הרווח הפוטנציאלי - המקום בו עיר יכולה להמשיך להתפתח

הפרויקט הוא פרויקט תאורטי, שלוקח כמקרה מבחן את העיר בית שמש, ומנסה לפתח שיטת עבודה למציאת הרווח הפוטנציאל של העיר.

בעידן הנוכחי אנו עדים להתפשטות כרונית של הערים סביבנו, שכולל ייצור ושכפול שיטתי כמעט של המרחב העירוני ללא אבחנה. תופעת ה''הליכה אל הספר'' (צבי אפרת), ממשיכה להזין את עצמה גם היום בקרב המרחב הישראלי, כאשר ההשתלטות על השטח הריק בכדי לייצר היאחזות בספר איננה אקוטית כבעבר. אנחנו ממשיכים ללכת אל הספר ולראות בו את הפוטנציאל ההתפתחותי של העיר.

האם ה''הליכה אל הספר'' יוצרת ספר חדש בתוך העיר? בודריאר, עוסק בארבעת השלבים העוקבים של הדימוי: מהשתקפות עמוקה של הממשי אל הסימולקרה- העתק שאין לו מקור שבזיקה אליו הוא מתקיים. בודריאר טוען כי אופן הייצוג הולך ומתנתק מהעולם הממשי והופך להיות העולם ההיפר- ממשי. העולם ה''מדומיין'', לעומת זאת יודע להמשיך ולייצר יחסים עם הממשי, עוטף אותו ושומר על ההבדל הריבוני בין האחד לאחר ועל ידי כך יוצר את קסם ההפשטה.

התיאוריה של בודריאר מביאה אותי להבנה חדה יותר של תופעת ה''הליכה אל הספר'' המאופיינת בשכפול ושיבוט של העולם הממשי.  עם ה''הליכה אל הספר'', העיר מייצרת את הסימולקרה של עצמה, מתקדמת הלאה ומנתקת את היחסים עם מרחבי הליבה של העיר. כך, מרחבים אלו הופכים לספר בעצמם, מתרוקנים מתוכנם ומאבדים את תפקידם העירוני. התרוקנות מרחבי הליבה מזמינה את העולם ה''מדומיין'' פנימה, עולם שברצוני להנכיח חזרה במרחבים אלו. 

אני בוחרת בעיר בית שמש כמקרה מבחן, עיר שמצאתי כי נוכחת בה בבירור תופעת ההליכה אל הספר והתרוקנות מרחבי הליבה בעיר הוותיקה. הפרויקט מנסה לנסח שיטת עבודה הפועלת במס’ מישורים: מזיהוי הספר החדש, חשיפת ה''מדומיין'' ועד הפגשתו עם העולם הקיים, כל זאת ע”מ לקרוא את המרחב הספרי מחדש ולמצוא את הרווח הפוטנציאלי של העיר- הרווח בו העיר יכולה להמשיך ולהשתנות ולהתפתח בתוכו וביחס אליו.