Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון


קובי פלד

ארכיטקסטורה- הבית הערבי כטקסט חברתי

"אחד המאפיינים הבולטים המשותפים לעיצוב חלל הבית אצל בני הדור הישן, אצל דורות הביניים ואצל בני הדור הצעיר הוא נטייה לצורות עגלגלות בחפצי נוי וברהיטים, גדולים כקטנים"...

08.2012

פרק מהספר ארכיטקסטורה,  אשר סוקר את האדריכלות בבית הערבי

עיצוב הבית ודיפרנציאציה חברתית

החברה הערבית באזור ואדי עארה אינה עשויה מקשה אחת. בני המקום נבדלים איש מרעהו בתחומים רבים: ייחוס ומוצא, השכלה ותעסוקה, הון ובעלות על אדמות, העדפות תרבותיות ונטיות דתיות, יחסים עם הפלסטינים בגדה המערבית וקשרים עם החברה היהודית בישראל. עוד לפני מלחמת 1948 היה העם הפלסטיני מורכב מקבוצות שונות ומגוונות: בני עיר, בני כפר ונוודים, אנשי ההר ואנשי המישור, מוסלמים ונוצרים, וכו'. מאז 1948, במרוצת הזמן, נעשו הפלסטינים שנותרו בתחומי מדינת ישראל קבוצה חברתית מגוונת לא פחות, שמרכיביה השונים נתונים תחת השפעות רבות ולעתים סותרות.
ברבדיה של חברה מורכבת זאת ניתן למצוא אופני עיצוב שונים. אף על פי שהבית נתפס כתחום של הפרט, עיצוב הבית מהווה זירה פומבית, שבה נעשה מאמץ להמחיש הבדלים חברתיים ולחדדם. זירה פומבית זו עשויה מהשיחה הגלויה והסמויה המתנהלת בין הבתים, בין חדרי האורחים, בין המטבחים ובין חדרי השירותים והרחצה של אלה המשתתפים במשא ומתן החברתי על עיצוב הבית, שאיננו אלא מאבק סימבולי על סטטוס סוציו-אקונומי. פייר בורדייה היטיב לתאר מאבק זה בלשון שאינה מתמסרת להבנה בקלות:

שלילת ההנאה הנמוכה, הגסה, הוולגרית, המושחתת, הירודה – ובמילה אחת: הטבעית – אשר נותנת תוקף לספירה המקודשת של התרבות, מורה על אישור עליונותם של אלה שדעתם יכולה להיות נוחה מן התענוגות המעודנים, המזוככים, הנאצלים [...] וזוהי הסיבה מדוע אמנות וצריכת תרבות מוטים מראש, במודע ובמכוון או שלא, למלא פונקציה חברתית של מתן לגיטימציה להבדלים חברתיים.

בסעיף זה, אשר פותח את העיון בדיוקנה התרבותי של החברה הערבית הפלסטינית בישראל בראי אובייקטים ואופני עיצוב, יתוודע הקורא לדמותה המורכבת של החברה הנדונה מתוך תיאור עיצוב הבית בקרב שתי קבוצות שונות זו מזו. ראשית ייכנס בעיני רוחו לבית של בני הדור הישן, ילידי שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. לאחר מכן יילקח לביקור מדומיין בבית של בני הדור הצעיר מקרב בעלי האמצעים, ילידי שנות ה-60 וה-70. כך יכיר אובייקטים ואופני עיצוב שונים ורחוקים זה מזה כרחוק מזרח ממערב.

