בעת נסיעתי בכביש הערבה, בזמן ביקורי במקום, התעוררו בי שתי שאלות עיקריות שהשפיעו רבות על הרעיון הסופי: 

כיצד אצליח לשלב מבנה כה מסיבי המתמזג בנוף הפנוראמי, ללא קטיעת  שרשרת  הרי אדום  הנשקפת מחלון המכונית,) ראה חזית מזרחית תמונה מספר 04).

כיצד אצליח לנצל את התנאים הקיצוניים כל כך של האקלים והטמפרטורה  המאפיינים את הערבה המדברית,

ולנתבם לטובת אנרגיה שתשרת את המבנה ) ראה תכנון אקלים, חזית חמישית. תמונות מספר10,09,08 )

כמו כן, בעת שהותי במקום, ותוך כדי דו שיח עם תושבי המדבר, עלו בי  מחשבות נוספות שסיפקו לי השראה בהמשך:

נווה מדבר 

כתמי צבע ירוקים מפוזרים לאורך כביש הערבה, סימן למקור מים  נקודות מנוחה ושתייה להולכי רגל ולאורחות הגמלים  שחצו את המדבר- דרך הבשמים.

כיום נוספו גם מטעי התמרים שהן מקור פרנסה ליושבי המדבר "המודרניים ".

 
אוהל בדואי ,חאן

מאהל בדואי קליל בנוי ממוטות וחבלים הניתן לפרוק ולנדידה,  מול מבני החאן מהאבן המסיבית  ששימשו מקום הגנה ומנוחה לשיירות הנודדים שחצו מדבריות על גבי "ספינת המדבר" .

צבעי המדבר ומניפות החול

שלל הגוונים והצבעים שהמדבר יוצר, גווני הטורקיז של מחצבות הנחושת שבתמנע  ומניפות החול שנודדות ממדבריה למדבריה.

המבנה )ראה תמונה מספר(05

שדה התעופה מחולק לשלושה שלבים :

1. נווה המדבר - הנקודה הראשונה שנחשפים אליה נוסעי הרכבת ובאי כביש הערבה:

נקודת טבע-  מקום מנוחה ושתייה לחוצי המדבר.

לאורך מטע התמרים  מפוזרים שבילים המחייבים את הנוסע לחצותו  לכוון החאן .

2. מבנה החאן - בניין חיצוני מאבן מסיבית העוטף בחציו  את מטע התמרים ומשמש נקודת חיבור בין הטרמינל

לנווה המדבר. תפקידו של החאן לקלוט את באי הרכבת והחניונים שמצויים מתחת לנווה המדבר, ולנווטם על ידי

גשרי ם ליעדם הסופי  הטרמינל .

3. טרמינל הנוסעים - בניין  הנתיבות תוכנן בצורה פשוטה שתמנע מעבר במסדרונות אין סופים ומעבר מקומה לקומה.

בשלב זה  הנוסעים כבר נווטו על ידי הגשרים למקום מבוקשם.

הטרמינל בנין מארבע מפלסים:

קומת קרקע -  טיסות בין לאומיות נכנסות, לובי לקבלת אורחים ואולם מיון וקליטת מזוודות .  )ראה תמונה21). 
 קומה ראשונה -  טיסות פנמיות : טיסות נכנסות ויוצאות. ללא צורך במעבר בין קומה לקומה, כולל קליטת מזוודות. ) ראה תמונה 22).

 קומה שנייה -  טיסות בין לאומיות יוצאות, ומעבר לגלריה עליונה קומה רבעית המשמשת כדיוטי פרי )תמונה 23).

חזיתות

בנין הנתיבות  בנוי מחמש חזיתות, כאשר החזית החמישית היא החשובה ביותר בפרויקט  והמפתח לתפקודו התקין של הטרמינל. כל חזית תוכננה בצורה פרטנית שתתן מענה והגנה מקסימאלית מקרני השמש ותנאי מזג האוויר קיצונים באזור זה.

החזית המזרחית – חזית  ראשית הפונה לכוון כביש הערבה ותחנת הרכבת. הנוסעים המדרימים לכוון אילת ומצרים יזכו לראות חזית שונה המשלבת את נווה המדבר ושני  גלי נחושת המזכירים גלי חום\מניפת חול השטים בפנוראמה המדברית.)ראה חזית מזרחית תמונות  מספר19,04).

חזית חמישית - שהיא הדומיננטית והמפתח בפרויקט.

קונספט פשוט לביצוע שמשלב שני גגות שצפים אחד מעל השני ומזכירים את שכבות העור בגוף האדם, שכבה ראשונה קולטת את מפגעי השמש הישירה ושכבה שנייה מגנה על הגוף או המבנה (ראה תכנון אקלים,  חזית חמישית. תמונה מספר 08,09).

בקיץ

קרני השמש פוגעות בגג החיצוני וחודרות  את שכבתו לחלל ביניים שמצוי בין שני הגגות. האוויר החם שהתרכז בחלל זה מנווט החוצה על ידי זרמי רוח שמוחדרים  מהחזית הצפונית לעבר היציאה שבחזית הדרומית. פעולה זו מונעת מעבר חום דרך הגג הפנימי  לבנין עצמו ושומרת על אקלים נוח בטרמינל עצמו.

בחורף

האוויר ה חם שנאגר במהלך היום  בין שני הגגות מנוצל לאנרגיה.  במקום לנווטו החוצה, מוחדר אוויר זה לחלל הטרמינל  המסייע  לשמירת  טמפרטורה חמימה ללילות הערבה הקרים. 

חזית דרומית-  סופגת את מרבית קרני השמש בשעות הצהרים החמים של הערבה. חזית זו, מוגנת על ידי גג קונזולי  המורכב מרפרפות נחושת שמנווטות לפי עונות השנה ומגנות או מנצלות אותן לצרכי המבנה )ראה חזית וחתך דרומי. תמונת מספר 10).

חזית מערבית - קולטת את קרני השמש בשעות הבוקר ומוגנת על ידי מנגנוני  גלילה המורכבים  מיריעות ברזנט שנפתחות ונסגרות לפי הוראת חישני חום  המצויים על הזכוכית עצמה )ראה חזית וחתך מערבי תמונות מספר 15,14,13,12).