פרויקט זה מוגש בשנה השישית ללימודים. הפרוייקט מוגש לצוות שופטים, בו אדריכלים מבית הספר ומחוצה לו . לאחר סיום הלימודים ניתן תואר: ארכיטקט DPLG. תואר שניתן ממשלת צרפת ומקנה אישור חתימה.
פרויקט הגמר: 1. שדה תעופה בין לאומי תמנע (אילת). 2. תכנון אורבני לעיר אילת ולשטח שהתפנה לאחר הוצאת שדה. התעופה משטחי העיר.
1.שדה תעופה בין לאומי בתמנע נמל תעופה שמוקם בעיר או מחוצה לו, תמיד יהווה מפגע סביבתי למקום ולסובבים אותו כגון: רעשים סונרים, זיהום אוויר ופגיעה באיזון האקולוגי.
הממשלה החליטה להוציא את נמל התעופה מתוככי העיר אילת , ולמקמו כ18 ק"מ צפונית לעיר ,באזור הנקרא רמת תמנע. רמת תמנע הינו מקום מדברי בעל שלווה ויופי עוצר נשימה. זהו מקום שונה בתכלית באופיו ובמהותו מהעיר אילת וסביבתה האורבנית, ומאליו גם צורת ואופי הבניה בו יהיו שונים.
פרויקט זה מהווה אתגר גדול עבורי .
הניסיון "להנחית" שדה תעופה בלב המדבר עם כל המשמעויות של- טכנולוגיה מתקדמת ,מבנה מסיבי ומורכב המתאים לשנות ה2000 - הינו בבחינת יצירת יש מאין.
יחד עם זאת, קיים הרצון העז שלי כאדריכל וכאומן, המכור לטבע מדברי, להצליח לשלב בין השניים, ומספק לי את ההשראה להתמודד עם אתגר זה.המוטיבים המרכזיים יהיו: שמירה מקסימלית על הטבע בעזרת תכנון יסודי ומוכוון מטרה שיבוא לידי ביטוי בצורה, בחומרים ובצבעים שאופיניים לאיזור, תוך כדי שמירה על עקרונות אדריכליים.
בעת נסיעתי בכביש הערבה, בזמן ביקורי במקום, התעוררו בי שתי שאלות עיקריות שהשפיעו רבות על הרעיון הסופי:
כיצד אצליח לשלב מבנה כה מסיבי המתמזג בנוף הפנוראמי, ללא קטיעת שרשרת הרי אדום הנשקפת מחלון המכונית,) ראה חזית מזרחית תמונה מספר 04).
כיצד אצליח לנצל את התנאים הקיצוניים כל כך של האקלים והטמפרטורה המאפיינים את הערבה המדברית,
ולנתבם לטובת אנרגיה שתשרת את המבנה ) ראה תכנון אקלים, חזית חמישית. תמונות מספר10,09,08 )
כמו כן, בעת שהותי במקום, ותוך כדי דו שיח עם תושבי המדבר, עלו בי מחשבות נוספות שסיפקו לי השראה בהמשך:
נווה מדבר
כתמי צבע ירוקים מפוזרים לאורך כביש הערבה, סימן למקור מים נקודות מנוחה ושתייה להולכי רגל ולאורחות הגמלים שחצו את המדבר- דרך הבשמים.
כיום נוספו גם מטעי התמרים שהן מקור פרנסה ליושבי המדבר "המודרניים ".
אוהל בדואי ,חאן
מאהל בדואי קליל בנוי ממוטות וחבלים הניתן לפרוק ולנדידה, מול מבני החאן מהאבן המסיבית ששימשו מקום הגנה ומנוחה לשיירות הנודדים שחצו מדבריות על גבי "ספינת המדבר" .
צבעי המדבר ומניפות החול
שלל הגוונים והצבעים שהמדבר יוצר, גווני הטורקיז של מחצבות הנחושת שבתמנע ומניפות החול שנודדות ממדבריה למדבריה.
המבנה )ראה תמונה מספר(05
שדה התעופה מחולק לשלושה שלבים :
1. נווה המדבר - הנקודה הראשונה שנחשפים אליה נוסעי הרכבת ובאי כביש הערבה:
נקודת טבע- מקום מנוחה ושתייה לחוצי המדבר.
לאורך מטע התמרים מפוזרים שבילים המחייבים את הנוסע לחצותו לכוון החאן .
2. מבנה החאן - בניין חיצוני מאבן מסיבית העוטף בחציו את מטע התמרים ומשמש נקודת חיבור בין הטרמינל
לנווה המדבר. תפקידו של החאן לקלוט את באי הרכבת והחניונים שמצויים מתחת לנווה המדבר, ולנווטם על ידי
גשרי ם ליעדם הסופי הטרמינל .