דיוקנה התרבותי של החברה הערבית הפלסטינית בישראל בראי אובייקטים ואופני עיצוב

בתי בני הדור הישן

בבתיהם הישנים והחדשים של בני הדור הישן פרושים על הרצפה מזרנים בכיסוי בד פרחוני, ליד ארון גדל מידות. אצל אחדים זה ארון עץ עתיק ויפהפה, מעשה ידי אמן, שימיו כימיהם. אצל אחרים זהו ארון גבוה ורחב, מעשה ידי נגר, מכוסה וילון המסתיר מערום מזרנים ומצעים, וימי הארון כימי בניהם. כמה מבני הדור הישן השליכו זה מכבר את הארונות הישנים למיניהם ורכשו ארונות גדולים, מיוצרים בייצור המוני, המסתירים את תכולתם מאחורי דלתות עץ נסגרות וננעלות. בבתי רבים מהזקנים, אשר עושים שימוש במזרנים לצורכי הסבה ושינה, ניצבים בפינת החדר כיסאות פלסטיק אחדים המיועדים לאורחים שאינם יכולים או שאינם מוזמנים להסב על מזרנים בחברת בעלי הבית המבוגרים. בכמה מבתי האבן הישנים משתלשל מהתקרה, מאבן הראשה האוחזת באבני הקשת, כבל ובקצהו מאוורר ישן בעל זרועות מתכת. כלי העולם החקלאי שאיננו עוד, כדוגמת מגל שהחליד או כד חרס שנותר בשלמותו, מונחים על מדף רחב בפינת הבית כאבן שאין לה הופכין. מעל המקרר, בתוך מפית בד, בעלת הבית המבוגרת מייבשת מרווה, וטס קש התלוי לקישוט על אחד הקירות הוא קרוב לוודאי מעשה ידיה של אחת מבנות המשפחה, וייתכן ששימש את בני הבית בימים עברו. אצל צעירים מהם מקובל לתלות טס דומה, המחקה בצורתו ובצבעיו את הטס המסורתי, אך אינו עשוי גבעולי קש אלא חוטי פלסטיק.
אובייקט נוסף המאפיין במיוחד את בני הדור הישן הוא מתלה הבגדים. כיום, גם בתי הזקנים גדושים כלי נוי וחפצים שימושיים בארונות ובשידות, אך מתלה הבגדים עשוי לרמוז שבעבר לא היו הארונות והשידות כה נפוצים. אמנם גם צעירים מהזקנים הללו, ובייחוד צעירים הקרובים ברוחם ובהליכותיהם לאורח החיים המסורתי, עושים שימוש במתלי בגדים, אך בבתי הזקנים הם בולטים במיוחד. כפייה ועקאל ובגדים ישנים עם חדשים תלויים על מתלה הבגדים בחדר המרכזי (לעתים החדר היחיד), וכל הבא בפתח אינו יכול שלא להבחין בהם. בגדי האישה המבוגרת, לעומת זאת, יוצנעו בארון ויוסתרו מעין זר.
על קירות החדרים בבתי בני הדור הישן תלויים ציורים וצילומים גבוה ממה שמקובל לתלות אצל צעירים מהם. מעל ראשי הדלתות והחלונות וסביבם תלויים צילומי הזקן והזקנה, דיוקנאות ההורים בשחור-לבן, הנכדים בצבע, הילדים בחתונותיהם. גם צילום דהוי של בן משפחה שנפטר אינו מראה נדיר בבתים אלה, וכן תמונות ועיטורים למיניהם. כשצילומי בני המשפחה שאינם בין החיים תלויים מעל משקופי הפתחים, ראשי מסגרותיהם מוטים קמעה כלפי פנים החדר, עשויים המתים להידמות לעיני זר כמשקיפים אילמים על חיי הבית, שהכול מתחולל תחת עינם הפקוחה, הקפואה.
רוב בני הדור הישן ורבים מן העניים הם שתי קבוצות המצויות מחוץ למעגל המתמודדים בתחרות העיצוב הסוחפת את היישוב הערבי באזור ואדי עארה. בני הדור הישן מסתפקים במועט, ועל פי רוב אינם מנסים להפגין סטטוס באמצעות אובייקטים נחשקים ועיצוב אופנתי. עניים בני עניים אינם משתתפים בתחרות, מכיוון שאמצעיהם המועטים אינם מאפשרים זאת. בחדרי עניים נשקפת דלות: שבר ראי מונח מעל ברז הכיור במטבח זעיר, בתוכו נשקפת בבואה קטועה, ולמולה מצחצחים שיניים ומסתרקים. עם זאת, השאיפה להפגין הידור בזירה הפנימית קיימת גם אצלם. קנקני זכוכית המצויים בשימוש אצל משופעי האמצעים מוצגים לראווה אצל מחוסרי האמצעים. הדלות עשויה להניב פתרונות שיש עמם תושייה: קטע גדר ישנה הוצמד אל מסגרת החלון והוא משמש כסורג לכל דבר
.
ארכיטקסטורת הבית הערבי
 

