ראיון עם אדריכל תמיר הדדי ממשרד תמיר הדדי אדריכלים || ראיונות

''סביבות איכותיות הן בדר''כ סביבות שהתפתחו בשכבות. אנחנו נוטים להרגיש בנוח יותר במקומות שהזמן עיצב אותם. לאף ארכיטקט אין את היכולת לתכנן מראש סביבה עם איכויות כאלה...''


אדריכל תמיר הדדי

תמיר הדדי הוא אדריכל ישראלי שפועל בלונדון. סיים את לימודי האדריכלות בויצו חיפה והמשיך לתואר שני בלונדון, במטרופוליטן יוניברסיטי [London Met]. בעל חברת תמיר הדדי אדריכלים.
תפסנו אותו בעת חופשת מולדת קצרה וניסינו לעמוד בין היתר על ההבדלים בין העבודה בארץ לבין הממלכה הבריטית.

הבחירה באדריכלות
בזמן השירות הצבאי למדתי כלכלה באוניברסיטה הפתוחה וזה די הלהיב אותי. במקביל למדתי ציור אצל מיכל גולדמן. נמשכתי מאוד לציור של מבנים וחוץ, והיא אמרה לי שלהיות אמן זה מקצוע קשה ולמה שלא אפנה לאדריכלות וכך עשיתי. בזמנו היתה לי סדנא לעיצוב וייצור רהיטים מעץ בשותפות עם רפאל כהן כך שהגעתי ללימודי האדריכלות עם ניסיון מסוים בפרויקטים ועד היום יש לי הרבה פרויקטים משותפים איתו, שהפכו עם הזמן ליותר עיצוביים ופחות ביצועיים.

המעבר ללונדון
לאחר סיום לימודי תואר ראשון בישראל החלטנו אשתי ואני להמשיך את לימודינו בלונדון. אני המשכתי לתואר שני באדריכלות ב-London Met , המקום היחיד שהציע תוכנית לימודים שניתן לעשות בשילוב עם עבודה. הלימודים התמקדו בתכנון עירוני והיה לי טוב ונכון השילוב של עבודה ולימודים יחד שבעצם עשיתי גם כשלמדתי בישראל.

הדרך עד היציאה לעצמאות
מעולם לא עבדתי כשכיר במשרד אדריכלים תקופה ארוכה. תוך כדי הלימודים עשיתי עבודות בעיצוב ונגרות, והיקף העבודות גדל בהדרגה. למעשה תמיד הייתי עצמאי, מלבד 3 חודשים שבהם עבדתי במשרד בלונדון.

העבודה הראשונה בחו'ל
גרנו בבית של חברים ששיפצו ולבקשתם עזרתי בעיצוב ובנגרות. משם העניינים התגלגלו - חשבנו שנחזור אחרי הלימודים לארץ, אבל בעקבות הפרוייקט הזה נפתחו לי הזדמנויות לפרוייקטים גדולים יותר, וגם לאשתי שעוסקת באמנות נוצרו הזדמנויות מקצועיות בלונדון.


הרחבה ושיפוץ של בית משפחה בלונדון [בשיתוף עם רפאל כהן]


חיבור בין פנים הבית לחצר

הייחוד במשרד
המשרד שלנו הוא רב תחומי – אנחנו עובדים על פרויקטים בקני מידה שונים, החל מעיצוב רהיטים וכלה בתכנון אורבני. אני מוצא שעיצוב בקנה מידה קטן יכול להפרות את המחשבה כאשר מתכננים בקנה מידה גדול, ולהפך. לעיתים קרובות בפרוייקטים של מבנה מגורים יחיד, העבודה הרב תחומית מתממשת בתוך פרוייקט אחד – כאשר בנוסף לתוספות או שינויים ארכיטקטוניים אנחנו מעצבים גם את הרהיטים, התאורה והגן. המעורבות הטוטאלית הזו מאפשרת להגיע לתוצאה כוללת טובה וקוהרנטית יותר מתוך עיצוב יחסי הגומלין בין הפרטים למכלול. השאיפה לעבוד עם מעורבות מקסימלית בכל פרוייקט מכתיבה את הרצון שלנו להישאר קטנים ולא לאבד קשר ישיר ללקוח ולפרויקט.

הבדלים בין כאן לשם
בלונדון אין הרבה בניה חדשה, הרוב זה תוספות ושינויים בבנייה הקיימת. לעומת זאת בישראל יש בעיקר בנייה חדשה שפחות מתייחסת לקיים. מחירי המגרשים הגבוהים והמשכורות הנמוכות יחסית יוצרים לעיתים קרובות מצב שבו ללקוחות נשאר תקציב מצומצם עבור העיצוב – וזה יכול להיות מאתגר כשהגישה היא לעצב את הבית על כל פרטיו.

