Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob


אדר' רפי רייש
 

בת ים ותל אביב -
רעיון טוב או כשלון צפוי מראש - מאמר

דצמבר 2016


בת ים ותל אביב- רעיון טוב או כשלון צפוי מראש / רפי רייש

לפני מספר ימים החליטה ועדת גבולות מיוחדת שהקים שר הפנים, להמליץ על איחודן של בת ים ותל אביב בתוך שנתיים. האיחוד, כך מספרים לנו, נועד לפתור את מצוקתה הכספית של בת ים שסובלת מגירעון שנתי קבוע של 100 מיליון שקל, וזאת בכפוף להקמת מנהלת שתקבע את האמצעים והתשתיות הנדרשות לטובת האיחוד.

בת ים היא עיר של 160 אלף תושבים, אבל לטענת העירייה ומשרד הפנים, נטולה בסיס כלכלי- בעיקר לאור העובדה שאין בה שטחי תעסוקה ומסחר. זאת לעומת השכנות שלה, בראשן תל אביב וראשון לציון – עם אזורי תעשיה מסחר ונתחי ארנונה ממשלתיים שמאפשרים להם להציע רמת שירותים שגם בת ים רוצה לספק לתושביה.

לדברי מנכל משרד הפנים, (בראיון בעיתון לאנשים חושבים) "הבעיה של בת ים היא המיקום שלה, המהפך שהיא עברה בתקופת ראש העיר לחיאני שהעביר את העיר תהליך של ניעור ופיתוח, והעלה את רמת השירותים בה לאלה של עיר מפותחת במרכז הארץ".
הועדה המיוחדת שמינה שר הפנים דאז, גדעון סער, בחנה חלוקת הכנסות, איחוד רשויות (עם ראשל"צ וחולון) או "בליעה" על ידי תל אביב (עיר הכוללת כ-450 אלף תושבים). הועדה כאמור בחנה את האפשרויות ובחרה את הפתרון הלא נכון.

סמלי עיריות תל אביב ובת ים - מאמר - איחוד רשויות תל אביב ובת ים

כתבות רבות בעיתונות המקצועית, מציינות את היתרונות הגדולים לבת ים, וההזדמנות המרחבית לתל אביב, אבל למעשה האיחוד, הוא ככל הנראה איום על שתיהן.

במשך 67 שנות קיומה של המדינה, מתוך 257 רשויות מקומיות, רבים עלו על מפת הפוטנציאל לאיחוד, אולם לא רבים שרדו בשביל לספר על זה.
מאז קום המדינה בוצעו כ-40 פעולות של איחוד וחלוקה, שבהן היו מעורבים קרוב ל-100 ישובים. למעט תל אביב-יפו (שאוחדו ב-1950) ומעלות-תרשיחא (ב-1954), האיחודים היחידים שבאמת הצליחו היו של מועצות אזוריות ו/או הטמעה של ישובים קטנטנים (דוגמת נחלת יהודה בראשון לציון) בישוב האם.

בשנת 2003, הוביל שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, תכנית להעמיד את המדינה על 150 רשויות. באופן לא מפתיע, הרעיון הגרנדיוזי נפל, אבל הוחלט לבצע 11 איחודים- שתי תוספות של ישובים למועצות אזוריות קיימות, ארבע של רשויות ערביות (איחודים שבוטלו לאחר מאבק של הרשויות) וחמישה איחודים של רשויות יהודיות שבוצעו הלכה למעשה.

צורן וקדימה (היום בת 19 אלף תושבים), בנימינה וגבעת עדה (בת 15 אלף תושבים), כוכב יאיר וצור יגאל (כיום בת 9000 תושבים), סביון וגני יהודה (כ-4000 תושבים), יהוד ונווה מונסון (היום כ-30 אלף תושבים) , ומכבים-רעות (בעת האיחוד היו 11 אלף תושבים) שאוחדו עם מודיעין (יחדיו מהווים כ-90 אלף תושבים).