בתי הצעירים והאמידים
כמעט שום דבר מכל זה אינו נמצא בבתי הצעירים והעשירים. למבקר בבתים אלה, בדומה לבתים רבים בישראל, מתבררת מאליה הטענה בדבר כוחו המסווג של הטעם. החפצים המצויים בבתי בני הוואדי הצעירים והאמידים דומים ביסודם זה לזה – זו פעולתה של תחרות העיצוב הניטשת ביניהם – אך שונים בתכלית מהחפצים המצויים בידי אלה שידם אינה משגת. בני ואדי עארה אשר מטפסים בסולם החברתי מבקשים להפגין במרחב הביתי את מעמדם החדש באמצעות סמלי הסטטוס של בני העלייה.
מאפיין בולט של בתי הצעירים מקרב בעלי האמצעים הוא עיצוב מוקפד של רהיטים ופרטים אדריכליים: ידיות הארונות בחדרי השינה ובמטבחים לעולם אינן מעוצבות בחוסר שימת לב, בקו בלתי מחושב ובסגנון מיושן, והן אינן פגומות או רופפות. הן עשויות מתכת מבהיקה, מסתלסלות בחופשיות, או מעוצבות בפשטות ובתחכום. המבקשים להידמות לבני המעמדות העליונים בחברה הערבית באזור הוואדי מתקינים ידיות ארונות מעוצבות בקפידה. זאת דרך לרכוש סטטוס במחיר שווה לכל נפש. בדומה לידיות, פריטים מסוגננים בחדרי הרחצה, מקדשי תרבות הגוף, נועדו לציין מעמד גבוה. מוטות מתכת לתליית וילונות מציינים סטטוס גבוה, אם הם מסולסלים בקצותיהם ומעוטרים בעלי תאנה מוזהבים, למשל. תושבי ואדי עארה הצעירים והמבוססים אינם מסתפקים עוד במנורות ואהילים פונקציונליים. פריטי התאורה נתפסים בעיניהם (ובצדק, מבחינה עיצובית) כאלמנטים סגנוניים לכל דבר ועניין .
כמו כן מתאפיין העיצוב האופנתי בנוכחות חומרית עזה: שיש בעיבוד גס, משטחי עץ מלוטשים, זגוגיות כחלחלות, מתכות מבהיקות. העיצוב האופנתי, כמו האדריכלות בת-זמננו, אינו מתבייש באמת ההנדסית ומותיר את החיבורים בין משטחים וחומרים שונים גלויים ומעוצבים בקפידה. יותר מכול בולטת גאוות השליטה בחומר ויכולת טכנית מופגנת להכניעו ולהעניק לו צורה חופשית ובלתי שגרתית. בייחוד ניכר הדבר בכל אותם מוטות מכופפים, מעוקלים ומסולסלים, כמו בניגוד לרצונו הטבעי של הברזל העיקש.
זירה נרחבת להפגין בה סטטוס סוציו-אקונומי גבוה היא המטבח. במטבחיהם של הצעירים והאמידים לא רואים קירות עירומים, אביזרי מטבח מיושנים, שק אורז תפוח שעון אל הקיר, כד פלסטיק גדול לאצירת שמן זית, טסי מתכת להגשת האוכל, אגודות בצל ושום, חבילות גדולות של סוכר ומלח ומצרכים בסיסיים אחרים. אלה נראים במטבחיהם של אחרים, ואילו