תמונות משרד - תמא- תכנון מרחב אורבני || ראיונות

'...בזמן שהתחלתי לעבוד עם ליטל לימדתי בבצלאל ואיכשהו עם הזמן, מצאתי שהעבודה מספקת אותי יותר מההוראה, שבזמנו נראתה לי כמשהו מאוד מעשיר. השלבים של הכנת תכניות עבודה או הביצוע, שהיו נראים לי כמו החלקים הפחות מעניינים או חשובים, במשך השנים - מצאתי אותם מאוד מספקים. משם החלטתי שאני רוצה להפסיק ללמד כי מצאתי את כל הרבדים של התחום בעבודה עצמה...'

• משתתפות: אורנה פרייפלד בסט [42], בעלת תואר ראשון באדריכלות מבצלאל ותואר שני באדריכלות מהרווארד וליטל סמוק פביאן [40], בעלת תואר ראשון בתולדות האומנות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני באדריכלות נוף מהרווארד.

• המשרד: 100 מ'ר המתוכננים כחלל מלבני פתוח עם שולחן לאורכו- לצידו יושבים כל אנשי המשרד. בצדו השני של החלל, ספרית חומרים עשירה. המשרד יושב בסמוך לשדרות רוטשילד בפינת רחוב שוקקת חיים.

• השתיים החלו לעבוד מביתה של ליטל בשדרות רוטשילד ולאחר כמה מעברים, התמקמו במשרד הנוכחי. כשהן נשאלות האם היו מעדיפות מקום שקט יותר הן משיבות בהחלטיות שלא. 'הכל נוח ומסביב, אנחנו גרות קרוב ורוב הפרויקטים שלנו הם מול עיריית תל אביב'.

• איך זה התחיל: ליטל, לאחר שהות של ארבע שנים בחו'ל, חזרה לארץ וקבלה לידיה פרויקט. היא ביקשה עזרה מאורנה שאותה הכירה קודם לכן ומשם זה התגלגל לעבודה משותפת על פרויקטים נוספים. 'זה היה מאוד לא מחייב והתחיל ממשהו קטן. ההתחלה הייתה מאוד הדרגתית, אבל ידענו שבסוף יצא מזה משרד'.  

• אורנה: 'אני חושבת שליטל היא מאוד ארכיטקטונית בגישה שלה ולכן יכולתי מאוד להתחבר אליה. אני נמשכתי לחיבור הזה כי גם היא כמוני, אוהבת להתעסק בעיר ובמשמעויות שלה'.

• ליטל: 'בסך הכל, רוב הפרויקטים באדריכלות נוף שאנחנו עוסקות בהם- מנותקים מפני הקרקע, כשמערכת ההשקיה ומערכות נוספות הנדרשות בדרך כלל, אינן רגילות. מכאן שגם בפרויקט באדריכלות נוף נדרשת התייחסות כמו אל פרויקט בארכיטקטורה ממש'.

משרד תמא - תכנון מרחב אורבני


צוות משרד תמא, בתמונה מימין: אורנה פרייפלד בסט, מאיה זוהר, ליטל סמוק פביאן, יוסי שושן. צילום: יוסי שושן

 • אג'נדה: 'אין כוונה במשרד לתכנן בניינים שהם מנותקים מהמעשה הנופי.' כעת המשרד עובד על תכנון גן ילדים בן ארבע קומות והאתגר העומד הוא איך לאפשר גינה לכל קומה- דבר שהוא הכרחי בגן ילדים. הגן יתוכנן לדבריהן, כחלק מהתפיסה האורבאנית והנופית של המקום.

• כרגע בעשייה: התחדשות של שכונת מג'דל שהיא הלב ההיסטורי של אשקלון. הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב הרצל- רחוב מסחרי המכיל בניינים היסטוריים. בנוסף, התכנון יקרב את השוק העירוני אל המתחם במטרה להחיות את האזור. 'יש כאן פרויקט שמדבר בכמה רבדים- שיפוץ של הרחובות והכיכרות העירוניות ברמה גבוהה שבתוכם יתבצע שימור בניינים היסטוריים ופרויקטים של מגורים עתידיים.' 

