Archijob - Studio לוח דרושים | חיפוש עבודה | לוח דירות | יד-2 מערכת הפורומים לימודי עיצוב - לימודי אדריכלות אדריכלים , מעצבים פנים , מהנדסים , קבלנים חברות ומוצרי בניה ועיצוב חדשות וארועים ראיונות אדריכלים ומעצבים חשיפת פרויקטים - אדריכלים ומעצבים סקר שכר אדריכלים מעצבים ומהנדסים תחרויות אדריכלות ועיצוב בינלאומיות הבלוג של archijob מאמרים עיצוב פנים המגזין של archijob archijob פרסום באתר archijob אודות archijob עמוד הבית - archijob קבעו כעמוד הבית שליחת פרויקטים ומאמרים לאתר - archijob יצירת קשר - archijob תפריט עליון




יוסי מטלון, אדריכל

YMGALIT@BARAK-ONLINE.NET

אדריכלות בחסות

11.6.2004

קדחת בנייה מתרחשת באזורים טבעיים שהופכים לאזורים אורבאניים בעלי אופי ייחודי. במקום שאין בו היסטוריה מיוחדת או קדושה ייחודית הוקמה עיר יהודית חרדית, אלעד. עיר חדשה זו, לא נבנתה על חורבותיה של עיר הרוסה, וגם לא מטעמים אידיאולוגים של כיבוש השממה או יישוב הארץ. העיר נבנתה בגלל הדחף להתרחק, להתנתק מכל עיר פלורליסטית אחרת. זהו מקום שלא יהיו בו כור היתוך או חיי שכנות של תרבויות, מקום שבו השונה והחריג לא ימצאו חברים אוהדים. הוקמה עיר חרדית שהפכה את היופי שבטבע הפראי לטבע מלאכותי האוצר בתוכו תכונות לא טיבעיות. הוקמה עיר מוגבלת בטקסטורה שלה, בתסיסותה ובסגנוניות שלה. נבנתה עיר מבודדת, ללא גירויים, ללא חידושים אסתטיים. זהו כרך ללא מתכת, ללא זכוכית, ללא צבעים. עיר הבנויה בחומרים ישנים ומשרתת אמונה בלתי משתנה ואורך חיים חסר פשרות. עיר שבאה לשמר תרבות בדלנית, למנוע חידוש, ולמנוע חשיפה של תושביה למרכיבים תרבותיים אחרים המצויים בישראל של תחילת האלף השלישי.

בניין מגורים בעל חיפוי אבן ו"מרפסות סוכה" - אלעד

אלעד, בנין מגורים, כולל קומת קרקע, בחיפוי אבן ו"מרפסות סוכה" במיקום אקראי, ספטמבר 2003


מרחבים דתיים
הכוונה והאמונה בכוח העליון מצאה את ביטויה בעבודת האל, שנעשתה במתחמים ומבני דת שונים. המאמין לא יכול לשהות בקביעות במקומות קדושים מרוחקים. הוא חייב בשאר הימים להתפלל ולעבוד את אלוהיו בסביבה פרטית יותר, במרחבים קטנים ואישיים. קיום המצוות כהליכתן יוצרות את הצורה של האדריכלות. הסביבה התהוותה למען מטרה זו ולכן יש לה אוריינטאציה דתית שגוברת על האדריכלות שיוצרת אותה. מתוך השמרנות והאחידות הדתית נגזרו עקרונות אדריכליים דומים שיסקרו להלן, ולכן הדמיון הפונקציונאלי בין המבנים יוצר שעמום כבד והחלטי.

העשייה הדתית לא מתמקדת אך ורק בבית הכנסת או בבית המדרש, (הישיבה). המרחב הדתי מוצא ביטוי רחב ומשמעותי גם במקומות שאינם ציבוריים, כך שהמרחב הפרטי הפך גם הוא למרחב דתי. האמונה וקיום המצוות מכתיבים סביבה המאפשרת את קיום המצוות ושאר הטקסים וההוראות הדתיות בבית המגורים, במעגלים משפחתיים מצומצמים, ובמעגלים חברתיים קטנים. עשייה כל שהיא, צריכה להיות נוחה ומעשית גם בבית, בחללים שבהם האדם נמצא רק עם עצמו (ועם המקום, כמובן) שכן תרי"ג המצוות המוטלות על כל יהודי מאמין, חייבות להיעשות בכל מקום ובכל שעה.

