לחצו על התמונות הקטנות להגדלה
 1 |  2 |  3 |  4 |  5 |  6 |  7 |  8 |  9 |  10 |  11 |  12 |  13 |  14 |  15 |  16 |  17 |  18 |  19 | | |
|
המצב השלישי הינו פרוייקט העוסק בבינוי ביהודה ושומרון. הפרוייקט מתמקד בוואדי בין ההתנחלות קרני שומרון לכפר הפלסטיני עזון, אך הוא עוסק במצב אופייני הקיים במקומות רבים מעבר לקו הירוק.
מנקודת מבט אדריכלית, הסמיכות של התנחלות ישראלית וכפר ערבי, איננה רק מפגש פוליטי, אלא מפגש בין טיפולוגיות בינוי שונות ובין אופנים שונים של התייחסות למרחב. המצב הראשון, הכפר הערבי, מבוסס על התפתחות מסורתית (Bottom Up) המתפשטת טבעית מן הפנים החוצה. המצב השני, ההתנחלות הישראלית, הינו תוצאה של תכנון ממוסד (Top Down) הבנוי בדרך כלל בטבעות היקפיות. המצב השלישי המוצע בפרוייקט הוא מצב הביניים הנולד במרחב המצוי ביניהם. מצב שלישי זה הוא תכנון ממוסד היודע להתפשט החוצה ולהתחבר עם סביבתו. דרך המצב השלישי יכולים המצבים הקיימים לצאת מתוך גבולותיהם ולהתחבר לסביבתם.
הפרוייקט ממוקם בואדי ריק הנמצא בין ההתנחלות לכפר הפלסטיני. ואדי זה ריק אלא לא רק בשל מתח בטחוני, לא רק בשל ערכים סביבתיים, ולא רק בשל המרחק האידיאולוגי בין האוכלוסיות השונות. המרחב הריק הוא גם תוצאה של ניכור בין טיפולוגיות בינוי שונות בתכלית. הטיפולוגיות נמצאות בסמיכות רבה, אך שומרות על זהות נפרדת ומנוכרת ואינן יוצרות תקשורת הדדית ביניהם. המצב השלישי מתייחס לאיזור ריק זה ביניהם כמרחב בעל פוטנציאל רב. באיזור זה יכולות להיווצר צורות בינוי חדשות; זרועות יכולות להישלח, בינוי יכול להתעצב ולהתפתח. הבינוי משמש במרחב זה לא רק כמקום לגור ולחיות בו, אלא גם כשפת תקשורת בין זרים.
מרעיונות תיאורטיים אלו, עובר הפרוייקט לעסוק בבעיות הקונקרטיות של בנייה במורד הואדי. הואדי הריק מאופיין פעמים רבות בתנאים טופוגרפיים קיצוניים ובשיפועים חדים. צרכי התחבורה במקומות אלו במקום זה מכתיבים כבישים מפותלים המקשים על בנייה רציפה. במקום להתייחס לצרכים התחבורתיים כבעיה, מהווה חשיבה תחבורתית זאת כבסיס המניע את תכנון הבינוי. הכביש מפסל סביבו מאסה של בינוי, והתנועה של הכביש לשה את הבינוי לרציפות והמשכיות. גושי הבינוי הנפרדים מתקשרים ביניהם בסדרה של רחובות עיליים רציפים, ומעברים ציבוריים בתוך הבינוי מקשרים בין הרחובות. התפתחות זאת של המצב השלישי שומרת על התכנון הממוסד של המצב השני, אך נמצאת בשאיפה מתמדת להתחברות הזורמת והטבעית לסביבה של המצב הראשון.
הזרוע הנשלחת בפרוייקט זה, היורדת מן ההתנחלות במורד הואדי, איננה מובילה בהכרח למקום מוגדר או לחיבור הכרחי עם סביבתה. הפרוייקט איננו עוסק בשאלה האם מושטת זרוע מן העבר האחר, והאם אפשרי וראוי לעשות חיבור במקום זה. הצעד הנעשה בפרוייקט הוא צעד ראשון מחוץ למצבים הטיפולוגיים הקיימים, והפרוייקט פותח כאפשרות את הפוטנציאל האדריכלי הגלום בצעד זה.
|