Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון


טובי פנסטר
 

קהילות בישראל: תכנון, ידע וחיי היום יום

של מי העיר הזאת? // מתוך הספר

03.2012

בקטעים המובאים כאן מתוך המבוא לספר ''של מי העיר הזאת'', מסבירה טובי פנסטר את הרקע ואת השאלות שהובילו אותה לניתוח מאלף של התפתחות התכנון בישראל.

ידע, תכנון וחיי היומיום בהקשר הישראלי
את המתח בין המתכנן לקהילה אציג באמצעות המושג ידע: הניתוח יתמקד בהתפתחות היחסים המורכבים בין הידע המקצועי הנרכש של המתכנן, המתבסס על התפתחות התכנון המודרני במאות ה־19 וה־20, לבין הידע המקומי המתהווה אצל הפרט והקהילה בחיי היומיום, המתנהלים במרחבים שעיצב המתכנן. הדיון במתח המובנה בין הידע המקצועי לידע המקומי ייסוב סביב שני צירים: האחד הוא ציר הזמן – ניתוח היסטורי של התפתחות הידע התכנוני בישראל, שתחילתו בפרק 2, הדן בתקופה שמתחילת המאה ה־19 ועד שנות ה־70 של המאה ה־20, והמשכו בפרק 6, החותם ספר זה בניתוח מגמות פוסט־מודרניות עכשוויות בתכנון. הציר השני שסביבו ייסוב הניתוח מתמקד בשלושה מושגים, שהם בעיני מושגי מפתח בהבנת התנהלות התכנון בישראל: כוח (פרק 3), זהות (פרק 4) והתנגדות (פרק 5). מטבע הדברים, למען הבהירות מציגים שני צירי הדיון, ציר הזמן והציר המושגי, ניתוח סכמטי המתמקד בכל פעם במושג מסוים או בתקופה מסוימת בתכנון. המציאות, כמובן, אינה כה מופשטת, ומורכבת מאירועים תכנוניים שאפשר לנתחם מנקודות מבט שונות.

בעוד שהספרות שהתפרסמה עד כה עוסקת ברובה בניתוח מערכות התכנון והליכי התכנון בישראל ברמת המָאקרו, בספר זה אני מתמקדת ברמת המיקרו, כלומר באופן שבו ההתנסות של יחידים ושל קהילות במרחב היומיומי מציגה אלטרנטיבה של ידע המאתגרת את הידע המקצועי. יתרה מזאת, בספרות הביקורתית הקיימת ישנה התייחסות מעטה בלבד, וברוב המקרים אף התעלמות, מהזהות המגדרית וממערכות הכוח הפטריארכליות המשפיעות על התנהלותם של נשים וגברים במרחב. אני רואה בסוגיה זו אחד הפרמטרים המרכזיים בדיון בזהויות, בפרקטיקות של כוח ובהתנגדות בתכנון. זווית זו מאפשרת לגבש תובנות חדשות ושונות מאלה הקיימות כבר בספרות העוסקת בנושאים הנדונים בספר.

הקישור בין מושג הידע לבין כל אחד משלושת מושגי המפתח מדגיש את הפרקטיקות המרחביות האופייניות לתכנון במערב ובפלסטינה־א''י, המבטאות במידה רבה עקרונות ואינטרסים קולוניאליים וקפיטליסטיים. את הטענה הזו אבסס בפרק השני, שידון בהתפתחות האפיסטמולוגית של הידע התכנוני החל מאמצע המאה ה־19 במערב ובפלסטינה־א''י ועד ימינו אלה במדינת ישראל. בהמשך הספר אעמיד מול סקירה זו של התפתחות הידע המקצועי
של מי העיר הזאת? טובי פנסטראת התפתחותן של שכבות ידע אחרות, שאותן אכנה ידע מקומי המתהווה כחלק מחיי היומיום. אראה כיצד גורמים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, עולמיים ומקומיים גם יחד, השפיעו בעבר על התפתחות הידע התכנוני ומוסיפים להשפיע עליה עד עצם היום הזה, וכיצד מושפע ידע זה מסוגי ידע אחרים. כמו כן, אדון במתח בין שכבות הידע השונות המוטמעות או נדחות על ידי הליכי תכנון ממסדיים.
לפני שאדון בהרחבה במשמעויות האפיסטמולוגיות של תכנון וחיי היומיום, ברצוני להציג כמה מושגים מרכזיים שיובילו את הדיון בספר, ובייחוד את המושגים ידע מקצועי וידע מקומי ואת הקשר בינם לבין המושג שיח.