בערים ובשכונות חדשות בעלות אופי דתי-חרדי כדוגמת אלעד, בית שמש, בית"ר, מודיעין עילית או עמנואל ניתן לצפות בברור את השפעת אורח החיים החרדי על המוצר הארכיטקטוני האחיד. דווקא העיר או השכונה המבודדות וההומוגניות, ולא מקום התיישבות בעל אופי אחר, מאפשרות לאדם הדתי לקיים את כל המצוות בקלות יחסית. השירותים הקהילתיים והמרקם הפיזי תומכים בו. ניתן לחוש כי אופי המקום מתייחס להוראות התורה שבכתב וגם לתורה שבעל פה. הוראות אלו יוצרות סביבה ומבנים שסידורם ואופן תכנונם נובע כמעט אך ורק מהוראות החיים. אין שם כל מגמה לשנות דפוסי התנהגות.

למרות שפסי אספלט עוטפים את בתי העיר אלעד, אין בעיר זו תנועת כלי רכב. למרות שבערים אחרות יש מסחר לאורך הרחובות, באלעד אין רחובות מסחריים, לכן העיר שוממה ועיקר פעילותה מתבצעת בבתים. פעילות ציבורית ברחוב, למעט ילדים משחקים בגינות, כמעט ולא קיימת. לאורכה ורוחבה של העיר נשמר אופי האזור שמונחה על ידי קטעים טקסטואליים ומייצר אינדווידואלים וסביבה בעלי אופי אחיד ודומה. האחד הוא הרבים והרבים הם האחד. למראית עין יש אחידות וויזואלית.

אלעד, קומפלקס מגורים, מרפסות סוכה מדורגות ופינת משחקים לילדים

אלעד, קומפלקס מגורים, מרפסות סוכה מדורגות ופינת משחקים לילדים, ספטמבר 2003


הבית הייעודי והיהודי
התכנון מכוון לצרכיה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. צרכים אלו כוללים: שמירת מצוות כפשוטה, דפוסי התנהגות ייחודיים בפעילויות בסיסיות כגון הכנת אוכל, אירוח, ודרכי לבוש. ישנה רגישות רבה לפרטיות והדגשת צנעת הפרט במיוחד בנושא הפרדה בין נשים לגברים, בנים ובנות. נושא גודל המשפחה החרדית וטווח הגילים שבה תופס מקום נכבד באופי הדירות שנבנות עבור משפחות אלו. המשפחות במגזר החרדי מצויות בתהליך גדילה מיידי ומהיר ונשארות בשלב צמיחה זה תקופה ממושכת. נתונים משנות התשעים מצביעים על ממוצע של 7.6 ילדים במשפחה חרדית לעומת ממוצע של 2.7 ילדים באוכלוסייה הכללית. מצבם הכלכלי של מרבית המשפחות אינו חזק וזאת בעיקר עקב השילוב בין משפחה גדולה מאוד ולימודי תורה של הבעל מנגד.

אוכלוסייה צעירה מאוד, ריבוי הילדים ולימוד התורה על ידי רוב הגברים מייצר באזורי המגורים, קומת קרקע מאוד פעילה. בתי מדרש נפתחים במפלס הכניסה למבני המגורים. נוצר מקום שאליו נשאבים בעלי המשפחות והגברים הרווקים שביניהם. כמו כן, מפלס הכניסה, (קומת הקרקע של המבנים) מכיל בדרך כלל ספסלים, ארגזי חול ושאר משחקי ילדים ואינו משמש כמקום חניה לדיירי המקום, מיעוט מכוניות פרטיות מאפשר זאת. הפעילות של הילדים בחוץ, במזג-אוויר מתאים היא רבה ומגוונת ודגש רב הושם על איכות הסביבה לילדים.

בית הכנסת או בית המדרש נמצא בקומה הקרקע ומעליו דירות למגורים. לפי הגישה ההלכתית יש לדאוג שלא להשתמש בחללים שמעל לבית הכנסת או בית המדרש, בשימוש שאינו מכובד. למשל אין לקבוע שם מקום לשינה, קל וחומר שירותים. אבל אם הבניין נבנה כבית דירות ולאחר מכן הוחלט על הקמת מקום התכנסות דתית במפלס התחתון של הבית, לפי ההלכה, הדירות שמעליו לא "נתקדשו" ואין כל הגבלה על הדיירים שמעל בית הכנסת (רמ"א עפ"י מהר"י וייל). אף על פי כן, היו דעות בהלכה שכל "הרוצה לשמור את נפשו", רצוי שיתרחק מלגור מעל בית כנסת (כנה"ג, מ"א, ט"ז, משפטי עוזיאל מה"ת או"ח י"ט). ישנה תשובה ברמב"ם, שאפילו במקום שנבנה מלכתחילה לבית כנסת, מותר לעשות בעלייה שמעליו דירה למגורים. אבל צריך להקפיד כי לא יהיה כל שימוש לחלל שמעל לארון הקודש.

