Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון
Archijob.co.il | מדור ראיונות
לרשימת ראיונות מלאה

Interviews List

ראיון עם האדריכל גל טבת

"אדריכלות במיטבה מלמדת אותנו שאין הפרדות בין התחומים, על אף שיש התמחויות ודיסציפלינות שונות שחייבות לבוא לידי ביטוי באקט הבניה. מיטב האדריכלים במאה האחרונה עיצבו פנים וריהוט כחלק אינטגראלי וכמעט אינטואיטיבי של יצירת מקום לבני אדם. אדריכלות היא פעילות טוטאלית שכזו, המשלבת דיסציפלינות מעצם הגדרתה, והרבה מעבר לעיצוב כזה או אחר. "

ראיון עם האדריכל גל טבת
גל טבת

בניין מטה, מגורים ומפעל לחברת HGL, לינהאי, סין
בניין מטה, מגורים ומפעל לחברת HGL, לינהאי, סין


הבית האדום, בניין מגורים, מוצא, ירושלים
הבית האדום, בניין מגורים, מוצא, ירושלים

סקיצות בית והתוצאה הסופית

תכנון לעומת מציאות - חתכים של המבנה והתוצאה המוגמרת

בתים פרטיים - ירושלים, רעננה, פורטו
בתים פרטיים - ירושלים, רעננה, פורטו

פביליונים למותגי ריהוט בינלאומיים
פביליונים למותגי ריהוט בינלאומיים


סטודיו וגלריה, דיזינגוף, תל - אביב
סטודיו וגלריה, דיזינגוף, תל - אביב
 

עיצוב ריהוט פנים - ספה, מזנון, שולחן

האדריכל גל טבת

ראיון עם גל טבת
מאת: נעמה חיון
תאריך פרסום: 11/2011


גל טבת (45), אדריכל, בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל שם המשיך כמרצה. בהמשך למד פילוסופיה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. עבד כחמש שנים אצל משה ספדיה אדריכלים שבסיומן הקים את קודה אדריכלים* ומאוחר יותר, בשנת 2000 הקים את 'גל טבת סטודיו לארכיטקטורה' בתל אביב. בשמונה השנים האחרונות המשרד מקיים פעילות מקצועית מקבילה בארץ ובאירופה ובשלוש השנים האחרונות גם בסין.

 

ספר על הדרך שעברת עד לפתיחת סטודיו משלך
"הפרקטיקה העצמאית שלי התממשה בשני שלבים- הקמת שותפות בשלב הראשון ופתיחת סטודיו עצמאי מאוחר יותר. לאחר ההתמחות אצל משה ספדיה ועבודה על פרויקטים כגון תכנון העיר מודיעין, פרויקט ממילא ומלון הילטון, חברנו שלושה- אריק טרופיאנסקי אייל לוגסי ואני, בוגרי המחלקה בבצלאל והקמנו משרד קטן לאור פרויקט גדול שהוצע לנו במפתיע. יחד האמנו שיש או תהיה לנו היכולת לעמוד בדרישות הפרויקט באופן אחראי. המשרד התפתח מאוד תוך כמה שנים בהן עסקנו בין היתר בתכנון פרויקטים בקנה מידה גדול- תכניות מתאר, שכונות מגורים וילות ועוד, בעיקר בדרום. אני מניח שלאחר עבודה אינטנסיבית במשרד גדול היה לי די ברור שאפנה לפעילות עצמאית והניסיון שרכשתי במשרד בינלאומי מסוגו של משה ספדיה, עזר לי מאד להגדיר את הדרך ולקחת את הסיכון כבר בשלב מוקדם מאד של הקריירה המקצועית. אני יכול לומר שזה אכן היה קצת מוקדם לעמוד בראש משרד ולקחת אחריות על פרויקטים בקנה מידה כמו שלקחנו על עצמנו, אבל אין ספק שעמדנו בפרויקטים בהצלחה, תוך עבודה סביב השעון."