סגנון בנייה בלונדון
בתי המגורים הויקטוריאניים בנויים כך שלכל קומה יש את הפונקציה שלה: בקומת המרתף - מטבח וחדר אוכל, בקומה מעל - סלון ומעל זה - החדרים. תכנון כזה התאים לתקופה אבל אינו מתאים לצרכים של היום, ובכל הפרוייקטים של בתי מגורים בלונדון ראינו צורך להגיב לבעייתיות הזו. הלקוחות שפנו אלינו בדרך כלל ביקשו להרחיב את השטח הבנוי של הבית, ובמהלך הדיון איתם עלתה האפשרות שבשילוב עם ההרחבה ניצור קומה שמכילה יותר שימושים, כדי שלא יצטרכו לעלות ולרדת כל הזמן - חלל רב תכליתי שאפשר לשהות בו רוב שעות היום, שמשלב את פונקציות המטבח, הסלון וחדר האוכל, וגם נוכחות ויזואלית חזקה של הגן.

שיתוף הלקוח בתהליך העבודה
אנחנו בדרך כלל מגבשים את הפרוגרמה יחד עם הלקוח. אני מוצא שדווקא כשיצירת הפרוגרמה מאתגרת – כאשר צריך לענות על רצונות רבים ולעיתים אף סותרים [למשל הרצון לגינה גדולה יחד עם הרצון להרחבת המטבח שחייבת לבוא על חשבון שטח הגינה], תהליך העבודה יכול להיות מעניין יותר והתוצאה עשירה יותר. אנחנו משתדלים לכלול בפרוגרמה כמה שיותר רצונות של הלקוח ושלנו ולנסות בצורה הפשוטה ביותר לשלב אותם יחד כך שייצרו חלל פשוט.

בתחילת תהליך צריך להבין מה הערך של המצב הקיים ולכן אני מאוד אוהב עבודות שיפוץ. אנחנו מנסים להבין מה הלקוח אוהב בבית. אנחנו עובדים בשפה עכשווית שמתייחסת בכבוד לקיים, שומרת על האיכויות שלו ומנסה לחזק אותן. חדש וישן יחד יכולים להתקיים טוב ואף לחזק אחד את השני.

הבדלים בהתנהלות מול לקוחות
המשרד שלנו לא מסחרי. אנחנו נפגשים עם לקוחות בבית שלהם ותהליך התכנון הוא בדרך כלל ארוך, עם הרבה אופציות. האינטראקציה עם הלקוח חשובה לתוצאה הסופית -התוצאה היא לא משהו ידוע מראש ולכן התהליך הוא גם יותר מעניין. גם בישראל זה תהליך שאני עושה - ככל שאני מבין טוב יותר את צרכי הלקוח, התהליך מעניין יותר והתוצאה טובה יותר. לכן מבחינתי תהליך העבודה פה ושם זהה.


שיפוץ מרתף בתל אביב, בשיתוף עם רפאל כהן


שיפוץ דירת לופט בלונדון. מדרגות מרחפות משולבות בספריה דו צדדית


שיפוץ דירת לופט בלונדון.

נושאים שמעניינים אותנו : חיבור לטבע, סביבה רב תכליתית, תכנון המאפשר התפתחות עתידית

אחד הדברים שהכי חשובים לנו בפרויקט חדש זה למצוא בו עניין. משהו שייתן טעם לעבודה, ואצלי זה תמיד קשור לטבע. החיים שלנו בחברה המערבית הם מאוד אינטנסיביים עם יותר ויותר שעות מול מסכים. לכן בכל פרויקט חשוב לי ליצור חיבור כמה שיותר חזק לטבע ולהגביר אותו למקסימום, כדי שנחווה אותו בתוך החיים האינטנסיביים שלנו. זה יכול לבוא לידי ביטוי בתכנון בית למשפחה, או בקנ'מ גדול יותר של קומפלקס משרדים.
בכל פרויקט אנחנו נשאל – באיזה אמצעים ניצור את המגבר הזה של הטבע.

נושא נוסף שחוזר על עצמו הוא סביבות רב תכליתיות. אני רואה יתרונות ביצירת חלל שמאפשר מספר שימושים שונים. זה חוסך מקום ולכן כלכלי יותר, וגם כשהפונקציות השונות עובדות טוב יחד, נוצר חלל מעניין ועשיר יותר מאשר חלל בעל שימוש יחיד. היתרון רלוונטי לחללי מגורים וגם לתכנון אורבני – אם סביבה מסוימת משלבת מגורים, מסחר ובילוי וגם טבע, אז לאותה סביבה יהיו יתרונות עצומים.
אלה שאלות פתוחות שעוזרות לנו למצוא את המשמעות והעניין בכל פרויקט.