בכניסה לדירה טיפוסית בעיר חרדית, יכול שתהיה מבואה ובו מקום לתליית מעילים וכובעים. המטבח נשאר כחלל סגור. תרבות האכילה שונה מזו שבסקטורים אחרים. במטבח יהיו שני כיורים ממוקמים במרחק אחד מהשני, האחד למאכלי בשר והשני למאכלי חלב. האוורור במטבח צריך להיות מתוכנן ביעילות ודלת הכניסה למטבח תהייה גדולה, רחבה ונוחה למעבר. אפשר לראות כי פינות האוכל בכל הדירות מתוכננות כך שהן תהיינה גדולות ומרווחות בכדי להכיל שולחנות גדולים למשפחות הרחבות ולהתכנסויות בשבתות ובמועדים. פינות האוכל יכולות להיות ממוקמות בתוך המטבח או בחלל הצמוד לו.

למערכת החשמל של כל דירה יהיה שעון שבת. כך גם יהיה לחשמל שבחדר המדרגות. בבניין עם מעלית יש לתכנן הכנה למנגנון המתאים להפעלה אוטומטית בשבתות. "החרדים" שבין הדתיים אינם אוהבים את "מעליות השבת", לכן מכירת דירות בקומות הגבוהות יותר קשה (זאת, בניגוד לכך שמיקום דירות בקומות גבוהות נחשב כיתרון בחברה החילונית, ומחירן גבוה יותר). בכל יחידת דיור יהיו שירותים כפולים (לפחות). כיור רחצה נוסף יהיה מחוץ לתא השירותים, בתוך גומחה, עבור נטילת ידיים. חדר המגורים (הסלון) בדירה של חרדים קטן יותר מחדר מגורים רגיל וזאת כי הוא אינו מיועד לישיבה משפחתית בטלה ונינוחה או צפייה בטלביזיה. הוא מנוצל בעיקר להתכנסויות משפחתיות וחברתיות בשבתות ובחגים, ולעתים ללימודי קודש בערבים. בכל הדירות יש אפשרות לסגור את חדר המגורים ולהופכו לחדר שינה. חדרי השינה מתוכננים כך שניתן יהיה לחלקם לחלקים קטנים יותר באופן זמני או קבוע. חדרי הילדים גדולים יותר מחדר ההורים וזאת בשל ריבוי הילדים, הוא מתוכנן כך שיתאים לפחות ל-3-5 מיטות.

בכל דירה שאיננה צמודת קרקע יש מרפסת סוכה, להבדיל מ"מרפסת שמש" המוצמדת לחדרי המגורים רבים בארץ. מרפסת הסוכה אינה מקורה כלל (כפי שמתבקש בהלכות ישראל), ויהיה בה מקום לצפות בחג הסוכות לעבר השמיים והכוכבים ללא הפרעה. מאחר ולא ניתן לבנות את המרפסות זו מעל זו, רבות מהן יוצאות מתוך חדרי השינה או המטבח, והן נראות כבליטות, גבשושיות חסרות סדר הנשלחות מהמבנה כלפי חוץ. במידה ויש מרפסות צמודות באותה קומה, צריך שיהיה קיר גבוה, לא שקוף, שמפריד ביניהן. מעקות המרפסות יהיה בד"כ פחות שקופים מאלה בבניין המיועד למגזר החילוני (וזאת מטעמי צנעת הפרט).