למונח ידע מקומי קונוטציה של חיי היומיום, של ידע חושי, רגשי, אינטואיטיבי, גופני וחוויתי, שבבסיסו שימוש יומיומי במרחבי העיר. ההתנסות במרחבי העיר היא חזרתית, שכן רוב בני האדם מנהלים את חיי היומיום שלהם במסלולים מרחביים קבועים. מתוך התנסות זו מתהווה הידע המקומי, שהוא אישי וקהילתי גם יחד. זהו ידע המבנה 'מרחבים של משמעויות' או מרחבים 'סמליים', כלומר מרחבים שמשמעותם חורגת אל מעבר לפיסי ולגשמי ונושאת גם מטען רגשי, חושי וגופני. הידע המקומי מגדיר ומבטא צרכים של היחיד והקהילה – הן צרכים פרקטיים, הקשורים לאותם אלמנטים שהיחיד זקוק להם לצורך קיום אנושי בסיסי, כגון מזון, מחסה, עבודה ושירותים כמו חינוך ובריאות, והן צרכים אסטרטגיים, שמימושם קשור בשינוי חברתי מבני של יחסי הכוחות בחברה. לצרכים אלה, הן הפרקטיים והן האסטרטגיים, יש משמעות מרחבית ותכנונית, ולפיכך חשוב להביאם בחשבון בתהליכי התכנון – דרישה המבטאת, למעשה, את התפיסה הפרקטית, המשלבת בין הידע המדעי לידע המקומי בתהליכי תכנון.
המשגות אלו מעלות שאלות נוקבות, כגון: מהו ידע מערבי? כיצד משולבים יחסי הכוחות בהבניית הידע ובמתן לגיטימציה לסוגי ידע מסוימים ולא לאחרים? וכיצד באים לידי ביטוי סוגי הידע השונים הללו בהבניית המרחב בישראל? לשאלות אלה אתייחס בפירוט בפרק 3. כאן אציין רק כי הדיון בנושא הידע מנקודת מבט של כוח, זהויות והתנגדות מציע הסתכלות על ידע כמותנה מקום, ועל כן כחלקי: ''כל ידע נוצר בנסיבות מסוימות, ונסיבות אלה מעצבות אותו בדרך מסוימת''. במילים אחרות, סוג הידע שנוצר תלוי במייצריו, כפי שטוענת הגישה האקסטרנליסטית. לכן, כפי שטוענת הפרשנות הביקורתית, ידע אינו אוניברסלי ואינו ניטרלי אלא הוא רפלקסיבי, מתהווה לאורך זמן וממוצב (positioned). בעשורים האחרונים פרשנות זו של ידע, הניזונה מהשפעות פוסט־מרקסיסטיות, פמיניסטיות ופוסט־קולוניאליות, החלה לחלחל גם לתחום התכנון, כפי שיוצג בהרחבה בפרקי הספר.