בשנת 2008, ביוזמת שר הפנים דאז, מאיר שטרית, תוכננה (שוב) האחדה משמעותית שכללה את איחוד רמת גן עם גבעתיים, בת-ים עם חולון, רחובות עם נס ציונה, רמלה עם לוד, קריית ביאליק עם קריית מוצקין, כפר סבא עם הוד השרון, קריית חיים עם קריית ים, הרצליה עם רמת השרון וכפר שמריהו, אור יהודה ויהוד עם סביון, מעלות עם כפר ורדים. התכנית (ניחשתם נכון) נגנזה עוד בטרם הדיו יבש.

האם האיחודים היחידים שבוצעו, קרי, חמשת האיחודים בשנת 2003, הצליחו? האם נוצרה התייעלות או שיפור בסיס כלכלי? מסתבר שדו"ח של מחלקת המחקר של הכנסת משנת 2013, לא מצא שום שיפור כלכלי או ניהולי מהותי לאור האיחוד- הן ביחס למצב הקודם והן ביחס לרשויות אחרות.
האיחודים נותרו קוסמטיים, (למעט פיטורי עובדים סלקטיביים), השמות המקוריים נותרו כפי שהיו, כמו זוגות ליברליים לאחר חתונתם. בחלק ניכר מהאיחודים הישובים נותרו, הלכה למעשה, מנותקים. במכבים רעות היו טענות קשות של ירידה באיכות החיים, החינוך והתחזוקה- ובדומה ליהוד ונווה מונסון, הן זכו לחקיקה שתשמר את האוטונומיה (ואת המשרות) של כל אחת מהישויות. כך למשל עד לבחירת הרב לאו לרב הראשי למדינת ישראל, היו במודיעין 3 רבני עיר במשרה מלאה. אחד למכבים רעות, ושניים – ספרדי ואשכנזי למודיעין.
אולם אם אין די בכך, הפוליטיקה עדיין עושה את שלה, ובמקביל, כל שר פנים חדש, מאשר לעוד ועוד רשויות להפוך לעצמאיות גם אם הן קטנות וללא בסיס כלכלי איתן.

רחוב קפלן בתל אביב - מאמר- איחוד תל אביב ובת ים
רחוב קפלן בתל אביב. Eli Shany (Shnili) (Own work) [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

הניסיון העולמי, לצערי, לא הרבה יותר מוצלח.
יש ניסיון לא קטן של איחודים בעולם, אולם מרביתם של רשויות קטנות עם קטנות אחרות, גל איחודים בבלגיה בשנת 1977, של 2359 רשויות זעירות שהפכו ל- 596 רשויות חדשות, בדנמרק אוחדו 1098 רשויות קטנות ל-98 רשויות בין השנים 1970 ל-2007; ואפילו ביוון, 1033 רשויות מקומיות הפכו בשנת 2011 ל-325 רשויות. אולם מרבית הישובים באיחודים היו של מאות או אלפים בודדים של תושבים.

העיר טורונטו, העיר הגדולה בקנדה, ביצעה בשנת 1998 איחוד של 6 ישובים לכדי כרך של כ-2 וחצי מליון תושבים. האיחוד, בדומה לאיחוד המבוקש כאן, בוצע מתוך כוונה לייעל את התקציבים ואת כח האדם של העיריות הקטנות יותר, תוך הצגת חסכון תפעולי חזוי של כמאה מיליון דולר קנדי בשנה. אולם אחרי שנתיים, אמנם צומצמו חברי מועצה, ואוחדו גופים ציבוריים, אולם השרות נפגע משמעותית. בדוח שבוצע לאחר כעשור, לאחר פעולות רבות לשיפור השרות, לא נמצא כל חסכון כלכלי ואילו מצבת כח האדם גדלה מ-27 אלף עובדים לכ-31 אלף, גידול של 12% במצבת כח האדם.

דוח שבדק את המניעים להיעדר ההצלחה הכלכלית בטורונטו לעומת ההצלחה הכלכלית והפוליטית באיחוד הרשויות באירופה מצא שעקומת החיסכון הפוטנציאלי מגידול איננה אינסופית ומגודל מסוים היתרון הופך לחסרון. לטענת המחקר, התועלת פוסקת בגודל של 20-40 אלף תושבים (תלוי נושא)- כלומר הרבה יותר קטן מגודלה של בת ים...