אלעד, מבני מגורים

אלעד, מבני מגורים, ספטמבר 2003

זהות ומחירה
למרות הסביבה החדשה, המקום מלא בתכנים עתיקים ואדוקים. הבניה החדשה רומסת את העבר הפיזי של הסביבה הגיאוגרפית אך משמרת את העבר הרוחני ובונה לו אכסניה מתאימה. העבר התרבותי הדתי נשתל שוב ושוב במקום שתרבות חדשה אמורה היתה להתפתח ולשגשג. ההרגשה היא כי החברה החרדית מוכיחה שוב , כי אין לה יכולת או רצון לאמץ גישה חדשה וליברלית לחיים. יש להם את הרגשה כי כל שינוי או אפילו בחינה של שינוי עתידי מהווה פגיעה בשמרנות החרדית. לחילוני יש הרגשה שאילו הוא היה חי במקום כזה, יהיה איום מיידי על החופש האישי שלו, מה שמכונה "כפייה דתית".

בכדי להיטיב עם אוכלוסייה הגדלה במהירות, הועדה המקומית לתכנון ובניה באלעד אפשרה, למשפחות שגרות בדירתם למעלה משנה, להוסיף באופן עצמאי 25 מ"ר לכל דירה, מעבר למה שכבר אושר בתכנית בנין העיר המקורית. נושא זה צריך להילקח בחשבון עוד לפני תחילת הבניה וזאת בכדי למנוע אדריכלות שעליה יודבקו חדרים נוספים ללא כל קשר או המשכיות אדריכלית. בפי החרדים שיטה זו נקראת "הבית הצומח". שיטה זו תגרום לצפיפות עתידית ובניה בלתי מבוקרת שתשנה את האיזון התכנוני במקום רווי אוכלוסין זה.

החוויה בסביבה ובעיר של החברה החרדית הבדלנית והחשדנית, שונה מאוד מזאת שבעיר הליברלית, הפלורליסטית והפתוחה. היא למעשה מאיימת על הזהות הליברלית של רוב ערי ישראל. אנשים בעלי חזות חילונית אינם מסתובבים בחוצות הערים החרדיות, למעט פועלים זרים בעלי חזות מזרח-אסייתית. זאת בניגוד לאזורים חילוניים ופתוחים בהם ניתן להבחין במגוון זהויות רב. תושבי העיר החרדית אינם מעונינים לחבר את עצמם אל החברה הדמוקרטית. במקביל, החברה החילונית אינה כמהה להתערבב בחברה החרדית. שכן החברה החרדית אינה חלק יצרני ומשתף בחברה הישראלית הטיפוסית, ואף מתנגדת לדמוקרטיה הפוליטית והמעשית. אנשי דת מחליטים לעיתים מי יגור והיכן, איך יחולקו המשאבים ומביעים את דעתם גם בענין מחירי הדירות. לדעתם הפוליטיקה היא רק כלי פוליטי שישרת אותם. אין היא מקבלת על עצמה עקרונות של שיוויון האזרח הן בחוץ והן בתוכה עצמה.

בעבר, ערים התפתחו סביב חבורות של אנשים שהגיעו מהפרוורים בכדי להקים מקומות עבודה חדשים שייצרו רווחים. אנשים שונים הגיעו לערים חילוניות במטרה למצוא מקומות תעסוקה בבתי חרושת, בתעשייה מרוכזת או בכל עסק יצרני אחר. תושבי הערים התמקדו בפיתוח משהו חדש והתחרו ביניהם על הספקת שירותים ומוצרים חדשים בעיר ומחוצה לה. ערים חרדיות מתפתחות סביב הינזרות מסביבה אחרת, מאנשים אחרים. אין הם מחפשים לפרוץ את העתיד החדש, אלה לשמר את הישן והמוכר. באלעד אין שלטי פרסומת, קטנים או גדולים. ביטוי יצירתי אישי לא מקבל במה או מסך. מוזיאון, בתי קולנוע, תיאטרון או חלילה ספריה "כללית" (רגילה) אינם מקבלים כל חשיבות, מקום או תקציב.

בעיר אלעד, מסביב לרחובות הראשיים ישנם רחובות קטנים וטבעתיים המחלקים את העיקר לקהילות שכונתיות. בכל מגרש פנוי אפשר לראות פינת משחק ופעילות לילדים. אפשרות החניה ברחובות הראשיים מוגבלת מאוד, ואין חניה תת-קרקעית ברוב המבנים באלעד. כל מבני המגורים מצופים באבן בסגנון ירושלמי, מה שנותן לעיתים את ההרגשה הכבדה שיש בירושלים. יש בתי כנסת, מקוואות לטהרה, בתי ספר תוך ציון ההפרדה בין בנים לבנות. בשכונה של 2000 משפחות יש 6-7 כיתות מקבילות בשכבה. ריבוי הכיתות המקבילות מדגיש שיש חוסר בבתי ספר ומרכזי לימוד לנוער בעיר החרדית.