הסטודיו משלב ארכיטקטורה, עיצוב פנים ועיצוב מוצר- מדובר בכמה תחומים מקבילים אמנם, אבל לכל אחד עולם שלם ונפרד.
"ללא ספק, ההתנסות בפרויקטים בקנה מידה גדול התוותה את דרכי והובילה אותי לעסוק באופן הדרגתי בקנה מידה יותר ויותר קטן באופן לחלוטין לא צפוי. הדחף להשלים את התמונה המקצועית של עבודתי- בקני מידה שונים, היה כנראה מושרש בי עוד הרבה קודם, ואני יכול לומר שהתמזל מזלי להתנסות בשנות פעילותי המקצועית במעבר המופלא מתכנון בקנה מידה של 1:10,000 לעיצוב בקנה מידה של 1:5 או אפילו 1:1 במקרים מסוימים." טבת מספר כי הדבר הפך לתפיסת עולם עבורו, שהחלה באופן אינטואיטיבי עוד הרבה לפני לימודי הארכיטקטורה והפכה באופן כזה או אחר למציאות לאורך השנים. "כיום, אני מקבל פרויקטים הנעים מעיצוב קולקציות ריהוט שלמות עבור חברות בינלאומיות, דרך בניינים ואדריכלות נוף בסין, בתים פרטיים ודירות בארץ ובאירופה."

כאמור, הנטייה לאחד, להימנע מהפרדות ולהבין את השלם כיחסי גומלין בין פרטים, מושרשת אצל גל טבת מילדות. האדריכלות מאפשרת לו להביא את אותה הנטייה לידי ביטוי אולי מעבר לכל תחום אחר - בגלל אופייה המורכב וטבעו של בניין ליצור סביבה פיזית על כל רבדיה, לרווחתו של האדם. "התקשיתי מאז שנה א’ באקדמיה, להבין היכן מתחילה ונגמרת פעילות מורכבת זו ואני מתקשה עד היום. אולי זו הסיבה שכמה שנים לאחר הלימודים, הגעתי ללימודי פילוסופיה שאפשרו לי לחקור לעומק יותר תהליכים ותיאוריות ידע. בלימודים לתואר שני שלא סיימתי לצערי, התמחיתי בנושא של שפה המביאה את התיאוריות הנ"ל לידי ביטוי. התעורר אצלי בזמנו צורך עז ליצור בסיס ידע שיצדיק את ההבנה האינטואיטיבית שלי לנושא חוסר ההפרדה, ולהסית הצידה תחושה שאולי העיסוק הבין תחומי אינו מספיק מעמיק או את השאלה הנפוצה האם אני חייב להתמחות או להתרכז בתחום ספציפי של המקצוע. תיאוריות של הגל, שפינוזה, דרידה, דלז - כולן עוסקות באופן כזה או אחר בתהליכים ושפה. הגל הגדיר את ה’דיאלקטיקה’ כתהליך הכרחי, שפינוזה עסק בהגדרת ‘אינטואיציה’ כסוג ידע עליון וודאי, דלז עסק בחיתוך של ‘מישורי מחשבה’ ודרידה בניתוץ הדיכוטומיות, ההפרדה המסורתית לקטגוריות -‘דקונסטרוקציה’. ניסיתי לאורך השנים מאז הלימודים, לייבא את הידע הזה לעבודתי ואני עדיין שם, רחוק מלהצליח לשביעות רצוני אך צועד בדרך הפתלתלה. אני תופש מאז ומתמיד את הפעילות המקצועית שלי כעיצוב. זה התחיל עוד בשלבים הראשונים שלי כמוסיקאי דרך צילום ורישום והתממש בסופו של דבר בארכיטקטורה."
 

אתה מדבר על שילוב שהוא הכרחי בעינייך. בכל זאת, קיימת אפשרות שהתוצר הסופי יפגע משילוב שכזה?
טבת מסביר כיצד העיסוק בכמה עולמות נפרדים אך מקבילים דווקא יביא אותו לעומק הפרויקט ולא לתוצר שטחי: "אדריכלות במיטבה מלמדת אותנו שאין הפרדות בין התחומים, על אף שיש התמחויות ודיסציפלינות שונות שחייבות לבוא לידי ביטוי באקט הבניה. מיטב האדריכלים במאה האחרונה עיצבו פנים וריהוט כחלק אינטגראלי וכמעט אינטואיטיבי של יצירת מקום לבני אדם. אדריכלות היא פעילות טוטאלית שכזו, המשלבת דיסציפלינות מעצם הגדרתה, והרבה מעבר לעיצוב כזה או אחר. אני לא יכול לומר בכנות שאני עוסק בעיצוב מוצר מהסיבה שריהוט שמעוצב על ידי אדריכלים שונה באופיו מעיצוב תעשייתי ולא הייתי מתיימר אפילו לחשוב שאוכל אי פעם לעצב כראוי מכונית למשל. אדריכלים כמו לה קורבוזייה, מיס ואן דה רוהה, ברויר וגרופיוס וכיום אנשים כמו פוסטר, גרי, סיזה וסוטו מורה- נגעו כולם בריהוט באופן מעמיק יותר או פחות. ריהוט מסוג מסוים הינו חלק אינטגראלי מהבניין אליו נועד, כמו שהיום משרדים גדולים ורציניים עוסקים גם בעיצוב כל הפרזול לבניין ואפילו כלים סניטריים. מדהים לראות כיצד ריהוט של קורבוזיה ומיס, נמכר היום ומועתק יותר מאי פעם. כנראה שהוא נושא איכויות על זמניות- כאלה שהייתי מאד רוצה להבין לעומקן."


