Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob


מאת אדר' יעקב יער

הוצ
אה לאור: מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל
בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

הפרק האחרון מהספר ''החיים והארכיטקטורה''
על רשתות, לא חברתיות: עבודות עכשוויות ועתידיות

אוגוסט 2016

''החיים והארכיטקטורה'' - ספר מאת אדר' יעקב יער
ספר ראשון בסדרת ''עדות''
של מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל
בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

עורך הספר: עידו איתן
עורכת סדרת עדות: פרופ' אלונה נצן-שיפטן
עורכת משנה - שני שילה
עורכות גרפיות: סטודיו דנה הילה
קרדיט תמונות וצילומים: מתוך הספר

פרק 15: על רשתות, לא חברתיות

עבודות עכשוויות ועתידיות

             מראשית דברי הימים חיפש האדם-הארכיטקט את החוקיות שביצירתו. אולי חיפש את הרציונל, אולי את המשמעות? איני יודע. אני יודע שאת הסדר מצא בגיאומטריה. לא בטבע מצא את החוקיות, על אף אין-ספור ניסיונות למצוא אותה שם; החוקיות והסדר – ברוב התקופות ובמרבית הסגנונות – נמצאו בגיאומטריה, ודווקא בזו ישרת הזווית, רחוק ככל האפשר מ''הטבעי''. קחו לדוגמא את הפירמידה המצרית – יצירה ארכיטקטונית בת כ-5,000 שנה – שבסיסה ריבוע מושלם וגובהה כאורך צלע הריבוע. כיצד ידעו המצרים – ללא מד-זווית, ללא מחשב – לבנות ריבוע ישר זווית מושלם? פשוט, המצרים הכירו את ''המשולש המצרי'', המשולש שהיחס בין צלעותיו הוא 3:4:5 – אלפיים שנה לפני המתמטיקאי היווני פיתגורס שקבע שריבוע הניצבים במשולש ישר-זווית שווה לריבוע היתר.

אולי תטענו (ורבים טוענים) שגם בחוקי הטבע שולטת הגיאומטריה. קחו למשל את הסימטריה: כל ברואי האל – מהאדם ועד חיית השדה – לכולם עיניים, אוזניים, גפיים וכן הלאה; האינם מצייתים בכך, ללא יוצא מהכלל, לחוקי הסימטריה הנוקשים? אכן כן, אז מה? הראיתם מימיכם דבר פחות טבעי מבניין קלסיציסטי סימטרי לתלפיות? תטענו עוד – חלת הדבש, איזו רשת גיאומטרית נפלאה; אכן, רשת משושה, נראית כמעט מעשה ידי אדם, אך לא ישרת-זווית. כמוה גם תורת הגבישים, שאיני מתיימר לדעת בה חצי דבר, אך – למיטב ידיעתי – אינה יודעת זווית ישרה מהי.

לא רק בעיצוב בניינים שולטת הגיאומטריה. בעיצוב עירוני נמצא את הרשת ישרת הזווית מובילה מאז יוון העתיקה. דוגמא מובהקת היא העיר מילטוס המבוססת באדיקות על הרשת. ברומא קיבלה הרשת מעמד מעין תקני בספר הראשון (מבין עשרה) של ''על אודות האדריכלות'' מאת מרקוס ויטרוביוס פוליו. תורת הרשת המרובעת – ''הגריד'' – של ויטרוביוס הטביעה את חותמה על עיצוב רוב הערים בעולם המערבי מאז ועד היום. מי לא מכיר את הרשת העירונית במפות התיירות של מדריד או ברצלונה? ובעולם החדש מופיע הגריד כמעט בכל מפת עיר באמריקה הצפונית – ועוד יותר מכך באמריקה הדרומית.