פרק 2, הפותח את הספר, סוקר את ההיסטוריוגרפיה של הידע התכנוני בפלסטינה־א''י ובמדינת ישראל בהקשר העולמי והמקומי, כרקע היסטורי להבנת ההתפתחות האפיסטמולוגית של התכנון בישראל. בפרק אראה כי הידע התכנוני שהתפתח בפלסטינה־א''י בראשית היישוב היהודי הושפע רבות מהידע התכנוני במערב, ובייחוד מהתפיסה הקולוניאלית והקפיטליסטית שהיתה דומיננטית באותה תקופה. בעולם ידועים מקרים דומים, של התיישבות קולוניאלית שייבאה דגמי תכנון ופיתוח מערביים במטרה לשרת את המתיישבים הלבנים. באוסטרליה, לדוגמא, החלו הבריטים להתיישב בשנת 1788, ותוך עשרות שנים שינו את פני המרחב הילידי וזרעו בו מרחבים עירוניים מערביים, תוך דחיקה והשתלטות על אוכלוסיה שמנתה בין 400,000 ל־600,000 ילידים אבוריג'ינים. את הדומיננטיות הלבנה באוסטרליה חיזק פיתוחה של כלכלה קפיטליסטית, שלמעשה 'בלעה' את הכלכלה האבוריג'ינית הילידית. אוסטרליה הלבנה התפתחה בהפרדה מוחלטת מהאוכלוסיה הילידית – מרחבית, כלכלית, תרבותית וחברתית. גם בקנדה, במאה ה־18, התחולל תהליך התיישבות של אוכלוסיה לבנה, הן צרפתית והן בריטית, שעיצבה מרחבי חיים נפרדים מאלה של האוכלוסיה הילידית האינדיאנית. כך גם בארצות הברית של אמריקה, שבה חיו ילידים לפני שהגיעו האירופים במאה ה־15.
בדומה לאותם תהליכים שהתחוללו מעבר לאוקיינוסים, גם בפלסטינה־א"י תוכנן המרחב ועוצב כך שיתאים לצרכים ולתפיסות של המתיישבים היהודים ושל הפרויקט הציוני – וגם כאן תוך התעלמות מן האוכלוסיה הילידית הפלסטינית או דחיקת רגליה. בפרק תתואר התפתחות החשיבה והעשייה התכנונית בפלסטינה־א"י ואחר כך במדינת ישראל מאמצע המאה ה־19 ועד אמצע המאה ה־20, תוך הדגשת הפרקטיקות המרחביות המבטאות עקרונות קולוניאליסטיים וקפיטליסטיים שהניבה החשיבה המודרנית באירופה ובאמריקה. מדובר בתקופה בעלת חשיבות רבה בתולדות התכנון במערב ובישראל, שכן בשנים אלה התפתחה דיסציפלינת התכנון המודרני והמתכנן קנה לו שם של מומחה וידען בתחום עיצוב המרחב.
לצד סיפור התפתחותו של התכנון המקצועי במערב במאות ה־19 וה־20, אציג את התפיסות התכנוניות ששימשו בסיס להתיישבות הציונית בתקופה העות'מאנית ובעיקר בשנות המנדט הבריטי. תפיסות אלה יוצגו באמצעות השוואה בין הגישות האירופיות לאלה שהתפתחו בפלסטינה־א''י, ובאמצעות סיפורם של סוכנים (agents) – מתכננים שפעלו הן באירופה והן בפלסטינה־א''י והשפיעו על עיצוב המרחב הישראלי. בפרק תתואר גם התפתחות הידע התכנוני של ההתיישבות החקלאית, שהיה לה חלק חשוב בעיצוב המרחב הציוני בפלסטינה־א''י. התיאור יתחיל בתקופה העות'מאנית, ראשית ימיה של ההתיישבות היהודית המודרנית, ימשיך בתקופת המנדט ובראשית ימיה של המדינה, ויסתיים בימינו אלו. מלבד זאת תתואר בפרק גם התפתחותו של הידע התכנוני העירוני, שנעשה דומיננטי בפלסטינה המנדטורית ולאחר מכן במדינת ישראל עד שנות ה־70.

מתוך הספר - של מי העיר הזאת? טובי פנסטרעל בסיס הסקירה ההיסטוריוגרפית הזו אנתח בהמשך הספר את התפתחות התכנון בישראל, תוך התמקדות בשלושה צירי דיון. ציר הדיון הראשון מנתח את המשמעויות התכנוניות של יחסי הכוחות החברתיים בישראל בתקופות שונות. בנושא זה יעסוק הפרק השלישי. טענתי המרכזית בפרק זה היא כי פרספקטיבת הכוח ממלאת תפקיד מרכזי בניתוח ההתפתחות של ידע בכלל והידע התכנוני בפרט – הן המקצועי והן המקומי. בייחוד משפיעים יחסי כוחות על המידה שבה ניתן מקום לידע המקומי בהבניית המרחב ובעיצובו. אין זו טענה מובנת מאליה, בייחוד בסביבה ובשיח שבהם נחשב התכנון המקצועי מדעי, ניטרלי, שוויוני ואף דמוקרטי. כפי שאמחיש בסיפורן של שלוש קהילות (בדואים, אתיופים ופלסטינים במזרח ירושלים), התהליכים שבהם תוכנן ועוצב המרחב של אותן קהילות חוץ־הגמוניות מבטאים באופן ברור את מרכזיותו של הכוח, לא רק בהבניית היחסים בין ידע מקצועי ומקומי אלא בעיקר במימושם. בפרק אראה גם כיצד המתכנן המעצב את המרחב פועל לארגון יחסי הכוחות החברתיים ולשימורם, ואינו רק מבטא את היחסים הקיימים. שאלת יחסי הכוחות היא שאלה מרכזית גם בדיון על חיי היומיום.