כמרצה באקדמיה, כיצד התפישה הזאת של איחוד הדיסציפלינות באה לידי ביטוי? האם בבצלאל לדעתך יש לכך מקום רחב יותר מאשר במוסדות לימוד אחרים?
"באקדמיה, במיוחד בבצלאל, אני יכול לומר בבירור שקיבלתי חופש להעביר לסטודנטים תכנים תהליכיים ואדריכליים בהם אני מאמין, בשעורי סטודיו השונים שהנחיתי לאורך השנים. בתקופה הראשונה בה לימדתי עד 2006, יצא לי להנחות שנים מוקדמות ולאחר חזרתי משהות של שלוש שנים באירופה, התבקשתי לעמוד בראש יחידה שנקראה ‘ארכיטקטורה מקרוב’ במסגרת איחוד שנים ד’ ו-ה’- רעיון שהובל על ידי צבי אפרת, ראש המחלקה אז. לאחר שנתיים, הוחלט שהתכנים אותם יישמתי בסטודיו, צריכים להיות מועברים לשנים מוקדמות יותר על מנת שיגיעו מוכנים יותר לשנה ד’ ו-ה’ וכך חזרתי ללמד שנה ב’ ו-ג’. גם באקדמיה, יצא שלא התמחיתי בשנה ספציפית או בתוכן ספציפי, אלא העברתי שיטות עבודה העוסקות בתהליכים אישיים ובביטוי עצמי נאות - באופן שיאפשר עשיית ארכיטקטורה במובן ה’אולד סקולי’ של המילה, תוך יישום תפיסות ותכנים עכשוויים. שמנו המון דגש על המתודה - מאיפה מתחילים פרויקט, האם מפרט או מסכימה, מה טיב הקשר בין הבניין לקונטקסט - מי מכתיב את מי, מהם פרטים וכיצד נאחד אותם לידי כלל בעל משמעות וערך מוסף, איך יוצרים ‘מקום’ לבני אדם? במסגרת הסטודיו הקמנו אתר אינטרנט ששימש את הסטודנטים לעבודה שוטפת ותקשורת תוך כדי הסמסטר. סטודנטים עד היום שומרים איתי על קשר ואני מניח שזה בזכות הפתיחות הגדולה שלי לכל צורות העשייה והתהליכים האישיים."

"כיום, בכל הפרויקטים שאני מקבל יש איזשהו צורך בפעילות מולטי-דיסציפלינארית. כנראה שאם צורך זה לא קיים אני לא נכנס לסיפור וגם אולי פחות מתאים מאחרים. למשל, עיצוב הריהוט שאני נוגע בו בכמה שנים האחרונות אינו פרטני. כחלק מהגדרת תפקיד מול חברות בינלאומיות, אני מחויב ביצירת שפה והעבודה כוללת מעצם הגדרתה יישום של אותה שפה בקולקציה שלמה, נגיעה במיתוג ובניהול קריאטיבי שמתחיל בצילום ומסתיים בעיצוב האתר והקטלוג וממשיך בארכיטקטורה של הפביליון בתערוכות הבינלאומיות. כמובן שמעורבים בפרויקט מעצבים גראפיים מעצבי אתרים, מהנדסי תעשיה, אנשי מיתוג - אך אני נדרש להיות מעורב בכל התחומים ולהתוות את הדרך בדומה לניהול צוות יועצים בפרויקטים אדריכליים. בפרויקטים של בניה ואדריכלות נוף בסין למשל, יש עיסוק אינטנסיבי בפרטים, בחירת החומרים לחוץ, לפנים, לגנים, נגיעה במיתוג הפרויקטים וכיוצא בזה."

