Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון


פרופ' שלמה חסון

עיצוב המרחב בישראל

17.01.2013



הספר "עיצוב המרחב בישראל" בעריכת פרופ' שלמה חסוןפרק מתוך הספר "עיצוב המרחב בישראל" בעריכת פרופ' שלמה חסון

המרחב בישראל מעוצב מתוך המתח בין האילוץ הביטחוני והצרכים החברתיים ההודפים לעבר הסְפר לבין כוח השוק המושך לעבר הליבה. בניהול המתח מעורבים שלושה מנגנונים: פוליטי, כלכלי וחברתי. מאז הקמת המדינה השתנה אופי היחסים בין שלושה מנגנונים אלה. בתקופת הקמת המדינה וגיבוש האומה (1967-1948) היתה חלוקת עבודה מוסכמת בהגמוניה של המנגנון הפוליטי. מנגנון השוק בנה את הליבה ואת העוצמה הכלכלית של המדינה שזה מקרוב קמה, וקיבל את עליונות המאמץ ההתיישבותי בספר על מערכת הסמלים שנלוותה אליו. בתקופת ההתנחלות והפילוג (1992-1967), נוצר קונפליקט בין המנגנון הפוליטי לבין מנגנון השוק, והמערכת החברתית התפלגה בין תומכי ההתנחלות ומתנגדיה. בתקופת הגלובליזציה והקיטוב (1992 ואילך), הבין המנגנון הפוליטי את חשיבות הפיתוח המוסדר של הליבה והתאים את עצמו למנגנון השוק. המנגנון החברתי ביקר את התנהלותו של המנגנון הפוליטי והתריע על ההתעלמות מהפריפריה החברתית שבתוך המדינה, אך ידו קצרה מלהתמודד עם מנגנון השוק ועם המנגנון הפוליטי.



במהלך השנים השתנה באופן ברור הדגם המרחבי, ועמו - אופיים של אזורי הליבה והספר. בתקופת הקמת המדינה ובניית האומה הונחו היסודות למדינת לאום יהודית. בתקופת ההתנחלות והפילוג עורערו יסודות מדינת הלאום קרי, מדינה שיש בה רוב יהודי, והיא מושתתת על אדנים דמוקרטיים. ערעור זה עדיין נמשך ומעורר דאגה רבה בחוגים שונים בישראל ומחוצה לה. בתקופת הגלובליזציה והקיטוב, מאמץ הפיתוח הוטה לעבר הליבה, והפער בין מרכז לשוליים בתוך המדינה הוחרף. בכל אחת משלוש תקופות אלה מילאו הספר והליבה תפקיד מרכזי. בכולן שמרה הליבה על מעמדה כמוקד כלכלי ותרבותי, אולם עם הזמן נוספו לה תפקידים נוספים. בתקופה שקדמה להקמת המדינה ובזו שלאחריה, היתה הליבה מוקד כלכלי ותרבותי עברי. במהלך תקופת ההתנחלות והפילוג נוסף לליבה המאפיין של מרכז פוליטי דמוקרטי והומניסטי, שיצר משקל נגד לאופוריה הלאומית ששטפה את הארץ. הבורגנות התל אביבית הפכה לנושאת דגל ההומניזם והנאורות ונטלה על עצמה את התפקיד המוסרי של "הצופה לבית ישראל". בתקופת הגלובליזציה והקיטוב הפכה הליבה גם מוקד לחיבור כלכלי, תרבותי וחברתי בין ישראל לעולם.

השינויים באופי הספר היו לא פחות דרמטיים. בתקופת היישוב התאפיין הספר בתחושה של שליחות חברתית וגיאופוליטית וזכה למעמד מרכזי במערכת הפוליטית. ההקצאה של הון לאומי ליישוב ולפיתוח הספר ביטאה את החשיבות שהוענקה לאזור בתקופה זו. בתקופה של הקמת המדינה וגיבוש האומה הפכה ההתיישבות בספר ובכלל זה עיירות הפיתוח והמושבים החדשים לאיקון מרכזי של האומה המתחדשת, אך המציאות היתה שונה - רוב המתיישבים נשלחו לספר בעל כורחם. הם היו חסרי תודעה חברתית וגיאופוליטית, חלשים מבחינה חברתית ותלויים במערכת הפוליטית. הספר היה למעשה פריפריה חברתית חלשה, שכללה יישובים עירוניים וכפריים חדשים. היישובים הערביים שנכללו בתחומי המדינה ושבטי הבדווים שרוכזו באזור הסייג יצרו פריפריה נוספת. מאז הקמת המדינה ועד היום הפריפריה הערבית מקופחת באופן שיטתי בהקצאת קרקעות ומשאבים ציבוריים ובתכנון ופיתוח יישובי. על אף ששתי הפריפריות, היהודית והערבית, חלשות מבחינה חברתית, אין ביניהן קשר ושיתוף פעולה בשל הקונפליקט הלאומי.