לונדון ופריז, המהוות סמל להצלחה של איחוד רשויות, אינן באמת רשויות מאוחדות, אלא גוף מוניציפלי עליון. לונדון רבתי כוללת 33 רובעים, ופריז כוללת 20 רובעים, כל רובע הינו בעצם ישות משפטית ועירונית ייחודית וה"עירייה" הינה גוף איחוד המורכב מנציגי כל הרובעים, במטרה ליצור כח כלכלי וציבורי משמעותי, אולם בכל הנוגע לתקציב ולתפעול כל אחד פועל לעצמו- אלא אם כן מדובר על מיזמים משותפים.

קו החוף של בת ים - מאמר - איחוד רשויות תל אביב ובת ים.
קו החוף של בת ים

האם ניתן ללמוד מהסקירה שבת ים נדונה לגסיסה ופשיטת רגל? לא בהכרח.

בשנים האחרונות נולדו בלונדון שיתופי פעולה כלכליים בין רובעים (כל אחד בגודל של כ-150-200 אלף תושבים). הרובעים, לאור משברים כלכליים גלובליים ומקומיים החלו לצור גירעונות תפעוליים (כמו בת ים) והם , בתמיכה (אם כי לא בארגון) של הרשות המטרופולינית של לונדון, החלו למזג מיוזמתן שירותים עירוניים שונים, כך למשל חלק מהרשויות איחדו מכרזי ניקיון, ותפעול והצליחו להביא לחסכון של כ-100 מיליון ליש"ט לשנה.

לפני כשנה, 12 רשויות סביב העיר מנצ'סטר בצפון אנגליה מיסדו, יחד עם העיר, מדיניות כלכלית משותפת- ללא איחוד רשויות. הם תומרצו לעשות את הצעד, לאחר שממשלת בריטניה הודיעה להם שאם יכינו ביחד תכנית כלכלית היא תסיר מהן רגולציה ותתערב פחות בעשייה המקומית.

מדינת ישראל הקימה בשנים האחרונות אשכולות כלכליים בשיתוף מספר משרדי ממשלה– אולם אלו התמקדו רק בישובים פריפריאליים, ונועדו להביא להתייעלות כלכלית ולשיפור השרות בישובים פריפריאליים בישראל.
בדומה, המדינה צריכה לפתח כלים יצירתיים על מנת לאפשר לישובים עירוניים שמתקשים כלכלית, להתחרות ו/או לפעול במשותף עם הרשויות האחרות- גם אם הם אינם בפריפריה. תכנית דומה, יחד עם רגולציה תומכת, ומנגנונים של שקיפות ושותפות יהווה צעד בכיוון הנכון.

כך, במקום לבלוע את בת ים, תל אביב תוכל לפעול יחד עם בת ים (או בת ים עם חולון או אשדוד), במטרה לייעל שירותים תפעוליים ו/או שירותים ציבוריים במקומות שמבחן הגודל או האיכות רלבנטיים, ולאפשר לערים לפעול בנפרד כאשר הגודל מהווה חסרון. בת ים לא תאבד את הזהות הייחודית שלה, ותל אביב לא תרחיב את הנטל הנובע מהפערים הקיימים בין דרום העיר לצפונה.

תרצה המדינה להקים רשות מטרופולינית למרחב תל אביב (ואחת לירושלים, חיפה ובאר שבע), אדרבא, אולם עד אז, במקום לחלום על איחוד שיכשל (או ירחיב פערים), אפשר להתחיל עם מנגנון ליצירת שיתופי פעולה תפעוליים וכלכליים שיאפשר לעיריות לשפר את השרות לתושב, מבלי לפשוט את הרגל.



פורסם לראשונה ב"נופים" גליון 130
  

הכותב הוא אדריכל ומתכנן ערים, מנכ"ל SUITS – אסטרטגיות וטכנולוגיות לעירוניות חכמה ולשעבר מנהל אגף בכיר לבניה במשרד הפנים.
 

 




יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B