רשת ויטרוביוס - פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
רשת ויטרוביוס

אין דבר משעמם יותר מרשת רחובות מרובעת (תרתי משמע): רחובות זהים, ללא שינוי, ללא גיוון וללא היררכיה. מה ששובר את החד-גונית, מדי פעם, זהו ה''דיאגונל'': האלכסון השובב שמצפצף על ויטרוביוס ועל חוקי הרשת הקשיחה, חוצה אותה באלימות ויוצר מצבים חדשים. במפגשים הפינתיים הבלתי אפשריים נוצרים חללים עירוניים בלתי צפויים, פינות רחוב מפתיעות ובניינים זוויתיים, תזזיתיים. המפורסם בדיאגונלים – ברודווי – חותך את רשת הרחובות של מנהטן ויוצר במפגש שלו עם שדרות העיר ורחובותיה את המקומות הידועים והמפורסמים בעולם: טיימס-סקוור, מדיסון סקוור, יוניון-סקוור ואחרים.

אם כבר הזכרנו את מנהטן, כדאי לתת את הדעת לגריד המאוד מיוחד שלה: בשונה מרוב ערי אמריקה, מנהטן אינה בנויה על רשת ריבועית אחידה, אלא על רשת צפופה של כ-80 על 300 מטר עם רחובות (streets) בכיוון מערב-מזרח – ושדרות רחבות (avenues) בכיוון צפון-דרום. על פי האדריכל ההולנדי, רם קולהאס, בספרו המרתק והקצת הזוי ''הזיית ניו יורק'' (אני הייתי קורא לו ''מנהטנמניה'') צורת הרשת ומידותיה נקבעו אך ורק לשם מקסום הכנסות ורווחים (לרשות המקומית? או שמא לאיזה תאגיד ספסרי?) התוצאה – עיר מטורפת ונפלאה.  

אבל גם מבלי להשתגע עם רשת חריגה או עם חיתוכי אלכסון, נוצרים לפעמים מקומות ומצבים אורבניים אבסורדיים ונפלאים. עצם יישום הגריד ה''ויטרובי'' במקום הלא-נכון ובצורה מופרכת בעליל יצר עיר בלתי אפשרית ונהדרת – סן-פרנסיסקו. הרשת ישרת-הזווית נועדה למישור (בשטח הררי הטופוגרפיה מכתיבה את הכללים, וזווית ישרה אינה מתקבלת על הדעת). מתכנני סן-פרנסיסקו כנראה מעולם לא היו בשטח, וכנראה גם מפות טופוגרפיות לא היו בידיהם. הם יישמו את מה שלמדו באקדמיה ופרשו רשת אורתוגונלית על הר וגיא בלי הבחנה. התוצאה: רחובות בשיפועים מטורפים (נהגתם פעם בלומברד-סטריט?), המאתגרים כל תקן או נוהל מקובל. עיר מטורפת, עיר נפלאה.

מדריד, ברצלונה, מנהטן, סן-פרנסיסקו – ערים יפות, ערים משגעות, אבל היכן האנשים? האם לא הם אלה ש''עושים'' את העיר? רק הגיאומטריה? רק הארכיטקטורה? לא פעם, בשיטוטים במנהטן, שאלתי את עצמי על יחסי הגומלין שבין הניו-יורקרים לבין רשת הרחובות הייחודית של עירם. הייתכן שהעיצוב העירוני מעצב גם את האופי של התושבים? כך גם בסן-פרנסיסקו ובפריז (לפריז, אגב, רשת רחובות שונה מהותית משאר הערים). הרי ברור לכל מי שמכיר מקומות אלה, ולו היכרות שטחית בלבד, שהניו-יורקרים שונים מהאמריקאים – והפריזאים שונים מהצרפתים.

מעולם לא חשבתי שהאדריכלות שלי, או של אחרים, תעשה אנשים מאושרים יותר, טובים יותר. לא האמנתי שבית ספר שתכננתי יוציא תלמידים טובים יותר. במקרה הטוב, חשבתי,  אני יוצר את  הפלטפורמה, את הרקע, את התפאורה – אם תרצו – שעליה יתרחש משחק החיים. ''כל העולם הוא במה'', וכולנו השחקנים – ואל יהיה הדבר קל בעיניכם: יצירת המסגרת, התפאורה, זה המון – זאת האדריכלות, זאת עבודתי, חיי. ואולם, מדי פעם, בשוטטי בערים מיוחדות ואהובות אלו, אני תמה: האין בעיצובן משהו שהוא מעבר לפלטפורמה או לתפאורה בלבד?

