ניצנית עבור רשות מקרקעי ישראל במדבר ליד כפר הנוער בניצנה על גבול מצרים.

איך זה לתכנן עיר במדבר?


אלון: אני מתכנן 2,300 יחידות דיור בשלב הסופי. זה כבוד גדול. הגעתי למשרד של טומי, ותוך יומיים קיבלתי פרויקט של  30,000 תושבים.

טומי: איפה שאלון מתכנן זה היה הציר הבינלאומי בין פלשתינה ומצרים. שם הכל עבר. התורכים בנו רכבת לשם. החלום של השלום עם מצרים שם.

אלון: הפרויקט הזה נולד מההחלטה של הממשלה של חיזוק הדרום. זה היה או זה או להשקיע בבאר שבע. יש כ-5 ישובים קטנים באזור שאין להם סף המראה. אין להם בתי ספר או מסחר. בישוב הזה אפשר יהיה לתת שירותים לכל הישובים באזור.

טומי: זה מעלה את רמת השירותים שאתה נותן לכל הישובים הקטנים, שהם חקלאיים ואינם רוצים לצמוח. בפרויקט הזה עשינו הרבה שיתוף ציבור. ושוב הקשבנו להם. הם ביקשו שירותים ולפתח את הגן הלאומי. בערב אחד כזה, אתה לומד יותר מ-5 שנים אדריכלות.

ראיון עם טומי לייטרסדורף- תב''ע של ניצנית על גבול מצרים
תב''ע של ניצנית על גבול מצרים.
תמונה: לייטרסדורף שיין אדריכלים עבור רשות מקרקעי ישראל

האם היישוב מתייחס לגבול עם מצרים?


אלון: יש לנו חלק מתארי, רעיוני שבו יש אזור תעסוקה על הגדר, היכן שכרגע יש בסיס ואת הכוחות הבינלאומיים.

טומי: בסופו של דבר אני רואה בזה מעבר גבול בינלאומי שיכול להיות תוסס ורענן, ברגע שהמנהיגים ידחפו לשלום אמיתי. ברגע שיש אינטרס כלכלי חזק בין גופים, הם שומרים על שקט. תחשוב למשל על העיר העתיקה, אחרי שנים של בלגאן, העיר העתיקה נשארה שקטה. לצערנו, אירוע אחד והכל מתקלקל. שוב, זה הכול עניין של שכנות טובה.


לימדת אי פעם?


טומי: אף פעם לא יצא לי, תמיד הייתי עסוק. אני מסתכל על חברים שלי ואני פשוט מקנא. אבל אם אני הייתי צריך ללמד, הייתי רב עם ההנהלה. כי לא נותנים לתלמידים את הכלים שבאמת צריך. למשל אלון מנהל פרויקט במשרד שלנו היום, הוא צריך לדעת מה זה חוזה ואיך להתמודד עם הרשויות. מי שמסיים לימודים, אינו יכול לעשות זאת. תיאוריות זה נחמד.

אלון: אני קצת חולק עליך בעניין הזה. את כל הפרקטיקה לא למדתי בבצלאל, ואני לא בטוח שזה מה שצריך ללמוד. שם למדתי את הדברים שאולי לעולם לא אעסוק בהם אך האדריכלות מושתתת עליהם. את האדריכלות בצורה הטהורה שלה ולא את האדריכלות המשופשפת של מסדרונות התכנון. טומי מלמד את העובדים לנהל פרויקט וזה אחלה. אבל הייתי שמח קצת לאדריכלות טהורה. עם זאת בניצנית, על מנת לייצר אזור טופוגרפי שלא נוגעים בו, עם רעיון אדריכלי טהור, היינו צריכים לנהל הרבה בירוקרטיה משעממת ועבודה מתסכלת של יועצי ניקוז ותנועה.

טומי: אתה לא יכול להתחמק מלפתור בעיות אמיתיות, זה הכול משולב.

 



יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B