בעיר רב-תרבותית התכנון נועד לספק מענה לצרכים רבים ודרישות שנובעות מהאופי השונה והמיוחד הנמצא בכל אדם ומאורח חייו של כל אדם ואדם. בעיר החרדית אלעד, כמו בשאר הערים החרדיות, נראה כי התכנון נועד רק לספק את הצרכים של אוכלוסיית היעד, יתאימו רק לתושבי העיר הדתית באופן מוחלט וללא כל שינויים והקלות. לא ימצא גוף או ארגון שיוכל לשנות את אופי המקום, כל שינוי ארכיטקטוני גורם לשינוי פונקציונאלי ובראייה דתית זה גורם לרעידת אדמה.

אורח החיים וסדר היום הקולקטיבי, יוצרים אדריכלות קבוצתית עם תכונות גנטיות משותפות. זוהי יצירה של סביבה ומחשבה מגודרת. שאינה נותנת תשובה הולמת לפרט, ליחיד. אדריכלות כזו מאחדת את כולם לכלל פשטני אחד . אורח חיים כזה מונע כל אפשרות ליצור משהו חדשני ואחר, כמצופה מכל תכנון יצירתי. בעיר החרדית אופי ההתנהגות, שנקבעת על ידי התורה, קובעת ומקבעת את אופי הסביבה ויוצרת חממה חד-תרבותית, מעטפות שמכילות תוכן פנימי דומה, חלום אחד וצפוי לכולם. משקפת אחת שדרכה רואים את אותו תוכן, פנימיות, למרות שינוי זווית הראיה. לרוב, האדריכלות סימטרית, כבדה ושמרנית, המרפסות קופצניות וממוקמות באופן אקראי. הקשתות המיובאות מודבקות ומאולצות על חזיתות המבנים. ההיסטוריה המיובאת מחזירה את התושב אחורה, "כמעט" למה שהיה, דומה למה שמוכר. האבן יוצרת עומס וכבדות מנומנמת. האפרוריות של המקום שנובעת מחוסר צבעוניות ומאדישות לאסטטיקה יוצרת אווירה עצובה ואדישה. מבנים בעלי אופי פנימי או חיצוני דומה, שכפול מבנים, יוצרים סביבה או תחום של מבנים שמקלפים מהאדם את הרגשת הייחודיות שיש בו ולמקום שבו הוא גר. אולי בגלל כל הנ"ל, יש למקום טעם היסטורי למרות המבנים החדשים. שלא מרצון מתהווה אדריכלות מיגזרית, נקודתית.

אדריכלות בחסות הדת או כסות אדריכלית שניתנת לדת, נוצרה ללא שיח ציבורי, דיאלוג או אפילו חילוקי דעות בין המאמינים עצמם. מקובל לחשוב שדווקא בכרך הגדול, העיר, תהיה פריחה של תנועות חברתיות חדשות. בסביבה החרדית המתוכננת, העיר באה להגן על הקיים, להקיפו בחומה ולהציפו בחומרי שימור שלא יאפשרו קלקול אפשרי של תושביה. נוצר מרחב אחד, מרחב מוסר אחד שבא כביכול לעטוף את תושבי המקום מחטאי העיר החילונית.

למרות שהמחר לא ידוע ולא ניתן לנבואה, האדריכלות האדוקה קובעת את אופי המקום שאולי לא יתאים לאופן התנהלותם העתידי של תושבי המקום. מעשי האדם צריכים להיות מחושבים הן להיום והן למחר. האדריכלות הקשוחה וחסרת הפשרות, שנרקמה לפי רצונם של תושבי המקום המאמינים, נעדרת כל גמישות באופן השימוש בנפחים שהיא יוצרת. גמישות יצירתית, יכלה לחשוף את התושבים הדתיים, במסגרת מיגבלות הדת, דרך פריזמות אחרות, למשהו אחר. כיום, לא משאירים אופציה למחר אחר, שונה וחדשני, טכנולוגי וקליל יותר. בסביבה חברתית פתוחה יותר, הסביבה מגבשת את אופי המקום, מעצבת את האדם ודרכי פעולתו או הפעלתו. בחברה רב-גוונית, רב-תרבותית, התכנים החדשים היצוקים לתוך הבניינים, התכנון המקדים והמעמיק ביחד עם המקום הבנוי, בונים אווירה, דפוסי התנהגות ואקלים תרבותי פלורליסטי מרתק. הסביבה היא כחומר ביד היוצר ולא כבולה בצבתות האמונה. בחברה שלא מסוגלת לפתח ראיה אחרת, גישה אחרת או השקפה אחרת, האדריכלות לבטח לא תהייה נועזת וחדשנית.