כך גם בעירי תל אביב. תכנית האב של תל אביב עוצבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי סר פטריק גדס, האדריכל ומתכנן הערים הסקוטי. גדס תכנן את תל אביב על רשת ריבועית לא מאוד אחידה ולא מאוד מדויקת, אבל מאוד מיוחדת (אני קורא לה רשת סקוטית). רשת גדס היא שילוב של רשת רחובות ראשיים עם רשת משנית של רחובות מגורים – מקומיים, שקטים וללא תנועה עוברת. הרשת הראשית כוללת רחובות אורך צפון-דרום (בן יהודה, דיזנגוף, אבן גבירול וכן הלאה) ורחובות רוחב מערב-מזרח (ז'בוטינסקי, ארלוזורוב, בן גוריון, גורדון ואחרים). הרשת המשנית מורכבת מאין-ספור רחובות קטנים, שקטים, מקסימים (רובם); כמה שלא אכיר את עירי תל אביב, לעולם לא אכיר את כולם. בין רחובות האורך והרוחב נוצרים ריבועים – בלוקים עירוניים. מרכזו של כל בלוק עירוני מיועד לשטח ציבורי: בית ספר, או גן ילדים וגינה ציבורית קטנה.    

סכימה של ''הרשת הסקוטית'' ומפת תל אביב - משד' בן גוריון ועד ארלוזרוב- פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
סכימה של ''הרשת הסקוטית'' ומפת תל אביב - משד' בן גוריון ועד ארלוזרוב

תכנית גדס היא תכנית מינורית, אין בה מחוות גדולות. אין בה דיאגונל כמו בברצלונה או בניו יורק שחותך אותה לאורכה באלימות. יש לה ''דיאגונלצ'יק'' – רח' המלך ג'ורג' שחותך כמה רחובות מכיכר מגן דוד (הכניסה לשוק הכרמל ולמדרחוב נחלת בנימין) ועד לכיכר רבין. אין לתל אביב צירי שדרות מלכותיים כמו לפריז, אבל יש לה טבעת של שדרות צנועות – שד' בן גוריון, שד' ח''ן, שד' רוטשילד. טבעת שמתחילה בים (כיכר אתרים) והייתה גם נגמרת בים לולא נחסמה במבוך הסמטאות של נוה צדק. בפרקים שבהם משנות השדרות את כיוונן ואת אופיין, מיקם גדס את המוקדים העירוניים: את כיכר העירייה (כיכר רבין) ואת כיכר התרבות (הבימה והיכל התרבות). מיקום המוקדים משמעותי גם טופוגרפית – בנקודות גבוהות בעיר. רק מי שטיפס במו רגליו או ברכיבה על אופניים (לא חשמליים) במעלה שד' בן ציון (מדיזנגוף סנטר בואכה הבימה) יכול להעריך את חוכמת המיקום של מעצב העיר.

תכנית גדס עמדה במבחן של קרוב ל-100 שנה. מעיר של וילות עירונית, אקלקטיות וזעיר-בורגניות (בית מני, בית לוין) השתנתה תל אביב למרקם צפוף של בתי מגורים בני שלוש-ארבע קומות בסגנון מודרני (המכונה ''באוהאוס'') ובתים משותפים בסגנון חסר חן וחסר סגנון – וממשיכה להשתנות לנגד עינינו למרקם צפוף זרוע מגדלים. בכל גלגוליה לא איבדו רחובותיה את ייחודם ואופיים. במשך השנים ננטשו רחובות נעימים של מגורים לטובת עסקים מפוקפקים ומשרדים, אך שבו והתחדשו כיעד מבוקש למגורים. מדהים מה שקרה לשדרות העיר: עשרות שנים הן עמדו בשיממונן (נמנעתי מלכתוב ''כאבן שאין לה הופכין'') ושימשו רק לצרכי כלבים, עד שמישהו עשה את המובן מאליו: קצת ריצוף, קצת ניקיון, והופ – היפהפייה הנמה קמה לתחייה. אין לך/לי דבר מהנה יותר משיטוט בין קיוסקים שנהפכו לבתי קפה, בשדרה שורצת זוגות צעירים, תינוקות וכלבים. ואת מחאת האוהלים של קיץ 2011 כבר הזכרנו? הרי כולה נולדה וחיה בשדרות. איך אמרנו? האדריכל, גדס, יצר את הפלטפורמה – את הבמה. ההצגה של קיץ 2011 הייתה הטובה, המשמעותית והמרגשת מכולן.

