תמונת משרד - גוטסמן שמלצמן אדריכלים || ראיונות

''..את רוב הפרויקטים אנחנו לא מוכנים לעשות! זה צריך להיות מעניין, לא רק חומר גלם, אלא התרכזות בפרויקטים שהתרומה שלנו משמעותית בהם. אנחנו לא שרטטים אלא אדריכלים וההתמחות שלנו היא בפיתוח רעיוני, תוכן מחשבתי ועיצובי...''


האדריכלים אסף גוטסמן [בתמונה משמאל]  ועמי שמלצמן  [מימין]

המשרד: מבנה כפרי חד קומתי ברשפון ששימש בעבר עדר כבשים, סמוך לאורוות סוסים ומספר חנויות עיצוב.

למה דווקא שם: גוטסמן: אני גר קרוב וזה מקום פסטורלי, נעים ושקט ועדיין במיקום מספיק מרכזי. המושבניק שגר ליד מביא לנו אירוסים מדי פעם שזה גם נחמד. כל האזור כאן מוצף אדריכלים, איפה שלא תזרוק אבן תפגע באדריכל.

מבנה משרדי: מדובר למעשה בשתי חברות - גוטסמן שמלצמן, שהיא שותפות אדריכלית שהוקמה ב 2003 ומטפלת בפרויקטים אדריכליים בקנ'מ גדול, שרובם בחו'ל, ו – GSI שהוקמה לפני כשנתיים ומתעסקת באדריכלות פנים, משרדים ובתים פרטיים. המשרד בארץ משמש כבסיס לפרויקטים באירופה.

ההתחלה: המשרד ברשפון התחיל בכלל כ – 'א.גוטסמן אדריכלות' שקיים עוד משנת 92. ב- 2001 עבר אסף לפריז ועמי, שעבד במשרד אחר בארץ ורצה לעבוד עם חו'ל, שמע על היוזמה של גוטסמן, הבין שיש להם את אותן כוונות והצטרף אליו בשנת 2003.
GSI נוצרה בתקופה שהייתה הפסקה בנושא הבתים הפרטיים כי המשרד עבד בעיקר על פרויקטים גדולים וקונספטואליים, ונוצר נתק בין הרעיון לאיכות הביצוע. היה חשוב לנו להחזיר את זה למשרד, אז נוצר הצורך להקים את חברת הפנים כדי לשמור על הידע במשרד ועל ביצוע ברמה של 1:1.

עובדים במשרד:  דני רוזן, ענבר עידן, עומר פרנק, עדי מנשה-פור, מיכל יעקובוביץ, אסף גוטסמן, עמי שלצמן.

סדר יום: יש את היום ואין את הסדר... אולי זה אחד הדברים המיוחדים, המקצוע הזה הוא בלתי צפוי באופן טוטאלי. יש פגישות ביומן אבל יש כ'כ הרבה רבדים והעובדה שאנחנו עובדים בכל כך הרבה מקומות... אז אנחנו טסים המון וזו עבודה שלא נגמרת אף פעם, זה תמיד אצלך בראש, גם בשינה.

קו עיצובי: זה יותר מתודה מדמות, זה יותר עניין של תהליכי עבודה שמובילים לתוצאה.


הילטון פולין - המבנה הייחודי מצופה כולו בקוריאן

תהליך עבודה על פרויקט חדש:
שמלצמן : ניתוח, מנסים להבין קונטקסט פיזי, אידיאולוגי, כלכלי, וניגשים בניתוח קר יחסית של כל הנתונים כדי למצוא פתרון ספציפי והכי נכון. מדברים בינינו, עושים בריין סטורמינג. השלב הראשון הוא תמיד מאוד פורה [ומאוד אמוציונאלי, מוסיף גוטסמן] ומתקיפים מכל הכיוונים. מטילים ספק במה שאנחנו מציעים בהתחלה ומוודאים שאנחנו לא מפספסים כלום, ומתוך זה אמור לצאת המוצר הנכון שאותו מוציאים לדיאלוג עם הלקוח. אנחנו משתפים את הלקוח בלבטים שלנו וממשיכים משם. פירוק מרכיבים והרכבה מחדש בדרך אחרת. דרישות הלקוח לא תמיד בהירות ואנחנו צריכים לזקק ולהבין מה נדרש. המענה הוא אף פעם לא מיידי, תמיד יש הרבה ספקות ושאלות וכתוצאה מכך מגיעים להתאמה הנכונה. תמיד זו תפירה מדויקת שספציפית לפרויקט.