אלעד, שכונה חדשה בבניה

אלעד, שכונה חדשה בבניה, 2003

ניתן להגיב על מאמר זה ב פורום אדריכלות





יצירת קשר ופרסום באתר

קראו אודות אתר Archijob
פרסום ב Archijob
יצירת קשר
חשיפת פרויקטים
שליחת חדשות
המלצות לשיפור
המליצו לחברים

חתימה על ניוזלטר

הוספת ארכיג'וב למועדפים

קביעת האתר כעמוד הבית

 

ארכיג'וב-סטודיו

קורס רוויט
Revit

קורס אוטוקאד
קורס סקצ'אפ
Sketchup

קורס ויריי לסקצ'אפ

קורס עיצוב פנים
מכינה לעיצוב
מכינה לאדריכלות
הכנת תיק עבודות
קורס הום סטיילינג

קורס פוטושופ

קורס פוטושופ
לאדריכלים ומעצבים

קורס אילוסטרייטור
קורס אוטוקאד
תלת מימד

 

לימודים וקורסים

לימודי אדריכלות
לימודי עיצוב פנים
תואר שני באדריכלות ועיצוב
לימודי עיצוב תעשייתי
לימודי תקשורת חזותית עיצוב גרפי
לימודי אדריכלות נוף
לימודי הנדסה אזרחית
מכינות לעיצוב ואדריכלות
לימודי אוטוקאד
לימודי פוטושופ
לימודי רישום וציור
לימודי צורפות
לימודי עיצוב אופנה טקסטיל
לימודי צילום

טיפ אוטוקאד

אנשי מקצוע

אדריכלים
מעצבי פנים
מהנדסי בנין
קבלני שיפוצים
אדריכלי נוף
מעצבים תעשיתיים
מעצבים גרפיים
מבצעי הדמיות
בוני מודלים
ניהול / פיקוח בניה

 

לוח המודעות

דרושים
חיפוש עבודה
לוח דירות - נדלן
קונים - מוכרים

 

חברות ומוצרים

ריצוף
דלתות
אביזרי אמבטיה
ריהוט
מטבחים
חלונות
ריהוט משרד
גינה ונוי
תאורה
עץ
ריהוט גן
קרמיקה
אלומיניום
אבן
חיפוי וציפוי
פרגולות
פרקט

 

פורומים

פורום אדריכלות
פורום בניה
פורום עיצוב פנים
פורום בניה ירוקה

פורום ריצוף
פורום אלומיניום
פורום צבעים וטיח
פורום מים
פורום מיזוג אוויר
פורום דלתות
פורום יבוא אישי מסין
פורום פרזול ועץ

פורום תאורה
פורום איטום בידוד אקוסטיקה
פורום גבס
פורום זכוכית
פורום חיפוי וציפוי
פורום שיש ואבן
פורום בית חכם אודיו-וידאו
פורום אנרגיה סולארית
פורום ריהוט משרדי
פורום תמ"א 38
פורום מדרגות
פורום מטבחים
פורום מיגון וממ"דים
פורום מחשבים ורשתות
פורום הדפסות ופלוטרים
פורום אוטוקאד
פורום הדמיות
פורום סקצ'אפ
פורום פוטושופ

 

 

האתר מנוהל באמצעות חברת ארכיג'וב עסקים בע"מ | כל הזכויות שמורות: איתי אלמוג-בר , אדריכל - יוצר האתר  2000 - 2017 ©
טלפון : 03-7467780 | דוא"ל :
webmaster@archijob.co.il  |  כתובת: ארכיג'וב עסקים רחוב הברזל 38 כניסה ב' קומה 2 רמת החייל - תל אביב
www.Archijob.co.il  |  www.Archifind.co.il  |  www.Archijob.biz  |  www.archijob-studio.co.il

Archijob Business ltd operates the Archijob website  |  All rights reserved : Itay Almog - Bar, Architect - Site creator  2000 - 2017 ©
phone: +972-3-7467780 | email:
webmaster@archijob.co.il  | address: Archijob Business , 38 Habarzel st. B