כאן הם שמורים במזווה. המטבח האופנתי הוא זירה רבת-אפשרויות להפגין בה, בעזרת אובייקטים ואופני עיצוב, חזות של מעמד חברתי נכבד ויכולת כלכלית גבוהה. פריטים שימושיים רבים במטבח המסוגנן עשויים חומרים משובחים ומעוצבים בשימת לב: סלסלת תפוחי אדמה המעוצבת כתרנגולת, ואזה רבועה הסובבת על צירה, מקרר כחול בעיצוב אופנתי. לנוכח מטבחיהם של ההורים והסבים, או לעומת מטבחיהם של העניים יותר, להפגין כל זאת במטבח משמע לומר – גם "מאחורי הקלעים", במושגיו של הסוציולוג האמריקאי ארווינג גופמן, תימצא חזות של עושר.
תחרות העיצוב חרגה זה מכבר מתחום הסלון והמטבח והיא מקיפה עתה את הבית כולו. קירות פנימיים, כמו קירות חיצוניים, נצבעים בגוונים רכים ועזים, חמים וקרים. קירות אחדים מטויחים במשיכות מכחול חופשיות המותירות בהם את חותמן. המרצפות הסטנדרטיות, שאורך צלעותיהן עשרים סנטימטר, הוחלפו זה מכבר במרצפות יוקרתיות, גדולות ושחורות לדוגמה, אשר כתמים ארגמניים ועורקים אפרפרים מבצבצים בהן. רוח העיצוב החדשה הגיעה גם אל חדרי השירותים, שם עשוי וילון החלון הזעיר להשיח עם כיסוי הבד של מתלה נייר הטואלט בשפה אחת, ואף נייר הטואלט עצמו אינו גס למגע ובעל גוון עכור כלשהו, כי אם עבה ורך וצבעו ורוד או אפרסק, למשל, שכן תא השירותים היה לאחד מחלונות הראווה של הבית.
רוח העיצוב החדשה בולטת בחדרי השינה, במיוחד ב"יחידת ההורים". שם, בצד המיטה, הארון ושתי השידות כמקובל, עשויים להימצא שתי כורסאות ושולחן קטן, כמתואר בחוברות העיצוב ובירחוני האופנה. פינת ישיבה זו – לרוב דחוקה ולמעשה בלתי שימושית – מבקשת להעיד על טעם מעודן ובלתי מצוי המאפיין, וליתר דיוק נועד לאפיין, את בני העלייה. שתי כורסאות אלה כמו אומרות שבני הזוג יכולים להסב לשיחת רעים בחדר המיטות. אמירה סימבולית על משקלן של זוגיות ואינטימיות מובלעת בהן.
הספות הסלוניות בבתי תושבי הוואדי הצעירים והמבוססים מעוצבות, באופן כללי, בקווים ישרים ובגוונים מאופקים למדי, ביחס לגוונים העזים ולקווים המסולסלים המאפיינים את עיצוב הספות בחדרי האורחים בבתי דור ההורים. אולם הגם שהספות וחדר האורחים מעוצבים באיפוק יחסי, עשויה להתגלות לפעמים חריגה מהטון הכללי בצורת נברשת גדולה, הדורה ומפוארת, ואינספור נטיפי זכוכית משתלשלים מתקרת החדר הגבוהה ומתיזים ניצוצות של אור על ריהוט המעוצב באיפוק.