שדרות רוטשילד תל אביב - מחאת האוהלים 2011. פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
האדריכל גדס יצר את הפלטפורמה - את הבמה. מחאת האוהלים של קיץ 2011 הייתה ההצגה הטובה, המשמעותית והמרגשת מכולן

בשנת 1982 הכנו – לצד הכלכלן ואיש התקשורת יצחק טישלר – תכנית אב לתיירות בתל אביב-יפו. אחת ההצעות מני רבות, שנגנזו כולן במגירות, הייתה התחדשות השדרות. נדרשו כמעט 20 שנה כדי שיקרה המובן מאליו. באותה עת בערך עשינו את הניסיון הראשון שלנו ליישם את עיקרון הרשת של גדס בעבודתנו: בתכנית של פסגת זאב בצפון ירושלים, בשטח לא משופע מדי, תכננו רשת ריבועית של רחובות – ובבלוקים העירוניים שביניהם פרשנו רשת משנית של רחובות שקטים ללא תנועה עוברת, כשבמרכז כל בלוק שטחים ציבוריים.

עקרונות תכנון שכונת פארק הנחל בבאר שבע - פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
עקרונות תכנון שכונת פארק הנחל בבאר שבע

תכנית בינוי רמת השרון מערב - הדמייה -פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
תכנית בינוי רמת השרון מערב - הדמייה

קריית גת מערב - הדמייה - פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
קריית גת מערב - הדמייה

קריית גת מערב - הדמייה- פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
קריית גת מערב - הדמייה

כמעט בכל עבודותינו מאז ניתן למצוא את רשת גדס – אם רק ניתן היה לשלב אותה ואם התאימה לנתוני המקום, לטופוגרפיה ולפרוגרמה. ולא רק את הרשת נמצא, אלא גם את השדרה. ואם רק אפשר, אז גם את הדיאגונל (אם כי זה האחרון אינו מבית מדרשו של גדס). מכל הפרויקטים העירוניים הרבים שתכננו מאז, אציין שניים:

הראשון, ''אגם נתניה'', תכנית בדרום נתניה שבמרכזהּ שלולית חורף בשם בריכת דורה. השלולית (או הבריכה) המוקפת עצי אקליפטוס היא תופעת טבע ייחודית ונכס נופי נדיר. תכננו את השכונה סביב הבריכה – נכון יותר סביב פארק שבמרכזו הבריכה. בשלב מוקדם של התכנון השווינו את היקף התכנית שלנו בנתניה לקטעים במפת תל אביב: נדהמנו לגלות את הדמיון, במידות ובצורה, לקטע שבין רחוב ארלוזורוב בדרום לרחוב פנקס בצפון ובין רחוב אבן גבירול במערב לדרך נמיר במזרח – חתיכת עיר ממש. תכנית אגם נתניה הייתה בשבילי אחת התכניות היפות ביותר שתכננו; אגם נתניה הייתה גם אחת התכניות המתסכלות ביותר. התחלנו את העבודה ב-1990, התכנית אושרה סופית (קיבלה תוקף בלשון המקצוע) ב-2005.