3. טרמינל הנוסעים - בניין הנתיבות תוכנן בצורה פשוטה שתמנע מעבר במסדרונות אין סופים ומעבר מקומה לקומה.
בשלב זה הנוסעים כבר נווטו על ידי הגשרים למקום מבוקשם.
הטרמינל בנין מארבע מפלסים:
קומת קרקע - טיסות בין לאומיות נכנסות, לובי לקבלת אורחים ואולם מיון וקליטת מזוודות . )ראה תמונה21). קומה ראשונה - טיסות פנמיות : טיסות נכנסות ויוצאות. ללא צורך במעבר בין קומה לקומה, כולל קליטת מזוודות. ) ראה תמונה 22).
קומה שנייה - טיסות בין לאומיות יוצאות, ומעבר לגלריה עליונה קומה רבעית המשמשת כדיוטי פרי )תמונה 23).
חזיתות
בנין הנתיבות בנוי מחמש חזיתות, כאשר החזית החמישית היא החשובה ביותר בפרויקט והמפתח לתפקודו התקין של הטרמינל. כל חזית תוכננה בצורה פרטנית שתתן מענה והגנה מקסימאלית מקרני השמש ותנאי מזג האוויר קיצונים באזור זה.
החזית המזרחית – חזית ראשית הפונה לכוון כביש הערבה ותחנת הרכבת. הנוסעים המדרימים לכוון אילת ומצרים יזכו לראות חזית שונה המשלבת את נווה המדבר ושני גלי נחושת המזכירים גלי חום\מניפת חול השטים בפנוראמה המדברית.)ראה חזית מזרחית תמונות מספר19,04).
חזית חמישית - שהיא הדומיננטית והמפתח בפרויקט.
קונספט פשוט לביצוע שמשלב שני גגות שצפים אחד מעל השני ומזכירים את שכבות העור בגוף האדם, שכבה ראשונה קולטת את מפגעי השמש הישירה ושכבה שנייה מגנה על הגוף או המבנה (ראה תכנון אקלים, חזית חמישית. תמונה מספר 08,09).
בקיץ
קרני השמש פוגעות בגג החיצוני וחודרות את שכבתו לחלל ביניים שמצוי בין שני הגגות. האוויר החם שהתרכז בחלל זה מנווט החוצה על ידי זרמי רוח שמוחדרים מהחזית הצפונית לעבר היציאה שבחזית הדרומית. פעולה זו מונעת מעבר חום דרך הגג הפנימי לבנין עצמו ושומרת על אקלים נוח בטרמינל עצמו.
בחורף
האוויר ה חם שנאגר במהלך היום בין שני הגגות מנוצל לאנרגיה. במקום לנווטו החוצה, מוחדר אוויר זה לחלל הטרמינל המסייע לשמירת טמפרטורה חמימה ללילות הערבה הקרים.
חזית דרומית- סופגת את מרבית קרני השמש בשעות הצהרים החמים של הערבה. חזית זו, מוגנת על ידי גג קונזולי המורכב מרפרפות נחושת שמנווטות לפי עונות השנה ומגנות או מנצלות אותן לצרכי המבנה )ראה חזית וחתך דרומי. תמונת מספר 10).
חזית מערבית - קולטת את קרני השמש בשעות הבוקר ומוגנת על ידי מנגנוני גלילה המורכבים מיריעות ברזנט שנפתחות ונסגרות לפי הוראת חישני חום המצויים על הזכוכית עצמה )ראה חזית וחתך מערבי תמונות מספר 15,14,13,12).
2. פרויקט אורבאני
תכנון אורבאני לעיר אילת ולשטח שהתפנה לאחר הוצאתו של שדה התעופה משטחו. מתחם שדה התעופה ממוקם בלב העיר על ציר הכניסה הראשי (דרך מס' 90), בין אזור המגורים הקיים ועתודת השטח לפיתוח שממזרח לו.
לנעשה במתחם זה חשיבות רבה לפיתוח העיר ואיכות חיי תושביה, כמו גם לחיבור חלקיה. כיום יוצר שדה התעופה נתק בין אזורי המגורים והמלונאות ופוגע במסחר שבמרכז בעיר. פעילות המטוסים יוצרת מפגעי רעש, בטיחות וזיהום אוויר.
עקרונות התכנון למתחם שדה התעופה:
המבנה העירוני
ביטול הטריז ויצירת מירב הקשרים בין אילת הותיקה ואילת החדשה דרך האתר, תוך שמירה על האקס הליניארי החזק שהוריש שדה התעופה )עמוד שידרה אורבאני וחברתי(.