טעם המשותף לרבים
תפיסות עיצוביות כה שונות פועלות זו לצד זו באזור ואדי עארה, ואפילו בתוך משפחה אחת, שבה האחים הגדולים קרובים בהליכותיהם לדור ההורים, ילידי השנים הראשונות של המנדט הבריטי, ואילו האחים הצעירים כבר מחוברים לאורח חיים שונה בתכלית. למעשה תוארו בסעיף הקודם שני קצוות אפשריים של אופני עיצוב הנהוגים בחברה הנתונה תחת השפעות רבות, עזות ומנוגדות. אולם האם ניתן למצוא בחברה מגוונת שכזו אובייקטים מסוימים שנהוג להציג בבית המגורים ואופני עיצוב שניתן לטעון כי הם מאפייניה המובהקים? האם יימצאו יסודות עיצוביים משותפים לשכבותיה השונות של חברה זאת, או לפחות לרובן המכריע, שיבטאו את יסוד הקרבה ביניהן?
אחד המאפיינים הבולטים המשותפים לעיצוב חלל הבית אצל בני הדור הישן, אצל דורות הביניים ואצל בני הדור הצעיר הוא נטייה לצורות עגלגלות בחפצי נוי וברהיטים, גדולים כקטנים: מנורות רבות מעוצבות כפרחים לבנים הנפקחים לכל עבר, ושפתותיהם, כמו שפתי קנקנים וכדים אחדים, משרטטות קווים גליים, קמורים וקעורים לסירוגין. הדבר ניכר גם בפרטי בניין, כדוגמת רגלי מעקות המתעקלים כגביעים, ומוטות סורגים מכופפים ומסולסלים. פתרון עיצובי ממין אחר – חסכוני מבחינת החומר והגיוני מבחינה קונסטרוקטיבית – הוא לבחור רגלי מעקות ומוטות סורגים המעוצבים בקווים ישרים, אך במקרים רבים מאוד מעדיפים דווקא את הקו הפתלתל על פני הקו הישר.
הנטייה אל הקו המפותל בולטת במיוחד בבחירת ריהוט סלוני. אמנם יימצאו צעירים בעלי אמצעים המבקשים לעצב לעצמם סלון מודרני בעיצוב פשוט ונקי ובגיאומטריה של קווים ישרים, כה שונה מהגיאומטריה העקלקלה המושלת בריהוט הסלוני בבית ההורים, שאותו כינה בלעג אחד מאותם צעירים "סלון אוריינטלי". עם זאת, רבים בוחרים דווקא בספות ובכורסאות בעלות משענות יד המתעגלות כגוף חי, וקצות רגליהן מפוסלות ככפות רגלי חיות טרף.
עיטורי העץ בספות ובכורסאות אר-נובו אלה, המבקשות להידמות לריהוט בחצרות המלכות באירופה, מעוצבים כקווצות שער מתולתל או כגלי ים, ובצורות של צמחים ובעלי חיים. עיטורים אלה אומרים שפע בחקותם צורות גדושות של פרחים ואשכולות ענבים. שלד של רהיט בעל היגיון ישר זווית עשוי להיות מכוסה בשפע של צורות שאינן קונסטרוקטיביות ואינן ישרות זווית. הקו הפתלתל, הגועש, המתקמר ומתקער, נעצר ומשנה כיוון, כמו מתאר דרמה רגשית שהקו הישר אינו מסוגל להגותה כלל.