• אומרות לא: 'בגדול נחפש פרויקטים שיש להם זיקה ציבורית משמעותית. אם ההיקף הנופי הוא קטן או שהזיקה הציבורית אינה משמעותית- כנראה שלא ניקח את הפרויקט.' [ליטל] 'בעיקרון אין לנו פרויקטים שאין בהם זיקה ציבורית, גם אם הפרויקט הוא בהזמנה מגוף שהוא פרטי. זה נובע מתוך העניין שנמצא בפרויקט וזה חשוב לנו '. [אורנה] 

• ליטל מוסיפה שיש לעיתים רצון מהמזמין לעשות איזשהו 'שואו' והאתגר הוא דווקא להראות לו שאפשר לעשות את זה באיפוק.

• 'אין ספק שיש פרויקטים שהיינו לוקחות לא בשביל הכסף אלא בשביל העניין'. ליטל מוסיפה, שזה בעיקר העבודה מול העיריות. אמנם יש לזה משמעות וחשיבות ציבורית גדולה אבל יש לזה את המחיר. הן נותנות לדוגמא את הפרויקט של כיכר התרבות שהיו שותפות לו עם דני קרוון: 'התחלנו בפרויקט הזה מתכנית בניין ערים וכעת שלבי הביצוע התארכו מעבר למצופה. זה פרויקט מאוד חשוב, מעניין ומאתגר אבל יחד עם פרויקט כזה צריך גם פרויקטים שיפרנסו.' באותה נשימה הן מדגישות, שזה לעולם לא יבוא על חשבון העניין בעבודה או על גודלו של המשרד. 

• סדר יום: ליטל ואורנה, שתיהן אימהות לילדים קטנים. 'אנחנו במשרד כבר משמונה בבוקר ולכל אחת מאיתנו יש יומיים בשבוע בהם היא יוצאת מוקדם לקחת את הילדים'. מעבר לזה, יש ימים שהם מלאים בפגישות וכמעט ואין יום ללא פגישה. סביב שש- שבע, נועלים את המשרד. 'לכל אחד במשרד יש את החופש שלו לתכנן את עצמו לפי איך שנוח לו, כל עוד יש רצף ונוכחות'. 

• חלוקת תפקידים: 'אין חלוקת תפקידים מוגדרת. בגדול, לכל עובד יש את הפרויקטים שהוא מלווה ומקדם מהסקיצות, פגישות, ליווי של המכרזים וכל מה שהתהליך דורש. חשוב שתהיה אחריות ורציפות. אין ספק, שככל שהמשרד גדל העבודה שלנו תהפוך לניהולית וזה לא משהו שאנחנו רוצות להגיע אליו.' 

• מתגאות: פרויקט בהרצליה פיתוח לחברת גב ים- מתחם של משרדי הייטק, כשבקומת הקרקע חנויות של רשת הביטאט ובתי קפה. 'היות ורוב האנשים העובדים בסביבה מסתכלים על הרחוב מלמעלה, כשניגשנו לפרויקט היה לנו דימוי של 'ענן ירוק'. הרעיון היה ליצור גינה שתראה כמו ענן ירוק מלמעלה על ידי עושר צמחי מאוד חזק עם בריכה ביולוגית במרכז. הבעלות היא בעלות פרטית של חברת גב ים אבל הרחבה פתוחה לציבור ומציעה פינה ירוקה לכל מי שנמצא באזור. לפי הפידבקים החיוביים שאנחנו מקבלים מאלו שעובדים בסביבה אנחנו מבינות שהצלחנו'. 

• מתאווררות: 'ביום שישי, בין 8 וחצי ל11 וחצי'- כשהמשרד סגור והילדים בבית הספר, ובסופי השבוע שמוקדשים למשפחה. 