פרויקטים שלא מוכנים לעשות:
את רוב הפרויקטים אנחנו לא מוכנים לעשות! זה צריך להיות מעניין, לא רק חומר גלם, אלא התרכזות בפרויקטים שהתרומה שלנו משמעותית בהם. אנחנו לא שרטטים אלא אדריכלים וההתמחות שלנו היא בפיתוח רעיוני, תוכן מחשבתי ועיצובי.

פרויקט שגאים בו במיוחד:
יש הרבה פרויקטים שאנחנו גאים בהם, זה מתחיל בתוכניות אורבאניות חשובות שעשינו בחו'ל – של שימוש מעורב שדורש שילוב דיסציפלינות רבות. שילובים של שיקולים ונגמר בפרטים העדינים ביותר. בכל קנ'מ יש לנו פרויקטים שאנחנו גאים בהם. אחד מהם הוא הפרויקט בארסוף: אנחנו בונים 10 יחידות מגורים על צוק, כאשר הקונספט שהוביל אותנו היה הנוף. האתגר היה לשלב את המבנים בטופוגרפיה ובסביבה, זה פרויקט מאוד גדול, בקנ'מ ששונה ממה שקורה שם. כעת הפרויקט נמצא לקראת סיום שלד, אבל בגלל שזה בטון זה גם סוג של גמר. הנוף פונה מערבה והיה חשוב ליצור קסקטים מעל הפתחים כדי לספק הצללה ופרטיות. תבניות של OSB בבטון החשוף יצרו את הפתחים המיוחדים. הפרויקט בויטל: שילוב של גלריה עם חלל משרדים, שיש בו פתרון אדריכלי פונקציונאלי שמאפשר למשרד לתפקד בכמה וריאציות של פרטי וציבורי. בחלל הגלריה תערוכת אמנות אפריקאית שמתחלפת כל כמה חודשים.


''Angel Wings'' - פרויקט פיתוח אורבני רב תחומי המכיל כ- 1200 יחידות דיור, משרדים ושטחי מסחר הממוקם על שפת נהר האולווה בעיר הפולנית ורוצלב.

הבדל בין העבודה בארץ לעבודה חו'ל:
בדרך כלל התקציב בחו'ל גדול יותר. הקליינט בארץ הופך ליותר ויותר מתוחכם, אבל עדיין אדריכלות ירוקה למשל פחות מפותחת בארץ מאשר באירופה. יש אולי הבדל כי בחלק גדול מאירופה בונים לתמיד ופה רק לעכשיו, ויש לזה משמעות. אבל המצב משתפר כאן כל הזמן, הנוכחות של הרבה יזמים ישראלים בחו'ל מביאה את הידע והניסיון חזרה לישראל. פקטור מאוד משמעותי זה העניין של הרשויות – איכות אדמיניסטרטיבית וניהולית שונה. המערכת כאן לחוצה יותר, ופחות אנושית, וזה הופך את הפקטור של אי ודאות וקבלת אישורים להרבה יותר מסורבל ולא ברור, וזה סופג אנרגיה – במקום שתתרכז בעבודה עצמה אתה משקיע המון אנרגיה באדמיניסטרציה ובמערכות ציבוריות וזה לבטח פוגע בסוף במוצר.

הבחירה באדריכלות:
גוטסמן: אני עשיתי תואר ראשון בספרות והייתי סוחר אנטיקות וקבלן. איכשהו נדבקתי ונשאבתי פנימה. זה תחום עם המון שכבות. שמלצמן: רציתי ללמוד אמנות, פיסול ליתר דיוק, ולא העזתי, אז החלטתי ללמוד משהו קצת יותר פרקטי.

טיפים לאדריכל מתחיל:
גוטסמן: להחליף מקצוע. יש פער גדול בין הלימודים לפרקטיקה. שמלצמן: כל בעל מקצוע יגיד לך את זה על המקצוע שלו. זה מקצוע של חולמים וככל שאתה חולם זה ברור שהמציאות בסוף יותר קשה. יש מקצועות יותר פרקטיים והמציאות מנחיתה אותנו נחיתה קשה. גוטסמן: מי שעוסק במקצוע הזה צריך להבין שזה לא רק ההחלטות אלא גם הפשרות ויש לזה משמעות באותה מידה. שמלצמן: אני ממליץ לעשות סיבוב גדול בעולם. המקצוע דורש לספוג הרבה מאוד מכל התחומים.