עיצוב עם נטייה לצורות עגלגלות מול שפה מודרנית יותר ועיצוב פשוט ונקי

אמנות מתקתקה רבת-תפוצה

גודש רגשי עולה במישרין מדימויים מצוירים, מצולמים ומפוסלים המופיעים תכופות בבתים ערביים. בספרו על קיטש ואמנות הגדיר תומס קולקה שלושה תנאים לשימוש במושג קיטש. התנאי הראשון: קיטש מוצלח יתאר נושאים הנחשבים יפים, נעימים לעין וגדושים רגשות המתעוררים מאליהם. על כן נדיר, לטענתו, למצוא קיטש מופשט, מכיוון שהמופשט אינו מעורר, בדרך כלל, תגובה רגשית מיידית. התנאי השני: ניתן לזהות את נושאי הקיטש מיד וללא מאמץ. קיטש אמיתי צריך להתפענח בקלות. התנאי השלישי: קיטש טוב אינו מעשיר במאום את עולם האסוציאציות של המתבונן. הוא אינו מחדש דבר, או קורא תיגר על כללי הייצוג המקובלים. להפך, הוא שמרני מטבעו. הקיטש מטשטש אסוציאציות ורגשות שאמנות טובה מחדדת, מחדשת ומהפכת. כל אחד משלושת התנאים הללו הוא תנאי הכרחי וצירופם יחדיו הוא תנאי מספיק.
אובייקטים רבים המופיעים לעתים קרובות בבתים באזור ואדי עארה מתאימים להגדרות אלה, ובייחוד בולט בהם מטען הרגשות המתעוררים מאליהם, הנזכר בתנאי הראשון שהציב קולקה לקיטש. הנה דוגמאות אחדות הלקוחות מקירות הבתים ומהמדפים בארונות התצוגה: תמונה נפוצה, דהויה, המתארת שני ילדים בבגדים בלויים זוללים אשכול ענבים וחריץ גבינה; תמונת ילד בוכה, על שכמותו העיר קולקה: "על הילד שנבחר בתור אובייקט להיות קטן ומתוק, ולא מכוער ומרושע למראה. אסור שבכיו יהיה מרגיז או היסטרי, אלא עליו לשאת אופי של התייפחות שקטה ורכה, שהרי הילד אמור לעורר תגובה אוהדת"; בת ובן מברכים על המזון הדל המונח לפניהם, לחייהם שמנמנות ופניהם מלאכיות, עדינות וענוגות, מיוסרות מעט ונוגות; תמונת קיר גדולה מעל המראה בחדר הרחצה של "יחידת ההורים", המתארת שני חתלתולים לבני פרווה, אף ורדרד להם ואוזניים עדינות, וראשיהם מציצים מתוך קופסת מתנה אדומה, מעוטרת בסרט אדום בוהק.
בספרו קיטש ומוות, אשר דן בצירוף שני יסודות אלה באסתטיקה הנאצית, טוען ההיסטוריון שאול פרידלנדר שבקיטש מתקיים איזון עדין בין תיאור המציאות כמות שהיא ובין מה שעשוי להיות במציאות: "נאהבים הרי באמת שוכבים מתחת לעץ אשוח כזוג יונים; בית שחוט דק של עשן עולה מארובתו יכול באמת להעניק מחסה למשפחה מאושרת; ונוף שוויצרי אכן דומה לגלויה מצוירת". אך ראוי להוסיף שהקיטש נוטל מ"המציאות כמות שהיא" את הנתח היפה ביותר, הנתח הנעים לעין מכול, מקפיא אותו וממתיקו, מסלק ממנו את כל הפרטים הלא נאים, הם-הם המוסיפים לו חיים, ומעצים את היופי שבנתח המציאות הנבחר עד זרא. במובן זה נוטל הקיטש רוח חיים מ"המציאות כמות שהיא".
אכן, לא ניכר כל פגם בשתי יונים צחורות, מושלמות, מפוסלות ברגע מעופן, בעוזבן ענף עץ הניצב בין הספה לכורסה בפינת "דִיוַאן" ישן בלב היישוב ג'ת; אין רבב ברעמתו המתולתלת ובזנבו השופע של פסלון סוס מוזהב בדהרתו. מאחוריו מניפה המתארת שקיעה היורדת על קרחת יער מאדימה, בקתות קש לגדת נהר, ודקלים מטים צוואר באלכסון שרק דקלים יכולים לו באמת . ואין מושלם מאשכול ענבי זכוכית נוצצים תלוי על ענף מסולסל עשוי מתכת, מכוסה עלים שאינם עלי גפן. יש לומר זאת במפורש: יונים אכן צחורות כשלג, סוסים אכן אומרים הוד והדר, ואשכולות ענבים אכן שופעים, אך בלא כתם כלשהו וללא רבב ופגם נותרים אובייקטים אלה מושלמים, מלאכותיים ובלא רוח חיים.
ישנה דעה שאומרת כי הולדת הקיטש בימים קדומים. בפומפיי, למשל, ייצרו כמויות גדולות של פסלונים פופולריים למטרות ייצוא. אולם בדרך כלל מתארים את הקיטש כתופעה מודרנית. למן המחצית השנייה של המאה ה-19 היה הקיטש לתופעה תרבותית רחבה ורבת-השפעה. אחדים רואים בתנועה הרומנטית את אמו הורתו של הקיטש, ואילו אחרים סבורים שהקיטש הוא תולדה של המהפכה התעשייתית. על פי טענה זו, תנאים מוקדמים עיקריים להופעת הקיטש הנם עיור מואץ, עליית פרולטריון בעל השכלה בסיסית, דעיכתן של אמנויות מסורתיות והתעצמותו של ייצור המוני. מעניין לציין שתהליכים דומים לאלה, גם אם שונים מהם, דחוסים בפרק זמן קצר בהרבה, התחוללו בעוצמה רבה באזור ואדי עארה במחצית השנייה של המאה ה-20, כמאה שנים ויותר לאחר שהיה הקיטש ידוע ומוכר ברחבי אירופה. הקיטש הופיע ברחבי הוואדי עם מות החיים החקלאיים ודעיכת המבנים החברתיים שתאמו אותם, עם גוויעת המלאכות והאומנויות המסורתיות, ובכללן מלאכת הבנייה העתיקה, עם העיור המואץ בכפרים הערביים, עם הטלטלות העזות בחיים הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים (במיוחד עם תום הממשל הצבאי), ועם השפעת הקיטש מהחברה היהודית ומהעולם הערבי והמערבי.