לאחרונה סיים טבת תכנון מתחם בגודל 30,000 מ"ר בו כלול שימור של בניינים והסבתם למגורים וחללי תצוגה ובנייה של שלושה בניינים במתחם ועיצוב כולל של האזורים הפתוחים. "הקליינט עוסק בייצור מוצרים לחוץ, תכנון והקמה של גנים ובניינים קטנים והדרישה שלו הייתה להציג את יכולותיו בפרויקט זה. הפרויקט ממוקם לאורך נהר בעיר הנגזו. הייתי מופתע מאד שבסין, הדרישה לרב תחומיות הגיעה מהקליינטים- ייתכן שזה נובע מתפיסת הפנג- שואי המושרשת אצלם בתרבות, או שזה פשוט נח יותר כלכלית, אני לא בטוח. בכל מקרה, ההפרדות קשות עבורי ולמעשה נתפסות אצלי כבלתי אפשריות. לכן הסטודיו בנוי בהרבה מקרים על שיתופי פעולה עם אנשים מדיסציפלינות שונות שמייעצים או עובדים אתנו יחד על פרויקטים- בין אם הם בארץ או מחוצה לה."
 


החל מצורך קיים ועד לקבלת מוצר מוגמר- איך מתנהל תהליך העבודה בסטודיו שלך?
"הסטודיו בנוי באורח מאד פתוח. יש לנו צוות אדריכלים קטן, שנמצא באופן קבוע באינטראקציה מקצועית עם אנשי מקצוע פריפריאליים כשהתהליכים אצלנו בדרך כלל פתוחים מאד ומותאמים לכל פרויקט בהתאם לצורך של הפרויקט. אם הפרויקט בארץ, הכל הרבה יותר פשוט אך הפרויקטים הגדולים יותר נעשים היום בחו"ל. אני מניח שהתהליך דומה למשרדי אדריכלים אחרים כמובן, אך לא מעט אנחנו נדרשים לפעולות רב תחומיות שכאלה, שמחייבות אותנו ושילוב דיסציפלינות אחרות ואנשי מקצוע שונים בעבודה שלנו. אני חושב שהשוני במשרדנו סובב סביב התהליך הראשוני - אנחנו לא מגבילים את כמות הסקיצות שאנחנו מציגים ללקוח עד בחירת אלטרנטיבה סופית. הדבר לפעמים בעייתי, בעיקר הזמן שנדרש וחוסר בכלכליות של תהליך ארוך שכזה, אך התוצאות מצדיקות. על פרויקטים בחו"ל למשל, אנחנו עובדים באופן קבוע וכחלק מהמשרד עם אלכסנדרה להנה- אדריכלית נוף ממינכן, עם מיגל נייבה- מעצב גראפי מפורטו, עם מעצב אתרים מלונדון ובארץ מתקיימים גם שיתופי פעולה מאד פוריים עם נטע שלגי, עמית סטורלזי ונועם דובר- מעצבים תעשייתיים ועם הילה דרור- מעצבת קרמית. כל אלו לוקחים חלק בפרויקטים בחו"ל, מעבר לפרויקטים כאן. בשנתיים האחרונות הרחקתי לכת ושילבתי את המשרד שלי בתל אביב עם גלריה לריהוט עכשווי שהציגה ומכרה ריהוט שעוצב על ידי הסטודיו בחו"ל, לרבות עבודות של מעצבים ואמנים ישראלים. הפעילות של הגלריה עוברת בימים אלה לידיים אחרות לאור שהותי הרבה בחו"ל ואני מניח שהתכנים יוכלו כך לקבל תשומת לב גדולה יותר.


