כיכר המדבר - מרחב מחבר בבאר שבע

פרויקט הגמר של אסף איזנקוט עוסק באיחוי המרקם העירוני ובתכנון נקודתי של ''כיכר המדבר'' במרחב הסמוך למשכן לאמנויות הבמה השוכן בלבה של העיר באר שבע.
מיקומה של הכיכר על פרשת דרכים תרבותית בבירת הנגב, ממצבת אותה כסלון התרבותי של האזור כולו.
הפרוגרמה המוצעת היא איננה הדבר המתבקש מבחינה אדריכלית גרידא אלא מנסה לייצר איזון בין קולות הרחוב,
צרכי העיר ושאיפותיה העתידיות לאפשרויות התכנוניות.
בבסיסו של הפרויקט עומד עקרון מרכזי - מנתק למחבר - הפיכתו של מרחב הנתק על שד' רגר למחבר חברתי, כלכלי ותרבותי במרכז התפקודי של העיר.

תכניותיה הראשונות של העיר באר שבע עם קום המדינה התבססו על רעיון עיר הגנים של אבנעזר הווארד ומודל הערים האנגליות החדשות שנבנו לאחר מלחה''ע ה-2. בשל קוצר הזמן לתכנון מעמיק והתאמת המודלים לתנאים השוררים בארץ, אומצו המודלים האנגליים אך לא התאימו באותה מידה.
עיר הגנים שהורכבה מיחידות שכנות עצמאיות המנותקות אחת מהשנייה ע"י אזורי חיץ ירוקים נבנתה ללא מרכיב חשוב - הגנים. אלו לא התאימו לאקלים המדברי בארץ בכלל ובנגב במיוחד,  כך שכונות המגורים "נפלו בין אזורי החיץ" - ללא עיר.

בשנות הקמת המדינה נעשו לא מעט טעויות תכנוניות אשר נבעו מאילוצים רבים, יישובים רבים ובאר שבע ביניהן סובלות עד היום מטעויות אלה. ''הגיע הזמן לנסות ולתקן את העוול ארוך השנים שנגרם לתושבי המקום'', אומר איזנקוט. עבודתו, המתמקדת במקרה הבאר-שבעי, מציעה גישה תכנונית מאחוריה עומד השינוי הפיזי-תפישתי שעוברת העיר בשנים האחרונות - מעיר שעוברים דרכה לעיר המייצרת תנועה בזכות עצמה, זאת לאור שינוי מערכי הדרכים במרחב כולו המאפשרים תנועה בין-עירונית מחוץ לעיר.

העבודה סוקרת את תופעת הנתקים העירוניים, בוחנת אותה דרך המקרה הפרטי של באר-שבע ומציעה מהלך תכנוני למקטע ספציפי בעיר הסובל מאוד מהתופעה.
עם הפניית מבטה של המדינה לעתיד בנגב, יש לנצל הזדמנות פז זו, ולרתום את כלל הכוחות לשיפור המצב התכנוני בנגב בכלל ובמטרופולין באר שבע בפרט.

<<< לצפייה בסרטון הדמיה של הפרויקט לחצו כאן >>>