בתקופת ההתנחלות נוצרו שני סוגי ספר. 1. אזור העומק של יהודה ושומרון, רצועת עזה ורמת הגולן. ספר זה התאפיין במבנה קהילתי מגובש, במחויבות אידיאולוגית לאומית גבוהה ובהישענות רבה על קופת המדינה. מבחינות רבות דומה ספר זה לזה שנוצר בתקופת היישוב. 2. ספר בעל אוריינטציה לאיכות חיים, אורח חיים פרברי, קרבה לקו הירוק ממזרח או לריכוזי אוכלוסייה ערביים ממערב לקו הירוק, ובחלקו קרוב למוקד המטרופוליני או לערים גדולות כדוגמת ירושלים וחיפה. בתקופה זו ביקשו המתיישבים, ובעיקר אלה שפנו לאזורי העומק, להמשיך את האנרגיה של הגל הקודם ולהחיל את מיתוס הספר גם על שטחי ההתנחלות. הם נהנו מתמיכת המנגנון הפוליטי וממשאבים שגויסו במרכז, אולם לא הצליחו להמשיך את מסורת הספר של תקופת הקמת המדינה. ההתיישבות, שהיתה בעבר גורם מלכד, הפכה לגורם המפלג את האומה. הוויכוח המרכזי כיום הוא על הלגיטימיות של ההתנחלות באזורי העומק ועל משמעותן הגיאופוליטית. יש הרואים בהן מימוש השיבה של העם לנחלת אבותיו ויש הרואים בהן ערעור על עצם קיומה של המדינה כמדינת לאום יהודית ודמוקרטית.

בתקופת הגלובליזציה והקיטוב לא נוצר ספר חדש, להוציא מעט יישובים כמו אלה שהוקמו סמוך לקו הירוק כהמשך לתכנית הכוכבים ועבור מפוני גוש קטיף בחבל לכיש. המנגנון הפוליטי נכנע למנגנון השוק, הלהט הגיאופוליטי של התיישבות בשוליים דעך, והליבה נחלה ניצחון מוחלט. בתקופה זו הפכה ישראל מחברת ספר לחברת ליבה. היישובים היהודיים הסמוכים למטרופולין תל אביב כמו יבנה, ראש העין, אשדוד וקריית גת, שנהנו מקרבה למוקד הכלכלי וממנהיגות יוזמת ומובילה זכו לפיתוח. היישובים היהודיים האחרים, המרוחקים מהמרכז, ובכללם העיר ערד, שהיתה בעבר ספינת הדגל של הערים החדשות המוצלחות בשוליים, נותרו ברובם מאחור. אכלוס ערי הפיתוח בעולים חדשים והפניית אוכלוסייה חרדית אליהן, העמיקה את הפער בין מרכז לשוליים. היישובים הערביים באזורי השוליים נותרו במצב גרוע ביותר: ללא הקצאת קרקעות ותכנון היישובים, ללא השוואה בהקצאת המשאבים הציבוריים והפיתוח הכלכלי. גרוע במיוחד מצבם של היישובים הבדוויים בנגב המהווים פריפריה של הפריפריה הערבית - מספר רב של יישובים בלתי מוכרים, בעיית קרקעות, חוסר פיתוח של תשתיות ושירותים ונחשלות כלכלית וחברתית ביחס לשאר האוכלוסייה.

הספר הפנימי כלומר, עיירות הפיתוח, מושבי עולים, יישובי הערבים והבדווים בדרום, מתאפיין בנחשלות ובהתפרקות, ואינו מונח על שולחן הממשלה. הספר החיצוני כלומר, היישובים ביהודה ובשומרון, מוקע מעל כל במה בינלאומית וחסר לגיטימציה פנימית. רק הספר המקושר לליבה הצליח. אלה הם היישובים הפרבריים על הגבעות שממערב לקו הירוק, היישובים הפרבריים הסמוכים אליהם ממזרח לקו הירוק, חלק מהמצפים בגליל ויישובים קהילתיים בדרום. יישובים אלה מקושרים לליבה בשתי דרכים עיקריות: קשר תחבורתי בשל הקרבה הגיאוגרפית לליבה, או קשר כלכלי בשל נדידת פונקציות של הליבה לעבר השוליים. כיצד ניתן להסביר התפתחות זו? כיצד ניתן להסביר את עליית כוחו של מנגנון השוק בעיצוב הליבה והספר כאחת? ניתן להציע כמה הסברים. דעיכת מדינת הרווחה, התעצמות מנגנון השוק בעקבות תהליך הגלובליזציה, עליית כוחו של המנגנון החברתי ושינוי בדעת הקהל העולמית כלפי המפעל ההתיישבותי היהודי.