פרויקטים:
בחו''ל עשינו תוכניות אורבאניות גדולות, למשל בצרפת, פולין וגרמניה. הקנ'מ בחו'ל עדיין הרבה יותר גדול מזה שאנחנו עוסקים בו בארץ – מגורים, בתי מלון, קמפוס משרדים שעשינו לסימנס בפריז וכעת אנחנו עושים בנין מגורים בניו יורק בשטח של 25,000 מטר.
הילטון פולין – המלון ממוקם בעיר וורצלב שהוקמה במאה ה-12, במקום שהיה אז חלק מגרמניה. זו עיר מאוד דינמית וצעירה והם רצו אייקון אדריכלי חדש ומודרני שיחבר אותם למאה הנוכחית. המבנה בעל הצורה היחודית, מכיל מלון, מגורים, מסחר ומרכז קונגרסים והוא משתרע על בלוק שלם ובמקום ליצור חומה, זה בנין צף, פתוח ומזמין שהוא מרכז לפעילות אורבנית. נותן הגדרה חדשה של מה זה הבלוק האורבני והיחס בין הפונקציות והמקום.

מגמות באדריכלות העתיד:
כבר מ- 2010 יש מגמה ברורה, יש איזשהו ריאליזם באדריכלות שהוא מאוד בריא. בשנים 2005-6 היה אוסף של פנטזיות והיום התהליך יותר יצוק, סולידי, צנוע ושקול ואני חושב שזה חשוב. הנושא הירוק עומד להיות מרכיב מאוד משמעותי בשנים הבאות ויש גם תהליך מדאיג מעט מצד המקצוע, שזה הריבוי של יועצים. זו עוד שכבה של הגדרות לאדריכל והיחס בין הלקוח לאדריכל נהיה מורכב יותר. אני חושב שיש צורך לאדריכלים לפתח מקצועיות גבוהה – כי הכי טוב שהאדריכל יהיה המומחה בכל התחומים. אדריכל צריך להיות איש רנסאנס שיודע הכל.
ככל שתוותר על המומחיות שלך כאדריכל תישאר בלי כלום, כי הפיצול הזה ליועצים שונים פוגע במקצוע קשות. זה דברים שצריכים להישאר בתוך המקצוע, באדריכלות צריכה להיות התמחות כך שיהיה צוות אדריכלים שמטפלים בהכל. מבחינת הקליינט ככל שבניינים נהיים יקרים יותר, הצורך לוודא שאין טעויות נעשה גדול יותר, ומבחינתו המהנדס זה הגורם הבטוח והאדריכל הוא הגורם הלא בטוח. אם אין בטחון באדריכל זה מכרסם במקצוע.
 

צוות משרד גוטסמן שמלצמן     
בתמונה מימין לשמאל: אדריכלים עמי שמלצמן, דני רוזן, עדי מנשה-פור, עומר פרנק, ענבר עידן, מיכל יעקובוביץ
 
פרויקט החלומות:
גוטסמן: אנחנו די מפונקים וקיבלנו הרבה פרויקטים טובים, אבל אני חושב שהגיע הזמן שנעשה מגדל. עשינו הרבה דברים שהם תחת הקטגוריה הזאת, אבל זה אחד הנושאים האיקוניים והבעייתיים שעוד לא טיפלנו בהם. ביחוד הנושא של איך זה נוגע בקרקע – תמיד מתעסקים במה שקורה למעלה, אבל יש את מפלס הרחוב – שאני חושב שזה שייך לעיר, למקום ולקנ'מ האנושי של האדם שהולך לאיבוד בלובאים בגובה 4 קומות.

סיפוק מהעבודה:
שמלצמן: זה מה שנשאר לנו.. זה מקצוע מרתק, אבל יש בעיה מהותית סטרוקטורלית בין ההשקעה לתרגום הכספי, שלאורך כל המקצוע אנשים מבינים שזה לא הגיוני. מעבר לזה הסיפוק הוא מאוד גבוה. בפרויקטים הגדולים העיסוק וההתמודדות הם ברמה אחרת, זה מקצוע של אלכימיה – יוצרים משהו מכלום.

פרספקטיבה על המקצוע לאורך השנים:
היום משקיעים יותר בעיצוב ובאיכויות, זה לא פריז וגרמניה אבל אנחנו בכוון הנכון והיזמים מבינים יותר את האפשרויות שגלומות בזה. צבי הקר אמר פעם שאנשים לא מאמינים שהולכים להישאר פה, כי אם היו מאמינים אז היו בונים אחרת. אבל מדי פעם אנחנו כולנו מופתעים.