במהלך שנים אלו סורסה התכנית ללא הכר: התנגדויות, בעיקר מצד הגופים הירוקים, הביאו שוב ושוב לקיצוצים בתכנית המקורית; תכנית מצומצמת שהכנו בתיאום ובהסכמה עם נציגי הירוקים, זכתה להתנגדויות של נציגים ירוקים אחרים ושוב קוצצה; המעט שנשאר משלנו בתכנית שאושרה לבסוף סורס סופית על ידי מהנדס עיר שלא אתייחס אליו כאן. יש הרבה סיפוק באדריכלות, ובפרט בעיצוב עירוני. יש גם עוגמת נפש.

מבטים על אגם נתניה -פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער

מבטים על אגם נתניה -פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
מבטים על אגם נתניה

הפרויקט השני הוא רעיוני בעיקרו: ב-2007 הזמינה עיריית תל אביב ארבעה משרדי אדריכלים להגיש רעיונות לתכנון בעתיד של מתחם שדה דב לכשיתפנה. בדברי ההסבר לתכניתנו כתבנו כך:

תכנון רעיוני של שטח כה גדול בלב מטרופולין תל אביב, תכנון שמימושו, אם בכלל, הוא בטווח של יותר מ-25 שנה (תחזית אופטימית בהתייחס להליכי התכנון בישראל) – מחייב בחינה מחדש של תפישות תכנון ישנות ושאלת שאלות חדשות כגון: איך תיראה עיר העתיד? מדוע אנו מקווים שעיר העתיד תיראה, עד כמה שניתן, כמו עיר העבר? מה קרה למודרנה? ואיפה האידיאולוגיות והאוטופיות של המאה ה-20? אנחנו, כמובן, לא יודעים איך תיראה עיר העתיד. אבל אנו יודעים איך אנחנו לא רוצים שתיראה. המפלצות האורבניות הצומחות בסין עם תקציבי ענק ובשיתוף ענקי האדריכלות בעולם, מהוות אות אזעקה רועם. אם כך, רצוננו לשמר את דמות העיר כפי שהיא נובע משמרנות? או נוסטלגיה? או אולי, אובדן היצירתיות? לא בהכרח. הניסיון של המהפכות בתפישות התכנוניות במאה ה-20, הכישלון של האידיאולוגיות והאוטופיות בתכנון ערים, לימדונו לא לשפוך את התינוק עם המים המלוכלכים מהאמבטיה. הרעיונות המודרניסטיים שנהגו במחצית הראשונה של המאה (CIAM באתונה – שנות ה-30) ומימושן במחצית השנייה, השיכונים והערים החדשות שנבנו בישראל ובאירופה בשנות ה-50 וה-60 –  כל אלה לימדו אותנו שתכנון הערים, בשונה מהאדריכלות, אינו סובל מהפכה אלא התפתחות הדרגתית ולאורך זמן. למה תל אביב של גדס מהווה גם כיום מודל ללימוד ולחיקוי בתכנון העיר? הרשת העירונית שהתווה גדס הוכיחה עצמה במשך קרוב ל-100 שנה. החיוניות, היכולת להשתנות ולהתחדש, עושים את העיר מודל לתכנון בר קיימא
(יער אדריכלים, תכנית לפיתוח ובינוי מתחם שדה דב, 2007)   
                        
נראה לי שהדברים מסכמים היטב את ה''אני מאמין'' שלי בעיצוב עירוני.



פרויקט שדה דב - פרק מתוך החיים והארכיטקטורה מאת יעקב יער
פרויקט שדה דב


כריכת הספר החיים והארכיטקטורה

   החיים והא
רכיטקטורה
   מאת אדריכל יעקב יער

   ספר ראשון בסדרת ''עדות''
   של מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל
   בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון

   עידו איתן, עורך הספר
   פרופ' אלונה נצן-שיפטן, עורכת הסדרה


   לחצו על מנת לרכוש את הספר דרך
   חנות הספרים העצמאית ברשת ''אינדיבוק''


   ניתן לרכוש את הספר בחנויות סטימצקי, צומת ספרים ותולעת ספרים. וכן בגלריה 
   באוהאוס.

 

 




יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B