1. דעיכת מדינת הרווחה ועליית כוחה של אידיאולוגיה ניאו-ליברלית מילאה ללא כל ספק תפקיד חשוב בתמורה זו. מדינה הרווחה דאגה לפיזור משאבים ולתמיכה באזורי השוליים, ואילו האידיאולוגיה הליברלית ממוקדת כל כולה בליבה. מעניין לציין כי בחלק גדול מהתקופה שבה מתרחש המעבר עומד בראש הממשלה הימין, שעם תומכיו נמנים רוב תושבי הפריפריה היהודית. בד בבד נרשמה ירידה דרמטית בכוחן של מפלגות השמאל, ועלייה בכוחות של מחנה הימין. התופעה הפוליטית המאפיינת יותר מכול את העידן הניאו-ליברלי היא התמעטות יכולת המשילות. מנגנון השוק הוא המעצב את המרחב. למעט מדיניות הביטחון של שמירה על גבולות נוכחיים, אין המערכת הפוליטית מתווה כל חזון ודרך ביחס לגבולותיה העתידיים של מדינת ישראל או לצמצום הפערים בין מרכז לשולייים. פעולותיה נושאות אופי פופוליסטי ואינן מספקות פתרונות אמיתיים לבעייתיות הגיאופוליטית ולקיטוב החברתי והכלכלי המעמיק.

2. התעצמות חסרת תקדים של מנגנון השוק. מנגנון השוק פעל לאורך כל שלוש התקופות, אולם בתקופה האחרונה, בעידן הגלובליזציה, התעצם כוחו מאוד, והוא נהנה מתמיכה ממשלתית חסרת תקדים. החבירה בין המנגנון הפוליטי למנגנון השוק החלה בימי כהונתם של שמעון פרס כראש הממשלה ויצחק מודעי כשר האוצר, ונמשכה ביתר שאת בתקופתו של יצחק רבין. למרות היותו איש מפלגת העבודה נתן רבין ידו לשינוי, אך בד בבד השקיע בחינוך ובתשתיות. הממשלות שבאו לאחר מכן הותירו את הפריפריה של ישראל לנפשה. מי שנהנה מתהליכים אלה הוא ערי המרכז, שהחלו בגיוס משאבים באמצעות שותפויות בין הון פרטי לציבורי. קשה לדמיין את ישראל מגיעה למעמד מכובד במערכת הגלובלית (מקום 15 בשנת 2006 ומקום 21 בשנת 2007) ללא פעילותם של יזמים פרטיים הלוקחים סיכונים ומצעידים את ישראל קדימה במערכת העולמית.

3. טרנספורמציה של המנגנון החברתי. תקופת הקמת המדינה ובניית האומה התאפיינה בצייתנות חברתית של היהודים ושל הערבים כאחת. בתקופת ההתנחלות והפילוג צמחה המחאה הגיאופוליטית, ולצידה המחאה החברתית שיצאה מתוך אזורי העוני והמצוקה היהודיים והערביים. בתקופת הגלובליזיציה והקיטוב, מאז שנות התשעים, התמסדה המחאה בארגונים ובמכונים חזקים שמונהגים על ידי אליטות חברתיות, ומחוברים לארגונים פילנתרופיים גלובליים. הם זוכים לבולטות רבה בתקשורת, אך קצרה ידם מלשנות את הדגמים המרחביים המתהווים בישראל, ובמיוחד את הקיטוב החברתי בין הליבה לשוליים.