בקרב היחידים והקהילות נוצרה בעת האחרונה הבנה עמוקה יותר של יחסי הכוחות הא־סימטריים וגוברת המודעות לאפליה, לאי־שוויון ולדיכוי – מצבים המובילים לפעולה מודעת לשינוי המצב, שאפשר לכנותה 'מחאה' או 'התנגדות' כפי שיוצגו בספר.

ציר הדיון השני בספר מתמקד במקומן ובחשיבותן של זהויות מגדריות בתהליכי עיצוב המרחב בישראל, ובכך יעסוק הפרק הרביעי. טענתי העיקרית בפרק זה היא כי זהויות בכלל והזהות המגדרית בפרט משפיעות על תפיסת המרחב ועל השימוש בו, אך אף על פי כן מתעלמים הידע והשיח המקצועי מהשפעה זו. עוד אטען בפרק כי התעלמות זו מבטאת גם היא יחסי כוחות – פטריארכאליים, קפיטליסטיים ולאומיים – כפי שנטען בתיאורית המערכות הכפולות. יותר מכך, כפי שאפשר ללמוד ממשנתו של לפבר, התעלמות זו מזהויות בתהליכי עיצוב המרחב אינה מבטאת רק ידע תכנוני שהתגבש אלא גם ידע פילוסופי חברתי. בפרק אציג ביקורת פמיניסטית על מושגי הזכות לעיר ואזרחות עירונית שהמשיג לפבר. בדיוני אסתייע גם במונחים כמו שונות צודקת (just diversity) ועיר צודקת (just city), הקושרים את הדיון בזכות לעיר לסוגיית המגדר. בעזרת המושגים הללו אראה כי מימוש הזכות לעיר הוא עניין מגדרי, ולמרות זאת אין לכך ביטוי בהמשגתו של לפבר. למעשה, עצם השימוש במרחבי העיר מאיר באור אחר את המתח בין המתכנן לבין חיי היומיום, שכן משתמע ממנו כי המתכנן אינו ''יוצר'' לבדו את העיר, אלא גם התושבת והמבקרת שותפות בתהליך יצירתה. לטענתי, עד כה עסק הדיון בספרות בזכות לעיר ברמה הגלובלית, הלאומית, העירונית והשכונתית, אך לא ברמת הגוף והבית, ועל כן היטשטשו ההבניות המגדריות של המושג. נקודת המבט הפמיניסטית היא שמוסיפה לדיון בזכות לעיר את ההתייחסות לרבדים הללו. נקודת מבט זו מדגישה את חשיבותן של הזהויות המגדריות ואת הצרכים הנובעים מהן, ולכן היא עשויה לסייע בהפגת המתח בין הידע המקצועי לידע המקומי. את הדיון הביקורתי בגוף הנשי אציג כהבניה תרבותית, המונעת או מתנה את מימוש הזכות לעיר בחיי היומיום של נשים בערים שונות ברחבי העולם. כמו כן, אעסוק בחשיבותו של הדיון בגוף ובמרחב הפרטי להבנת המגבלות המגדריות במימוש הזכות העיר. במילים אחרות, לטענתי, אין לדון בזכות לעיר מבלי לדון בזכות לגוף ובזכויותיהן של נשים במרחב הפרטי.

העיסוק בפרקטיקות ובהתנסויות היומיומיות של נשים מאפשר לנו לגלות כיצד מוגדרים חיים אלה במסגרת היחסים והמבנים החברתיים והמגדריים, וכיצד פעילויות היומיום של נשים יוצרות ומשנות את היחסים ואת המבנים הללו. אחרי ככלות הכול, הפמיניזם כפוליטיקה של שינוי עודנו, במידה רבה, פוליטיקה של היומיום. פרק 4 נחתם בניתוח של התנהלות חיי היומיום של הומואים ולסביות בתל אביב־יפו ובירושלים, הממחיש את מרכזיותן של זהויות מגדריות ומיניות בהבניית הידע המקומי של היומיום, בתפיסת המרחב ובשימוש בו, תוך דיון בהבניות של הזכות לעיר ואזרחות עירונית של יחידים ושל הקהילה ההומו־לסבית.