תדמית העיר
יצירת דימוי של עיר תיירות כבר בכניסה, הבלטת זהותה וחיזוק דימויה כעיר נופש ותיירות מדברית. הכפלת חדרי המלון ומוקדי משיכה תיירותיים.
עיר מעורבת
משיכת תושבי אילת לאזור התיירות. ומשיכת התיירים לעיר אילת . שימוש מושכל בשטח המתפנה תוך איזון בין צרכי העיר. מהיבט אחד- יהיה זה מנוף כלכלי לענף התיירות שהוא המנוע של העיר. ומהיבט נוסף- שטח זה ינוצל לאזורים שיוכלו לשרת את תושבי העיר (מגרשי ספורט והנפשה, מסעדות, גלריות וכו....(
הפרויקט ) ראה תוכנית תמונה מספר 24).
המוטיב המרכזי בתכנון האורבני המוצע, הינו שמירת הקו הליניארי החזק שהשאיר מסלול הנחיתה, כציר חשוב שיש לשמרו. מסלול הנחיתה מתחיל בצפון העיר, בכניסה אליה, ומסתיים במרינה שבדרום. אני רואה זאת כמערכת שלמה המורכבת מפרטים הקשורים זה בזה ומשפיעים זה על תיפקודו של זה, ממש כמו בגוף האדם: קנל המים הינו עמוד השדרה שתי הטיילות הינן החוליות והמלונות שבצדדים הינם שכבות השומן.
עמוד השדרה- מתחיל בכניסה לעיר בלגונה מלכותית ויורד עד למרינה המורכבת, קנל מים מחבר ביו השנים. המים והזיקה אליהם חשובים ביותר לעיר מדברית כאילת, הרצון של האדם להיות בקרבת מים והערך הכלכלי של נקודות מים המפצות חלקים המרוחקים מהים חשוב ביותר לתפקוד עיר תיירותית.
חוליות -שתי טיילות הנעות כנחש ומצטלבות עי גשרים קלים:
הראשונה - טיילת מסחרית שמורכבת מרצף חוליות ובנויה כמבנה חצי פתוח הדומה למדרחוב צר ומוגן ביריעות ברזנט הניתנות לפתיחה בלילה. טיילת זו כוללת מסעדות, גלריות, בוטיקים ותעשיה זעירה.
הטיילת השנייה - טיילת ירוקה המורכבת משדרות עצים וצמחיה צפופה. בשטח זה ימוקמו מגרשי ילדים, מגרשי טניס וכדור עף, חופים, מסלולי ריצה ונסיעה על אופניים.
שתי הטיילות משמשות את התיירים ותושבי אילת כאחד. ובכך למעשה, יוצרות אינטגרציה ביניהם )ראה תוכנית תמונות מספר26).
"שכבות השומן" - בשני צידי החוליות לאורך הכביש ימוקמו מלונות ואכסניות נוער, תפקידן לתת מענה לצרכי העיר ולחזק את דימוי העיר כעיר תיירותית. מיקומם של המלונות באזור זה יחזק את השטחים הצבורים ויקל על עיריית אילת בהוצאות הכלכליות הכרוכות בכך. )ראה תוכנית תמונה מספר 27).
הפרויקט נותן מענה למספר נקודות נוספות (ראה תוכנית: תמונה מספר28):
-הקמת שלוחת אוניברסיטה שתשרת את תושבי המקום ו הצעירים שבאים לעבוד באילת אך צריכים לעזוב בגלל מחסור במוסדות לימוד.
-הקמת מבני ציבור בעלי ערך תרבות (מוזיאונים, אולם קונגרסים וכו...(. שימשכו חתך אוכלוסיה אחר שיחזק את העיר ואת עונות התיירות המתות.
-הקמת שכונת מגורים חדשות בצד התיירותי של אילת ) אזור בריכות המלח (. בעלות תפיסה מדברית.
-איחוד הפארקים לפארק אחד מרכזי בלב העיר שיצור ריאה ירוקה אחידה, ושיתפרס מה עיר הותיקה במערב ועד האזור התיירותי במזרח
-הקמת חניון ציבורי תת קרקעי מתחת לפארק שייתן מענה לכלי הרכב הרבים שפוקדים את העיר או לאלו המשאירים את רכבם בדרכם לסיני.
לסיום כולי תקווה שפרויקט שדה התעופה עומד בסטנדרטים הגבוהים שהמדבר מכתיב ושאולי במעט הצלחתי לשנות דעות המזלזלות בחבל ארץ זה וגורמות לנזק ביליתי הפיך.
|