תכנון המאפשר התפתחות עתידית הוא נושא שחשוב לנו ומעסיק אותנו, בעיקר בפרויקטים גדולים: איך ליצור מצב שהתכנון לא יהיה סגור ומקובע אלא יאפשר לדברים לקרות, יאפשר לאנשים שמאכלסים את המקום להשפיע על ההתפתחות שלו לאורך זמן. סביבות איכותיות הן בדר'כ סביבות שהתפתחו בשכבות.
 לדוגמא, עיר שהתפתחה לאורך מאות שנים. ההתפתחות ההדרגתית הופכת אותן לעשירות, מורכבות ואוטנטיות יותר. אנחנו נוטים להרגיש בנוח יותר במקומות שהזמן עיצב אותם. לאף ארכיטקט אין את היכולת לתכנן מראש סביבה עם איכויות כאלה. מה שכן אפשר לשאוף אליו זה תכנון שנותן חופש להתפתחות עתידית.

הגישה הזו עלולה להיות בעייתית כי לכאורה היא מתנגשת עם התפקיד העיקרי של הארכיטקט, שהוא לתכנן דברים מראש. כשמתכננים יותר ממבנה בודד – שכונה למשל, אחת השאלות החשובות היא איך לאפשר את החופש כדי שהסביבה תמשיך להתפתח אחריי. זה בעייתי כשאתה מתכנן עבור יזם שעושה שכונה, כי מבחינתו הכי קל זה לתכנן את הכול מראש. איך לעשות את זה פתוח זו שאלה שתמיד נשארת.

שביעות רצון בעבודה
זה מקצוע לא קל, תובעני מאוד. גם בלונדון, ששם יש אולי הערכה גדולה יותר לעיצוב ונכונות רבה יותר להשקיע, אבל גם שם כסף זה לא דבר שבא בקלות.
מהניסיון שלי ברגע שהלקוח בא עם רצונות מסוימים, ואתה מוסיף להם את האיכויות שמעניינות אותך, ועדיין נותן לו את מה שרצה – הסיכוי שירצה את מה שאתה מציע הוא גדול. למשל, היה לנו לקוח שרצה מדרגות שיחברו בין מרתף לגינה אחורית. הצענו לו אופציה אחת שמגשימה את מה שביקש בצורה מינימלית, ואופציה נוספת שבה ירוויח מהגינה האחורית הרבה מעבר לכך. הוא בחר בשנייה ובסופו של דבר הפרויקט התרחב משמעותית וכלל שינויים בכל הבית, והלקוח מאוד מרוצה משיפור חללי המגורים ומעליית ערך הנכס.


קומפלקס משרדים וחנויות עם גינה רב מפלסית. ניירובי, קניה. בשיתוף עם רפאל כהן.


אסטרטגיה לפיתוח אורבאני שמתחיל מלמטה

טיפ לאדריכל מתחיל
תרצה – הכול מתחיל ברצונות שלך, תוך התחשבות ברצונות הלקוח כמובן. נסה לחשוב מה ייתן למה שאתה עושה ערך מבחינתך, כך שכשתסתכל על הפרויקט בדיעבד תהיה מרוצה ממנו ותרגיש שהפרויקט עשה טוב. זה לא פשוט ליישם רצונות, זה מאבק שמתחיל בתכנון ונמשך בביצוע אבל זה מאבק שנותן את הטעם לעשייה הזאת.

פרויקט שהייתי רוצה לקבל
הקשר עם הלקוח מאוד חשוב לי ולכן הייתי רוצה לזכות בלקוחות שאיתם יתאפשר דיאלוג פורה [כמו שלמזלי הרב קרה לי לא מעט], וזה אפילו יותר חשוב לי מסוג ומהות הפרוייקט. מעבר לכך – הייתי רוצה להתנסות יותר בפרוייקטים ציבוריים – רוב הנסיון שלי עד עכשיו הוא בעיצוב עבור הסקטור הפרטי. הייתי גם רוצה לעבוד יותר בישראל – למרות הבעייתיות שציינתי קודם, אני מרגיש שזה המקום שלי ולעבודה כאן יש תחושת משמעות מיוחדת עבורי שאין לי במקומות אחרים.

צילומים והדמיות באדיבות תמיר הדדי