• ביקורת עצמית: יש תמיד. 'בכל פרויקט אנחנו לומדות ועיקר הלימוד קשור לחלק של ביצוע הפרויקט וכמעט תמיד יש איזשהו 'כישלון'. השתיים מרבות להתייעץ עם בעלי מקצוע ולאט לאט משתדלות לאסוף כאלו שמהם הן יכולות ללמוד. 'אנחנו צריכות להיות מדויקות מאוד כדי שלא משנה מי יבצע- לא יהיה מקום לטעויות ורמת הביצוע תהיה גבוהה.' 

• אורנה מדברת על ההתנהלות הכוחנית בפרויקטים ציבוריים. 'באתר בנייה זה מאוד קשה. את מרגישה שלא מקשיבים לך וזה אף פעם לא יוצא טוב כי אם את צורחת את האישה ההיסטרית ואם את לא צורחת את לא מספיק אסרטיבית'. ליטל מוסיפה שלעיתים יש בזה יתרונות ודווקא העובדה שמדובר בנשים משאירה את המזמין במקום של איפוק וריסון והאינטראקציה היא תמיד אחרת.

• מה הלאה: לעבוד בחו'ל, או לקבל פרויקט של בניין ציבור גדול יותר [אורנה]. 'ככל שפרויקט הוא גדול יותר, יש לו יותר אימפקט ואני חושבת שהשאיפה בעיקר היא להגיע לאיכויות ביצוע גדולות יותר, גם מבחינת התחזוקה כי יש פשרות שבאות מתוך שיקולי תחזוקה. אם רמת התחזוקה בארץ הייתה יכולה להגיע לרמה גבוהה יותר בשטחים ציבוריים, היינו יכולות להגיע לאיכויות ביצוע יותר גבוהות'. [ליטל]

• בתור התחלה: שיווק עצמי הוא הכרחי . צריך לבדוק מה הכמות וההיקף של הקשרים שאתה יכול לממש ואסור להתבייש לעשות זאת. 'מאוד עזר לנו להפיק פורטפוליו שנתנו לאנשים כי זה דבר שנשאר וגילינו שהוא מתגלגל הלאה. זה יותר מוחשי מאתר אינטרנט והאנשים הנכונים לא תמיד יחפשו אותך באינטרנט אלא ירימו את הספרון שישב להם בספרייה.' אורנה מוסיפה שהן לא מספיק טובות בשיווק העצמי אבל מאוד משתדלות לעשות את זה. מעבר לזה, כדאי לנסות להגיע ליצירה של פרויקט אחד משמעותי שאיתו יהיה אפשרי לרוץ הלאה.  

• האדריכלות בישראל: ליטל - 'לצערי, חלקו הגדול של הדור הצעיר מרבה לעשות פרויקטים במגזר הפרטי. כולי תקווה שהדור הזה יזכה לעשות דברים במגזר הציבורי'. אורנה- 'יש המון מה ללמוד מהאגף החדש של מוזיאון תל אביב. מדובר באיכויות מאוד גבוהות ורמת ביצוע שלא קיימת פה הרבה.' היא מוסיפה שמפתיע לראות פרויקט שמעורבים בו קבלנים ישראלים, מאבקים ישראלים ופוליטיקה ישראלית - ובכל זאת הצליח.

• סיפוק עצמי [1-10]: ליטל - 'אני חושבת שזה 8. זה היה 9 אם תזרים המזומנים היה יותר טוב ו- 10 אם היו לנו פרויקטים בחו'ל'. אורנה: 'גם אפשר להגיד 8 רק שאצלי יש יותר עליות וירידות לעומת ליטל. בזמן שהתחלתי לעבוד עם ליטל לימדתי בבצלאל ואיכשהו עם הזמן, מצאתי שהעבודה מספקת אותי יותר מההוראה שבזמנו נראתה לי כמשהו מאוד מעשיר. השלבים של הכנת תכניות עבודה או הביצוע שהיו נראים לי כמו החלקים הפחות מעניינים או חשובים, במשך השנים מצאתי אותם מאוד מספקים. משם החלטתי שאני רוצה להפסיק ללמד כי מצאתי את כל הרבדים של התחום בעבודה עצמה. אני יכולה להגיד שאני מאוד אוהבת את העבודה שלי.'