>>לחצו כאן לפרטים נוספים ולרכישת הספר<<

ציר הדיון השלישי שבו מתמקד הספר הוא ביטויָם של חיי היומיום בפרויקטים תכנוניים ופירושם כערעור, כמאבק, כהתנגדות, כמחאה או ככורח. בנושא זה יעסקו בעיקר הפרק החמישי והפרק השישי. בפרק 5 יוצגו תוצאות העשייה התכנונית במצבים שבהם פערים בין שני סוגי הידע, המקצועי והמקומי, מובילים לתגובות שאפשר לפרשן כהתנגדות, כמחאה או כקבלה. טענתי המרכזית בפרק היא כי דווקא ההתנסויות של חיי היומיום ורגשותיהם של תושבי העיר, המתהווים ומתגבשים כידע, הם שמאפשרים לנו להבין לעומק את ההשפעות של יחסי כוחות וזהויות על היומיום ואת המחאה וההתנגדות המתגבשים כתוצאה מיחסים אלה. עוד אטען בפרק כי פרקטיקות יומיומיות אלה של התנגדות ומחאה, הנובעות מתחושות של אי־נוחות, אי־שייכות ואי־מחויבות שחשים תושבי העיר למרחביה, מדגישות את פערי השיח בין הידע המקצועי למקומי. הן מראות כי פערי הידע והשיח הללו הם שמונעים תכנון עיר שיש בו צדק ושוויון, לא רק כלפי הקהילות הקונטרה־הגמוניות בעיר אלא גם כלפי אוכלוסיות הנתפסות כהגמוניות (גברים יהודים אשכנזים וכו'). המסקנה היא שכל עוד יתבססו תהליכי תכנון המרחב ועיצובו על ידע מקצועי בלבד, מרחבים עירוניים ייצרו תחושות של חסר, אפליה ולעתים אף דיכוי, ויובילו להתנגדות ולמחאה סמויה או גלויה. הערים של ימינו, המעוצבות על בסיס ידע מקצועי בלבד, הן במקרים רבים מרחבים של אלימות תכנונית ועיצובית, של אי־סדר חברתי ושל כאוס תרבותי, כלכלי ופוליטי, שחלקו מתבטא גם בעיצובו הפיסי של המרחב. הפרק ממחיש כי לצד עבודתו של המתכנן בעל הידע המקצועי מתקיימים גם תהליכים אחרים של עיצוב המרחב. תהליכים אלה מכילים סוגים אחרים של ידע ופרקטיקות של ערעור והתנגדות, הקוראות תיגר על יחסי הכוחות הקיימים ועל הידע המקצועי הדומיננטי בתכנון.

כדי לאתר פרקטיקות של ערעור והתנגדות בפרויקטים תכנוניים, איעזר בתפיסת הדמוקרטיה הרדיקלית הפלורליסטית של ארנסטו לקלאו (Laclau) ושנטל מוף (Mouffe), הרואה בחיבור חברתי (articulation) ובקונטינגנטיות שני גורמים מרכזיים בהבנת יחסים חברתיים ומציגה תהליכים חברתיים כזרימה מתמדת של שדות שיח שבהם אפשר לזהות ערעור והתנגדות. את המושגים התיאורטיים הללו אדגים באמצעות ניתוח נוסף של המחאה המרחבית של הבדואים בנגב. כמו כן אנתח את קורות התכנון ביָעד־מיעאר – הרחבתו של יישוב קהילתי יהודי בגליל על אדמות הכפר הפלסטיני מיעאר. אסיים בסיפור של שימור וזיכרון, על האנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ. כל הדוגמאות הללו מספרות את הסיפור העכשווי של התכנון בישראל, ומאירות את השינויים שחלו בהדגשים וביחסי הכוחות בין מערכות תכנון לבין חיי היומיום. הן מסייעות לאתר סימני התנגדות בחיי היומיום של חברה רבת זהויות, ולעמוד על ההבדלים הדקים בין פעילות חתרנית ובין פעילות שאינה כזאת.

בניתוחי אדגיש את ריבוי המשמעויות של אירועי יומיום שונים ואת המעבר הניכר לעין בין תגובות הנובעות מכורח לבין תגובות שאפשר לפרשן כערעור או כקריאת תיגר על מצב תכנוני מסוים.

ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות





יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B