שפע חפצים האומרים שפע
בבתים ערביים רבים נגלה לעיני האורח שפע רב של אביזרים, כלי בית, חפצי נוי ומזכרות. חפצים רבים מונחים בכל עבר: מצטופפים על פס עץ צר בראש תיבת התריס מעל מסגרת החלון, וניצבים על גבי מעמד עץ, חפץ נוי בפני עצמו, ובין רגליו גם כן. בארונות ויטרינה מוצגות מערכות אחדות של ספלים וכוסיות, קנקני זכוכית וכלי קיבול למיניהם, כאלה המשמשים את בני הבית וכאלה המוצגים לראווה (איור 5.4). לא רק בארונות ויטרינה, גם מעליהם, ועל אדן החלון ומעל המקרר. תמרוקים, בשמים ומשחות, בקופסאות, בצנצנות ובבקבוקונים מקובצים על שיש בוהק לצד חפצי נוי זעירים בחדר רחצה באחד הבתים בעיבורה של אום אל-פחם. שם, על שפת הכיור המסוגנן, נראים תכשירי הגוף וכל תשמישיו הזעירים כהמון הנקבץ ברחבת עיר. אופנות העיצוב האחרונות גודשות את בתי המידות, אך גם בבתים הצנועים יותר ניכר שפע של חפצים שהיו פעם אופנתיים. יש להתבונן בשפע זה על רקע הדלות השוררת בבית ומחוצה לו. במידת מה, נועד השפע המדומה לעמעמם את רישומה של הדלות.
לא רק שהבתים גדושים חפצים, גם החפצים עצמם גדושים: מסגרת של צילום המעוטרת בכלי נגינה זעירים, המעוטרים בשושנים אדומות, וסרט תכול המקושר סביב נבל זעיר ושושן קטן נעוץ בתוכו. שפע צורני ניכר במשענות גב של מזרנים מהודרים, שצורתן כמפל של קווים עגלגלים. שפע עולה גם מהדימויים המתוארים בתמונות ובצילומים התלויים על קירות הבתים. במטבחים אחדים תופענה תמונות שפע של אוכל, כדוגמת תמונה במסגרת מוזהבת המתארת קערת פירות עולה על גדותיה, עלי תאנה, בקבוק יין וכוס זכוכית. לפעמים ניתן לראות סלסילה שופעת פירות עשויים פלסטיק בחדרי אורחים. פירות אמיתיים בשיא בשלותם בקערות גדושות, המזכירות במשהו את הציורים התלויים במטבחים, ונוסף על הפירות מלפפונים, יונחו לפני אורח רצוי בחדר האירוח בבית הערבי. דימויים ואובייקטים אלה מבקשים לומר שפע, ושלא בטובתם מעידים לפעמים על הצורך העז לומר זאת, ומדגישים במהופך את הדלות הסובבת את המקום האומר שפע.
העיצוב בבתים ערביים, אצל רבים מקרב הדור הישן, דורות הביניים והדור הצעיר, מתאפיין באמירה גדושה, שמשמעה ריבוי אמצעים סימבוליים הקרובים זה לזה מבחינת עולם המשמעויות שאליו הם משתייכים: שושני פלסטיק באגרטל תחת תמונה של שושנים אדומות במלוא פריחתן. אבל שושנים אדומות לא תופענה לבדן. אמירה גדושה פירושה שושנים אדומות וסרטים נוצצים, צבעי זהב, תכלת וארגמן, לבבות וקופידונים. לסיכום, הנה דוגמה אופיינית: על השולחן מונחת קערה לבנה בעלת שפתיים גליות, מעוטרת בתבליט דק המתאר אשכולות של ענבים ורודים ועלי גפן עדינים. בקערה הונחו פירות וירקות מפלסטיק. מבין דוגמאות העלים והאשכולות, עולה (בעזרת חוט מתכת דק מן הדק) פרפר עדין מוזהב, המרחף מעל בננה צהובה מפלסטיק.

יחסי ציבור הוצאת רסלינג
עתליה מוסקונה לרמן
052-2800201
 

ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות





יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B