נראה כי עבודה עם חו"ל היא דבר שבשגרה בסטודיו. אם כך, עד כמה התהליך מושפע ממיקומו הפיזי של פרויקט?
המזל הגדול לפי טבת הוא קיומו של האינטרנט - שבלעדיו, הוא בטוח כי כל התהליך הזה לא היה מתקיים. "באירופה אמנם חייתי שלוש שנים על מנת להקים את מותג הריהוט האירופי 'Opus' ופרויקטים נוספים קשורים - כגון עיצוב חללי התצוגה ותערוכות. במסגרת שהותי בליסבון, פורטו ולונדון, התאפשר לי גם לתכנן מספר פרויקטים של עיצוב פנים ובתים פרטיים אבל כיום, לאור בחירתי לחיות בארץ איני מניח שהעבודה בסין למשל, הייתה מתאפשרת אלמלא הייתי חי שם בפועל. הפרויקטים בסין מתנהלים בעבודה מרחוק וביקורים חודשיים או דו חודשיים שם. לפיכך, התהליך הוא אכן מורכב. אני מקבל ויוצר פרוגרמה עם הקליינטים בסין, מקבל נתוני רקע מדידות וצילומים, מבקר באתר, שולח את החומר ארצה והתהליך מתחיל. בעבודת עיצוב משותפת הפרויקט מתוכנן במשרד, סקיצות תכניות והדמיות נשלחות לקליינטים לאחר תרגום וחוזר חלילה, עד מימוש הפרויקט. למזלי בניגוד למתרחש בארץ, איני נדרש לעסוק בפעילויות פריפריאליות לארכיטקטורה מבחינתי, כמו רישוי, עיריות, ניהול ביצוע ועוד. אני מתרכז בעיצוב, מגיש תכניות עבודה ופרטים כשההדמיות מאד נחוצות בסין ומפקח על התהליך מרחוק ומקרוב. אין ספק שהתהליך מורכב יותר, קיים מחסום שפה מסוים, נדרש שיתוף פעולה, פרטנרים מקומיים, הרבה שיחות סקייפ - אך אם עוברים את המחסומים- העבודה מעניינת מאד והחשיפה לתרבות כה רחוקה מאיתנו כמו זו הסינית שבימים אלה צמאה לאדריכלות עכשווית לאור חשיפתם למערב, היא מרתקת ביותר."
 

עבור מי היית רוצה לתכנן?
למרות פעילותו הענפה של טבת בחו"ל, הוא אינו מהסס: "הייתי שמח מאד לעצב בנין ציבור משמעותי בארץ ולהצליח ליישם בו מבחינה פרוגרמטית ועיצובית את אותם ערכים שאני מצליח להביא לידי ביטוי בפרויקטים כאלה או אחרים בחו"ל. לבניה בארץ יש משמעות עמוקה מאד עבורי ואני מקווה שתינתן לי ההזדמנות ואמצא ראוי לתכנן סוג כזה של פרויקט."
 

איך עתיד העיצוב והאדריכלות בארץ נראה בעיניך?
"אני חושב שיש בארץ ארכיטקטורה מצוינת. החל בבניינים של מנדלסון, וכלה ביצירות מופת של אדריכלים כמו דב כרמי, זאב רכטר, וכמובן- אדריכלות הסגנון הבינלאומית. מאז שנות החמישים קשה לי למצוא יצירות מופת בארץ, ולאחר תקופה מאד לא קלה לארכיטקטורה הישראלית בשנות השבעים והשמונים, ניתן לראות בחמש עשרה השנים האחרונות אדריכלות הרבה יותר מעודנת, אולי חזרה מסוימת לערכים מודרניסטים בפרשנות עכשווית. הייתי שמח לראות וכמובן, לקחת חלק בתכנון של יותר ארכיטקטורה מהסוג הזה - כזו ששמה בראש ובראשונה את האדם בראש סדר העדיפויות, כזו שיודעת ליצור ‘מקום’ במלוא מובן המילה, כזו שמאחדת דיסציפלינות ושמה לב לפרטים ולשלם באותה רמת תשומת לב."
 


מה הלאה?
"חלומות... יש הרבה. אני מממש חלק מהם היום, לאט לאט ולא כל כך צפוי. אך הפרויקט המשמעותי ביותר עבורי כיום והחלום, הוא בני בן 8 החודשים, עמוס- עיצוב ללא מעצבים, הדוגמא המופלאה ביותר ליצירה שאינה בשליטתנו."



“הדרך (התהליך) נושאת בחובה יופי גדול, כיוון שלאורכה - לדברים נוסף ערך, מתווספת משמעות שלא הייתה שם קודם, נוצרות עובדות (על נייר, בחומר, במחשבה או במציאות) שלא היו טרם הליכתנו לאורכה. צעדינו, לאורך הדרך, נלקחים גם תוך הוצאה לפועל של ידע רב שנרכש קודם לכן. אינטואיציה מהסוג המושכל )שפינוזה תיאר אותה כידע האחראי על יצירת ידע חדש( אכן משרתת אותנו, אך היא נלווית ותלויה ביותר באופן בו אנו בוחרים להוציא לפועל את הידע שברשותנו, בשילוב הידע אותו אנו יכולים לאסוף על ידי הקשבה וקריאה בין שורותיהם של מתווים שיצרנו כחלק מהניסיון לתאר מציאות עתידית.” ... מתוך ‘ערך מוסף’, גל טבת, 2006

 

ניתן להגיב על ראיון זה ב: פורום אדריכלות פורום עיצוב פנים פורום עיצוב תעשייתי



יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B