אין כל ספק כי ארגונים אלה השיגו הישגים גדולים בתחום הסביבה, והם פועלים לקידום השוויון האזרחי. הם מדגישים את נושא זכויות האדם וזכויות של מיעוטים, ומבקרים את המגבלות המוטלות על הדמוקרטיה ואת חוסר הצדק בחברה הישראלית. מדי פעם חוברים ארגונים אלה יחד לקואליציות אד-הוק במטרה לקדם צדק חלוקתי, להגביל את ההתפשטות העירונית הבלתי מבוקרת, את המשך הבנייה בהתנחלויות ואת הקמתם של יישובים יהודיים באזורי הספר הפנימי. פעולות אלה משקפות את האינטרסים השונים של חברי הקואליציות: הזדהות עם הפלסטינים, שמירה על מדינת לאום יהודית ודמוקרטית, הגנה על הסביבה ושמירת שטחים ירוקים, דאגה לצדק חלוקתי תוך קריאה לחלוקה צודקת של משאב הקרקע הציבורית והתרסה נגד מה שנתפס כייהוד המרחב. בתקופה של הגלובליזציה והקיטוב גדל מספרם וכוחם של ארגונים אלה. לעתים קרובות הם יצרו שותפויות עם משרדי ממשלה, הרבו לעתור לבית המשפט, גייסו כספים מקהילות וארגונים בחו"ל, ופעילותם זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב בארץ ומחוץ לה. התופעה המעניינת היא כי דווקא בתקופה זו של פריחה ארגונית מתרחב האי-שוויון, והיחסים בין יהודים לערבים מקצינים. מי שעומדים בראש התנועות הם משכילים בני המעמד הבינוני המכירים את המערכת הממסדית מקרוב. ואולם הנפגעים העיקריים מהתמורות הכלכליות והחברתיות נותרו לרוב מחוץ לארגונים ולמכונים, וקולם לא נשמע.

כיצד קרה שדווקא בעידן הקיטוב לא נוצרה בישראל מחאה חברתית הנישאת על ידי הנפגעים העיקריים? כיצד קרה שדווקא בעידן זה מובילי הביקורת והמחאה הם אינטלקטואלים בני המעמד הבינוני, ולא העניים שהובילו את המחאה בשנות השבעים והשמונים? מבחינה זו נראה כי ישראל השתלבה באוניברסליזציה של שיח הזכויות החברתי והמשפטי. כך לדוגמה, מסמכי החזון של המגזר הערבי או הקריאה לזכות לעיר ולמתן דיור לקבוצות צעירים יוצאים מקרב המעמד הבינוני ומקרב אינטלקטואלים, שמקושרים למערכת הגלובלית. העניים ביותר נותרו ללא קול. בעיות מהותיות של עוני, צדק חברתי וחלוקת משאבים לפריפריה אינן מקבלות תשומת לב אמיתית. ומעבר לרטוריקה של צדק חלוקתי לא ניתנו תשובות אמיתיות לבעיית הקיטוב הנלווית לתהליך הגלובליזציה.

4. השינוי בדעת הקהל העולמית
. דעת הקהל העולמית שתמכה במדינת ישראל בראשיתה וראתה בה סמל של שחרור לאומי, תקומה מאפר השואה וקיבוץ שרידי העם היהודי במולדתו, רואה בה היום אנכרוניזם קולוניאליסטי. גוברים הקולות המפקפקים ביכולת קיומה של ישראל ואף בטעם לקיומה. בדעת הקהל היא מדורגת בתחתית הרשימה. שינוי זה בולט במיוחד באירופה, שטראומת הקולוניאליזם ואימי מלחמת העולם השנייה חיזקו בה את הערכים של משפט בינלאומי ושמירה על זכויות אדם ואת הנטייה הפוסט-לאומית. בשנים האחרונות עוברת הביקורת גם לארצות הברית ובולטת במיוחד בקרב חוגים ליברליים ובקמפוסים.

ארבעה תהליכים אלה מחמירים את הבעיה הגיאופוליטית והחברתית של ישראל. המשך השליטה בשטחים, פירושו החלפת מדינת הלאום היהודית והדמוקרטית במדינה דו-לאומית בעלת סממנים קולוניאליים. בשנים האחרונות מתחזקת הביקורת בדעת הקהל העולמי ובקרב מנהיגי מדינות על המשך הכיבוש, והיא עלולה בסופו של דבר להקשות על המשך ההשתלבות בתהליכי הגלובליזציה. ניצנים של חרם על ישראל בקרב חוגים אקדמאיים, חרם סחורות והסתייגות גוברת מישראלים כבר בולטים לעין. לא ניתן להתעלם מהסיכונים הקשורים במצב הקיים. הביקורת האנטי-ציונית והפוסט-ציונית על המצב המרחבי-חברתי מערערת את מעמדה של ישראל בעיני אומות העולם. יתר על כן, הביקורת על הכיבוש מופנית אל תוך המדינה, ומחריפה את הביקורת על עצם הקמתה של מדינת ישראל ועל זכות העם היהודי למדינת לאום משלו. באופן זה מעניקים הערעור והביקורת לגיטימציה לכוחות מבפנים ומבחוץ המערערים על עצם קיומה של מדינת ישראל. היום יותר מתמיד יש הכרח להתכנס לתוך גבולות שיאפשרו את קיומה של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית.

 

הספר "עיצוב המרחב בישראל" בעריכת פרופ' שלמה חסון
את הספר ניתן לרכוש דרך פרופ' שלמה חסון
דואר אלקטרוני:  mshasson@gmail.com




 

ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות





יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B